אליאס ואח' נ' דונה חברה להנדסה ובנין בע"מ ואח'

תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה.

רקע כללי

1. ביום 6.2.2011 רכשו התובעים מנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") דירת מגורים חדשה. נתבעת 2 הינה הקבלן שביצע את עבודות הבנייה, ונכנסה להקפאת הליכים.

    

   הדירה נמסרה לתובעים ביום 7.6.2012 ונערך פרוטוקול מסירה ראשוני. לאחר מכן שלחו התובעים לנתבעת 2 רשימת ליקויים נוספים לתיקון. נתבעת 2 טיפלה בליקויים שדווחו והדירה נמסרה לתובעים סופית ביום 5.7.2012. במועד זה נערך פרוטוקול מסירה נוסף שכלל את התיקונים שנעשו על ידי נתבעת 2.

    

   לאחר מכן, פנו התובעים אל נתבעת 2 לביצוע תיקוני בדק, אשר נעשו על ידי נתבעת 2. התיקונים כללו החלפת ריצוף המרפסת ותיקון השיפועים. עם זאת, התובעים לא היו מרוצים מהתיקונים שנערכו על ידי נתבעת 2, ולצורך כך הם פנו לחברה מקצועית, פלס-בדק בית בע"מ (להלן: "המומחה פלס"), אשר הכינה חוות דעת המפרטת את הליקויים והעריכה את עלות תיקון הליקויים בסך של כ- 60,475 ₪ (נספח ט' לתצהיר התובעים).

    

   לנוכח חוות דעת זו של פלס נעשו תיקונים נוספים על ידי נתבעת 2, אבל הדבר לא סיפק את התובעים. בעקבות כך הוגשה התביעה שאליה צורפה חוות דעת חדשה, הערוכה על ידי בן עזרא מתכננים ויועצים בע"מ (להלן: "המומחה בן עזרא"), אשר העריכה הפעם את הליקויים בסך של כ- 230,000 ₪.

    

2. מנגד הנתבעת הגישה חוות דעת מטעמה, שנערכה על ידי האדריכל אבי גולדשטיין (להלן: "המומחה גולדשטיין), שלפיה הוערכו העלויות לביצוע תיקונים והשלמות בסך כ- 20,050 ₪ בצירוף מע"מ.

    

3. נוכח הפער בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס יצחק חייט (להלן: "המומחה חייט"), אשר הגיש חוות דעת מפורטת המחזיקה כ-44 עמודים, ובה הוא פירט את הליקויים ועלות תיקונם והעמיד את עלות תיקונם על סך 68,800 ₪, כולל מע"מ.

    

4. גם במהלך המשפט הביעה הנתבעת נכונות לתיקון הליקויים, אולם בשל חילוקי דעות בין הצדדים באשר לפרוצדורת הביצוע, הדבר לא עלה יפה.

    

5. התובעים חולקים על חוות דעתו של המומחה חייט ומבקשים לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעמם בן עזרא.

    

6. מנגד, הנתבעת מבקשת לאמץ את חוות דעתו של המומחה חייט שמטעם בית המשפט במלואה, וזאת על אף שבמרכיבים מסוימים היא מעריכה את עלות התיקון במידה גבוהה לאין ערוך מהערכת התיקון על ידי המומחים שמטעם התובעים.

    

   דיון והכרעה

7. לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ולחומר הראיות הרב שהוגש על ידי הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לאמץ את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, המומחה חייט.

    

8. כידוע, על פי הפסיקה, בית המשפט מעניק משקל מיוחד לחוות הדעת של המומחה מטעמו ורק בנסיבות חריגות יסטה ממנה. נפסק, כי "משמנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" ( שגיאה! ההפניה להיפר-קישור אינה חוקית.(2) 936; שגיאה! ההפניה להיפר-קישור אינה חוקית. עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ...).

    

    

9. בענייננו, עיון בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מעלה כי היא מפורטת ומנומקת, וכוללת התייחסות לכל הליקויים הנטענים על ידי התובעים והמומחה מטעמם. המומחה חייט אף העריך במרכיבים מסוימים את עלות התיקון בשיעור גבוה במידה משמעותית מהערכתו של המומחה בן עזרא שמטעם התובעים. הדבר אמור במיוחד לגבי החלפת החלונות עקב איטום סיליקון בכמות מופרזת; המומחה בן עזרא הציע תיקון קוסמטי במרכיב זה בסך של כ 2,700 ₪, בעוד המומחה חייט קבע שיש צורך בהחלפת החלונות בסך של 27,000 ₪ (סעיף 20 לחוו"ד עזרא וסעיף 21 לחוו"ד של המומחה חייט).

    

   כך גם לגבי תיקון הרטיבות בחדר ההורים הסמוכה לחדר האמבטיה; המומחה עזרא העריך את עלות התיקון ב 100 ₪, בעוד המומחה חייט העריכו בסך של 15,210 ₪ (סע' 27 לחוו"ד המומחה חייט וסע' 26 לחוו"ד המומחה בן עזרא).

