איסתא חויבה בפיצוי לקוח בגין מכירת כרטיס טיסה שאינו תואם את אשר שהזמין

עובדות וטענות הצדדים

זוהי תביעה על סך 3000 ש"ח לפיצוים בטענה שנגרמו לתובע הוצאות מיותרות ועוגמת נפש בשל הפרת התחייבותה של הנתבעת במקרה שיפורט להלן.

מכתב התביעה עולה כי בתאריך 14.04.06 רכש התובע במשרדי הנתבעת כרטיס טיסה פתוח לשנה. העסקה בוצעה על ידי אחת מעובדות הנתבעת בשם אינה אלמגור. בתאריך 17.04.06, טס התובע לרומניה בדרכו ליפן וכשביקש לחזור ביום 12.02.07 נמסר לו במשרדי הנתבעת כי כרטיס הטיסה שרכש היה תקף לתקופה של חצי שנה ועל כן הוא נאלץ לרכוש כרטיס טיסה חדש בעלות של 325 יורו, לצורך החזרה לארץ.

לטענת הנתבעת, התובע אכן התעניין, הזמין כרטיסי טיסה פתוחים לשנה שבוטלו על ידו מאוחר יותר וכי ככול הנראה, משיקולים כלכליים, הוא בחר להזמין כרטיס טיסה פתוח לתקופה של חצי שנה בלבד.

התובע צירף לתביעתו את כרטיס הטיסה האלקטרוני שרכש מהנתבעת, צילום כרטיס הטיסה החדש שרכש, קבלה עבור התשלום שביצע וצילום מכתב פנייה שנשלח להנהלת הנתבעת.

הנתבעת צירפה להגנתה העתק הזמנה קודמת שנעשתה על ידי התובע עבור כרטיס טיסה פתוח לשנה והעתק ביטול הזמנה זו, מדובר בתרשומת של הנתבעת במשרדיה, ולא במסמכים חתומים ע"י  התובע.

לפי תרשומות אלו, שבוצעו ע"י אותה גב' אלמגור, שוריינו לתובע שני כרטיסי טיסה פתוחים, האחד בחברת אל-על והשני בחברת MALEV , נרשם ביטול של אותן הזמנות ונרכש כרטיס של חברת אל-על לתקופה של חצי שנה.

דיון

המסמכים שצירפה הנתבעת מעידים לכאורה על כך שהתובע התעניין, הזמין וביטל כרטיסי טיסה אחרים אך לא מוכיחים כי כרטיס הטיסה שאכן רכש התובע הוא לחצי שנה בלבד.

תקופת תוקף כרטיס הטיסה איינה מופיעה על הכרטיס האלקטרוני שנשלח לתובע על ידי הנתבעת  למרות שמדובר בפרט מהותי ביותר. על גבי הכרטיס האלקטרוני הופיע תאריך חזרה לארץ חודשיים ימים לאחר מועד הטיסה מהארץ, תאריך זה נרשם כפי שהתובע הסביר, לאור העובדה שתוקף הויזה לרומניה הינו לשלושה חודשים בלבד ועל כן היה עליו לרשום תאריך חזרה מוקדם. את הכרטיס התובע רכש לצורך נסיעה ליפן מרומניה וכן חזרה מיפן לארץ דרך רומניה.

הטענה לפיה בחר התובע דווקא בכרטיס מוגבל לתקופה של חצי שנה משיקולים כלכליים איננה משכנעת. ראשית מדובר בהפרש זניח ולא משמעותי בין העלויות של שני הכרטיסים. שנית, התובע העיד כי הוא בחר בכרטיס של חברת אל-על שהיה זול יותר מהכרטיס של חברת MALEV בשל גילו הצעיר המאפשר לו קבלת כרטיס מוזל, כשלפי גרסת התובע מדובר בכרטיס לשנה ולא חצי שנה. התובע רכש את הכרטיס בהתחשב בלו"ז שקבע לעצמו לנסיעה למזרח הרחוק, את כרטיס הטיסה הוא הזמין בהתאם לכך ולא הצלחתי להבין את ההגיון בטענת הנתבעת ברכישת כרטיס ע"י התובע שלא יוכל לממשו בהתחשב בתקופת תוקפו.

גב' אלמגור שטיפלה בהזמנת התובע והזמינה עבורו את הכרטיס כלל לא זומנה לעדות. נציגת הנתבעת שהתייצבה לדיון, לא  נטלה כל חלק במו"מ  מול התובע והיא נסמכת על אותה תרשומת במחשבי הנתבעת בלבד.

העובדה שגב' אלמגור איננה עובדת של הנתבעת כיום איננה מונעת את זימונה לעדות, לא ראיתי כי נעשה נסיון כלשהוא לזמנה ע"י הנתבעת וכל שנאמר בדיון ע"י נציגת הנתבעת הוא שאותה גב' אלמגור איננה עובדת הנתבעת יותר.

הנתבעת, למעשה נמנעה מזימון עדה חיונית הדרושה להוכחת טענותיה, והמנעותה מזימון אותה עדה, פועלת לרעתה, על פי ההלכה הידועה בדבר הימנעות מזימון עד רלוונטי.

מצב הדברים שנוצר למעשה הוא שלפני  בית המשפט קיימת עדות התובע שלא נסתרה אודות ההזמנה שביצע, כרטיס טיסה אלקטרוני עליו אין מופיע כל רישום אודות תקופת תוקפו, אין כל מסמך שנמסר לתובע, ולמצער לא הוצג מסמך כלשהוא ממנו ניתן ללמוד כי התובע ידע שהכרטיס שנמסר לו הינו בתוקף לתקופה של חצי שנה בלבד, או כי הוא הזמין כרטיס שיהיה בתוקף לאותו פרק זמן.

התרשומת ברישומי הנתבעת אודות שריון שתי הזמנות של כרטיסי טיסה לתקופה של שנה, ביטולן והזמנת כרטיס לתקופה של חצי שנה, תרשומות אילו לבדן ללא עדות של אותה פקידה שטיפלה בתובע וביצעה עבורו את ההזמנה, אין בה לבדה כדי להראות כי אכן התובע במודע  נתן הסכמתו לכך שהכרטיס שיימכר לו יהיה בתוקף לתקופה של חצי שנה בלבד.

יוצא, אם כן, שהתובע הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הנתבעת מכרה לו כרטיס טיסה שאיננו תואם את אשר הוא הזמין.

עקב הפרת התחיבותה של הנתבעת, התובע נאלץ לרכוש כרטיס טיסה חליפי על מנת לטוס חזרה לארץ מרומניה, ובהוצאה זו על הנתבעת לשאת.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך בשקלים חדשים השווה ל- 325 יורו לפי השער היציג של היורו בתאריך 12/2/07 ומאותו מועד ישא הסכום בשקלים חדשים הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום המלא בפועל.