איסטח נ' גרגיר

פסק דין

1.בתאריך 14.8.12, בישוב תלמי אלעזר, ארעה תאונת דרכים בין רכבו של התובע מסוג טנדר מאזדה (להלן: "הטנדר") לבין רכבה של הנתבעת מסוג מיצובישי לנסר (להלן: "המיצובישי").

2.לטענת התובע, במהלך נסיעתו ביישוב, כשהוא מחפש בית שאליו ביקש להגיע, התנגשה בו הנתבעת עם המיצובישי, מאחור.

3.בכתב הגנתה, כמו גם במהלך עדותה בפני, אישרה הנתבעת כי היא אכן נסעה אחרי הטנדר ואולם לטענתה ארעה התאונה כתוצאה מכך שבשלב מסוים החל התובע לנסוע במהירות גבוהה לאחור, והתנגש בה.

4.בבחינת גרסת התובע מצאתי כי מדובר בגרסה הלוקה בחוסר עקביות בולט, ואבהיר:

בכתב התביעה כתב התובע כי התאונה ארעה בשעה שהוא נסע בשולי הכביש במהירות של 10 קמ"ש.

בטופס ההודעה לחברת הביטוח שלו כתב: "נסעתי במושב תלמי אלעזר ורכב צד ג' רצה להתקשר אלי... במהלך הנסיעה היא לא שמה לב ופגעה ברכבי מאחור".

בעדותו בבית המשפט טען הוא כי משלא הצליח למצוא את הבית שחיפש, עצר את רכבו ואז התנגשה בו התובעת: "אני עצרתי והיא נכנסה בי" ובהמשך אף טען: "אני חניתי בכורכר".

5.לעומת זאת, גרסת הנתבעת היתה עקבית, הגיונית ותואמת את נסיבות נסיעת התובע בכביש כפי שנטענו על ידו (כמי שמחפש את יעדו במהלך הנסיעה):

"התובע נסע לאט ברחוב בו אני גרה... הרכב נסע באמצע הכביש

לאורך כל הרחוב, כאשר לא יכולתי להמשיך בנסיעתי ולהגיע

לביתי בסוף הרחוב. נסעתי לאט אחריו, כאשר עצר באמצע הדרך,

עצרתי גם כן. כשלא יכולתי להמשיך בנסיעתי, ראיתי

מספר טלפון בגב רכבו... והתקשרתי אליו שיפנה את הדרך.

פתאום נסע ברברס במהירות גבוהה עלי, כשאני עומדת עם

רכבי מאחוריו...".

6.עוד סיפרה הנתבעת כי מיד לאחר התאונה, פנה אליה התובע ושאל האם יש לה ביטוח מקיף, מכיוון שלו יש ביטוח חובה וצד ג' בלבד. בהמשך – כך לדבריה – הגיע לביתה והציע לה כי תיקח את הנזק לרכבו על עצמה ותגיד שהיא אשמה והתחייב כי בתמורה לכך ישלם לה את ההשתתפות העצמית ופרמיות של 3 שנות ביטוח. הנתבעת סרבה להצעה ולטענתה התובע המשיך להתקשר אליה ואיים כי אם לא תיענה להצעתו הוא יתבע אותה.

7.התובע, אשר לא לא הזכיר בכתב תביעתו שיחה כלשהי עם הנתבעת לאחר התאונה, אישר במהלך עדותו בבית המשפט כי יש לו רק ביטוח צד ג' וכי אכן הגיע לביתה של הנתבעת. לטענתו הציע לה לתקן את רכבה על חשבונו, והסביר כי עשה כן מכיוון שהיא לא רצתה להודות כי היא זו האשמה בגרימת התאונה...

לתמיהותי בעניין זה השיב התובע תשובה שאיננה מתיישבת עם ההגיון: "...אני דפוק. כי אני רציתי לצאת מזה. אני בקשתי את הנזק שיש לה אני אטפל לה בלי בעיה כי אין לה נזק. אני בקשתי לטפל ברכב שלה כדי לא להגיע לבית משפט...".

8.הנתבעת מצידה, הוכיחה כי תיקנה את רכבה ושילמה עבור התיקון בעצמה ביום 10.1.13