    

10. זאת ועוד. הערכת עלות התיקונים על ידי המומחה חייט עולה על הערכת סה"כ הליקויים של המומחה פלס, המומחה הראשון מטעם התובעים, אשר העריך את תיקון הליקויים בסך של כ- 60,000 ₪.

     

11. לעומת זאת, עיון בחוות דעתו של המומחה בן עזרא מעלה כי הוא חיפש ליקויים מן הגורן ומן היקב; הוא כלל בחוות דעתו ליקויים שלא נזכרו בפניות קודמות של התובעים, לרבות בחוות הדעת המומחה פלס, ובמכתבים של עורכי הדין של התובעים (ראו: מכתב ליקויים מטעם התובעים – נספח ד' לתצהיר התובעים, ופניית עוה"ד של התובעים, עו"ד גביזון – נספח ח5).

     

    מכאן נעבור על ההשגות של התובעים נגד חוות דעתו של המומחה חייט, אחת לאחת

     

12. סעיף 10 בחוות הדעת לעניין דלת הכניסה:

    לטענת התובעים, הדלת אינה כוללת נעילה בירחית ל-4 כיוונים כאמור בתקנה 2.9.2.

    ואולם, התקנה קובעת כי ניתן להסתפק גם בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת "חוזק, עמידתו ואמינותו". בעניין זה מקובל עלי ההסבר של המומחה חייט, שלפיה, הדלת שהותקנה הכוללת נעילה באמצעות 7 בריחים, הננעלת לשלושה כיוונים שונים, מהווה תחליף ראוי ועדיף. קביעה זו לא נסתרה.

     

13. סעיף 11 לחוות דעתו של חייט, המתייחסת זיגוג מרפסת הסלון:

    לטענת התובעים, על פי התקן החדש משנת 2010, הזיגוג צריך להיות רבוד ולא מחוסם.

    גם בעניין זה מקובל עלי ההסבר של המומחה חייט, שלפיו הזיגוג נעשה בהתאם לתקן שהיה קיים בעת הוצאת היתר הבנייה שהוא הקובע בעניינם של התובעים, וכי זיגוג רבוד אינו עדיף על זיגוג מחוסם ואף עלותו נמוכה יותר.

     

14. סעיף 12 לחוות דעתו של המומחה חייט, לגבי פגמים ושברים באדן השיש, תחת מעקה:

    סבורני כי יש צדק בנימוק של המומחה חייט בעניין זה, שמדובר באבן שיש טבעית, שהמראה שלה לא אחיד והיא צריכה תחזוקה שחלה על התובעים.

     

15. סעיף 13 לחוות דעתו של המומחה חייט לעניין השיפוע של האדן:

    גם בעניין זה מקובל עלי ההסבר של המומחה חייט, שלפיו נוכח התקנת האלומיניום באמצע האדן, לא ניתן למדוד את השיפוע שלו, וכי לא נצפו כתמי זליגה כלפי חוץ, מה שמעיד שאין מדובר בליקוי.

     

16. סעיף 15 לחוות דעת המהנדס חייט בעניין תיקון השיפוע בריצוף המרפסת:

    המומחה חייט אישר את ביצוע התיקון והעריך אותו בסך של כ- 24,000 ₪; ואולם לטענת התובעים יש להוסיף להערכה זו מרכיבים נוספים, לרבות עבודות האיטום ותיקון שיפועים.

    גם בעניין זה לא מצאתי בסיס לטענות התובעים. הערכתו של המומחה חייט אף עולה על הערכת המומחה פלס שמטעם התובעים (נספח ט' לתצהיר התובע, עמודים 8 ו-9).

     

17. סעיף 19 לחוות דעת המומחה חייט, העוסק בגובה הידיות בדלתות הפנים:

    לטענת התובעים, גובה הידיות חורג מהתקן, שכן הוא עומד על 104 ס"מ בעוד שעל פי התקן לא צריך לעלות על 101 ס"מ.

     

    מקובלת עלי בעניין זה קביעתו של המומחה חייט שלפיה, מדובר בזוטי דברים ואין הצדקה להחלפת הדלתות בגין הפרש גובה זה. נראה שמשום כך פגם זה לא הוזכר בחוות הדעת של המומחה פלס שמטעם התובעים.

     

    למותר לציין כי עלות החלפת הדלתות על פי המומחה בן עזרא עומדת על 9,600 ₪ ומע"מ; היינו, נמוכה במידה רבה מעלות החלפת החלונות שלא נכללה בחוות דעת המומחה בן עזרא בעוד היא נכללה בחוות דעת המומחה חייט בסך כ 27,000 ש"ח.

