אלגנדי נ' כהן

החלטה

בפני בקשתו של המבקש להארכת המועד להגשת התנגדות מטעמו לבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב, שהגיש כנגדו המשיב, בלשכת ההוצאה לפועל באשדוד, בתיק מס' 2501713102.

בכתב התביעה טען המשיב כי הוא עוסק בייצור משטחי שיש בחברון, וכי במהלך שנת 2009 רכש ממנו המבקש משטחי שיש.

לטענת המשיב, המבקש מסר לו, בגין יתרת החוב על המשטחים, שיק בסך של 4,800 ₪, אשר חולל בחוסר פרעון ולפיכך הוא דורש סכום זה.

המבקש טען בבקשתו להארכת המועד כי שלח את התנגדותו במועד, אך בשל אי-קבלתה לרישום על ידי המזכירות, מטעמים טכניים כגון העדר צילום ת.ז. או מספר העתקים בלתי מספיק, נאלץ לשלוח אותה שוב ושוב, עד אשר חלף המועד.

כאן המקום לציין כי בקשותיו של המבקש ותצהיריו שונים אלה מאלה.

כך למשל, ב"מכתב" שצירף להתנגדותו (שאיננו תצהיר מאומת כדין) מסר פרטים שונים על אודות טענת הקיזוז בפיו, וטען כי משטחי האבן שמסר לו המשיב התפוררו, ואף ציין הערכות מספריות של הנזקים אשר נגרמו לו בשל כך.

ברם, בתצהיר ההתנגדות, המאומת על ידי עו"ד, טען המבקש, על דרך הסתם ובאופן מעורפל וכללי, כי המשיב "הונה אותו" וכי מכר לו "סחורה דפוקה". זאת, מבלי לציין ברחל ביתך הקטנה את הפגמים בסחורה ומבלי לכמת את טענות הקיזוז שבפיו.

אין בידי להיעתר לבקשת המבקש.

כידוע, ההלכה היא כי אין נתבע בסדר דין מקוצר יכול להישמע בטענת הגנה שלא הביא בתצהירו, אפילו הביא אותה בין נימוקי הבקשה (ע"א 514/64 כהן נ' אשכנזי, פ"ד יט (1) 696).

טענת הקיזוז של המבקש לא פורטה כדבעי בתצהירו, ולמעשה כל שטען הוא שהמשיב "מכר לו סחורה דפוקה".

בכך אין סגי.

ההלכה היא כי "אין די להעלות טענת קיזוז באופן סתמי ולטעון באופן מעורפל על אודות חובות התובע או נזקים שגרם, אלא יש לפרט את טענת הקיזוז כדרך שמפרטים חוב או נזק בעת ניסוח כתב-תביעה". (מתוך ספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 401 – ההדגשה שלי – י.ב.).

עוד יש לציין כי העובדה שהמבקש ציין (אמנם לא באופן מפורט כדבעי) את נזקיו ב"מכתב נלווה" לבקשת הרשות להתגונן, אינה יכולה לסייע בידו, שכן ההלכה היא כי: "המצהיר חייב בתצהירו להביא את כל אותן עובדות שהוא מבקש להוכיחן; אין לערוך תצהיר על ידי אזכור והפניה אל מסמך אחר, כגון 'כל העובדות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות' תצהיר כזה הוא פסול ולא יתקבל" (בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבנין נ' בנק המזרחי, פ"ד מג(2) 172).

לפיכך, לאחר שאין בפי המבקש הגנה הראויה להישמע, אין ממילא מקום להיזקק לבקשתו להארכת המועד להגשת ההתנגדות ואני דוחה את בקשתו.

המבקש ישלם למשיב את הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

ההליכים בתיק ההוצאה לפועל ישופעלו.

ניתנה היום, י"א אב תשע"א, 11 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.