אלבחירי(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

החלטה

בקשת העותר לחייב את המשיב בהוצאות העתירה.

רקע

1.העותר הגיש עתירתו ולפיה טען כי עמדת המשיב, שלא לאפשר את כניסתו של ד"ר נמרוד שני וכניסתה של ד"ר קרן כהן לוק לצורך הכנת תוכנית שיקום לעותר, הינה בלתי סבירה ושיש להתערב בה. טען העותר כי פנה פעמים רבות עד שהגיש את העתירה ומיצה הליך מנהלי אולם לא קיבל התייחסות. לפיכך הגיש את עתירתו.

2.בתגובה שהוגשה ביום 10.7.13 נמסר כי אין מניעה מכניסתו של ד"ר נמרוד שני וזאת כעולה מהתייחסותה של ראש אגף תקון, תג"ד מיכל ברק. המשיב סבר כי בכך התייתרה העתירה אולם ב"כ העותר הבהיר מיידית בהודעה שהגיש ביום 11.7.13 כי לא התאפשרה כניסתה של ד"ר קרן כהן לוק, שהינה מומחית בתחום הטרור לאבחון העותר שכן העבירה בגינה מרצה את מאסרו הינה בטחונית והדבר דרוש כהשלמה לחוות הדעת השיקומית שתוגש לוועדת השחרורים ע"י ד"ר נמרוד שני, במסגרתה תוכן תוכנית שיקומית.

3.ב"כ המשיב טען בתגובה שהגיש ביום 15.7.13 כי נראה שהעתירה התייתרה. ביום 28.7.13 הגיב ב"כ העותר כי העתירה לא התייתרה שכן יש צורך בהכנסת המומחית מטעמו של ד"ר נמרוד שני. נראה כי עמדת המשיב באה לאור כותרת העתירה והרישא לעתירה, אשר לא צויין בהם מפורשות כי המבוקש הינו אישור כניסתה של ד"ר קרן כהן לוק, אלא הדבר נזכר בנימוקי העתירה, כסעד נלווה לסעד שנראה כעיקרי, כניסתו של ד"ר נמרוד שני, אשר כאמור אושרה.

4.הדיון בתיק התקיים ביום 10.9.13 והעתירה התקבלה, וכפי שהודיע המשיב, התאפשר לד"ר קרן כהן לוק לבקר את העותר. במסגרת הדיון נותרה טענת העותר לחיוב המשיב בהוצאותיו. לצורך כך, הגיש המשיב תגובה מפורטת. העותר בתגובה חזר על טענתו כי יש לחייב המשיב בהוצאותיו.

5.לעותר טענות לגבי שלושה מקטעים בטיפול בעניינו. הראשון, עובר להגשת עתירתו, השני, באשר לטיפול ב"כ המשיב, השלישי והעיקרי, התייחסות גורמי התקון.

6.באשר לטיפול בעותר עד להגשת העתירה, לא מצאתי כי בתשתית שהונחה בפני ניתן לקבוע מסמרות בטענת אי הטיפול, אם כי מתגובת התקון עלה כי עניינו הגיע עליהם כבר בחודש מאי. לפיכך, לא מצאתי כי הוכח שהטיפול בעותר לא היה סביר, עובר להגשת העתירה.

7.באשר לטיפול ב"כ המשיב, מלכתחילה סברתי שהטיפול לא היה מיטבי, אולם לאחר עיון נוסף לקראת ההכרעה בשאלת ההוצאות, אני חוזר בי ממסקנה זו. עיון נוסף מעלה כי אילו העתירה והסעד המבוקש היו מנוסחים בצורה בהירה וברורה, יתכן שהדבר היה חוסך את אי ההבנה שנפלה, במיוחד לאור המבוקש ברישא לעתירה, כניסתו של ד"ר שני וכן שילוב בכלא גלבוע. רק במובלע, בנימוקי העתירה באה התייחסות לנושא כניסתה של ד"ר כהן לוק. יש להוסיף כי ב"כ המשיב הגיש תגובותיו באופן מהיר ומיד לאחר מתן החלטות בית המשפט. מכאן שאיני רואה כל מקום לטענות באשר לטיפול החורג מהסביר של ב"כ המשיב.

8.באשר למקטע השלישי, טיפול גורמי התקון, צורפה לתשובה התייחסותה של רח"ט תקון. פורטו השתלשלות הדברים החל מיום 6.5.13 בענין כניסת מטפלים פרטיים ד"ר שני וד"ר כהן לוק, אופן בחינת הבקשה והבדיקה שנערכה. בין היתר פורט כי הדבר נבע משינוי מטרת הכניסה לביקור העותר והצורך במסמכים נוספים שנדרשו מד"ר כהן לוק, מסמכים שלא צורפו עד היום ולמרות זאת, בשל פסק הדין בפועל התאפשר לה להיכנס ולבקר את העותר. לעותר התאפשר להתייחס לפירוט תג"ד מיכל ברק אולם בחר הוא שלא לעשות כן, אלא באופן לאקוני, לטעון כי הוא עומד על הוצאות. אי ההתייחסות לגוף הדברים מעלה חזקה כי אין לו טענות באשר להם. כך למשל, העותר היה יכול לבקש את תגובתה של ד"ר כהן לוק ולצרפה, אולם הדבר לא נעשה. לפיכך ובנסיבות אלו, לא ניתן לקבוע כי נפל כל פגם בטיפול גורמי התקון בעותר. לפיכך נדחית טענת העותר גם בנוגע למקטע השלישי שהינו הטיפול של גורמי התקון.

9.סיכומם של דברים, ובהמשך לפסה"ד מיום 10.9.13 במסגרתו התקבלה העתירה בחלקה, אולם נושא ההוצאות נותר תלוי ועומד, הנני לקבוע כי העותר אינו זכאי לפסיקת הוצאות עתירתו.

לפיכך, בזאת תם הטיפול בעתירה.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד חשון תשע"ד, 18 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.