     

18. סעיף 20 לחוות דעתו של המומחה חייט, פגמי רטיבות ב 4 דלתות שבחדר אמבטיה:

    בעניין זה המומחה חייט ציין בחוות דעתו כי הדלתות שודרגו על ידי התובעים בהזמנה ישירה שלהם כנגד זיכוי שקיבלו מן הנתבעת, ולכן הנתבעת אינה נושאת באחריות בעניין זה. התובעים אישרו את הדבר בפני המומחה חייט.

     

19. סעיף 22 לחוות דעתו של המומחה חייט, בנושא זיגוג חלון בחדר האמבטיה:

    לטענת התובעים, הזיגוג איננו בטיחותי, משום שאינו כולל סימון בטיחות.

    גם בעניין זה מקובל עלי ההסבר של המומחה חייט שלפיו, אין בהיעדר קיומו של סימון בטיחות כדי להראות בהכרח כי הזיגוג אינו בטיחותי, שכן ייתכן שהמדבקה הוסרה על ידי התובעים. פגם זה לא נזכר בחוות דעת המומחה פלס.

     

    בכל מקרה, ממלא הזיגוג יוחלף במסגרת התיקון שנקבע על ידי המומחה חייט בסעיף 21 לחוות דעתו בדבר החלפת החלונות, שכאמור, לא נדרש על פי חוות הדעת של המומחים מטעם התובעים- בן עזרא ופלס.

     

20. סעיף 23 לחוות דעתו של המומחה חייט בעניין היזק ראיה :

    לטענת התובעים, הזכוכית שהותקנה אינה חוסמת ראיה לחלוטין אל חדר האמבטיה, ולכן יש להחליפה.

    גם בעניין זה מקובל עלי ההסבר של המומחה חייט, שלפיו מדובר בזכוכית חלבית אשר אינה מאפשרת הצצה דרכה, כמקובל בחדרי שירותים ואמבטיה. גם פגם נטען זה לא הוזכר בחוות דעת פלס.

     

21. סעיפים 25, 35 ו-43 לחוות דעת המומחה חייט, בעניין משקי הפרדה:

    גם בעניין זה מקובלים עלי ההסברים של המומחה חייט, שלפיהם לא ניתן לאתר את הליקויים הנטענים על ידי המומחה בן עזרא בעניין זה, או לבדוק את האיטום מתחת לרובה ללא הסרתו (סע' 25.10). לפיכך אין יסוד לטענה שלא בוצעו משקים כנדרש.

    המומחה חייט אף ציין כי אילו לא היו משקי הפרדה, היינו עדים לחריגת מים מאזורים רטובים, דבר שאין לו עדות.

     

22. סעיפים 38 ו-32 לחוות דעת המומחה חייט בעניין מידות החלונות:

    לטענת התובעים, היקף הפתחים של החלונות נמוך מהתקן.

    גם בעניין זה מקובלים עלי ההסברים של המומחה חייט, שלפיהם יש למדוד את שטח החלון לפי מידות בניה, שבמקרה זה עומדות בדרישות התקן. גם ליקוי זה לא צוין בחוות דעתו של המומחה פלס שמטעם התובעים.

     

23. סעיף 40 לחוות דעתו של המומחה חייט, לעניין כיוון פתיחת הדלת:

    בעניין זה מקובל עלי הנימוק של המומחה חייט שלפיו, מבחינה הנדסית ישנה עדיפות לכיוון פתיחת דלת כלפי חוץ. גם ליקוי נטען זה לא נזכר בחוות דעתו של פלס.

     

24. סעיף 41 לחוות דעתו של המומחה חייט, לעניין שיפוע מעקה ואף מים פנימי:

    גם בעניין זה מקובל עלי ההסבר של המומחה חייט שלפיו, אין חשיבות לשיפוע כלפי חוץ, וזאת משום שהקיר החיצוני מחופה באבן המכסה את תחתית האדן, כך שגם אין אפשרות ואין צורך בעיבוד אף מים. גם פגם נטען זה לא נזכר בחוות דעתו של המומחה פלס.

     

25. סעיף 42 לחוות דעתו של המומחה חייט, בנושא חגורת בטון עליונה:

    גם בעניין זה מקובלת עלי ההסבר של המומחה חייט, שלפיו לא ברור איך הגיע המומחה עזרא למסקנה כי אין חגורת בטון עליונה, כאשר הקיר מכוסה באדן, בטיח ובאבן. המומחה חייט העריך את תיקון הסדק הקיים בקיר וכלל זאת בחוות דעתו. גם פגם נטען זה לא נזכר בחוות דעתו של המומחה פלס.

     

26. סעיף 43 לחוות דעתו של המומחה חייט, לעניין צנרת גלויה על הקיר החיצוני:

    גם בעניין זה מקובל עלי ההסבר של המומחה חייט, שלפיו מדובר ברכוש משותף ולא ברכוש התובעים, שנעשה על פי התכניות, ולכן התובעים אינם יכולים לבוא בטענות בעניין זה.

    גם פגם נטען זה לא הוזכר בחוות דעת המומחה פלס, שמטעם התובעים.

     

27. סעיף 21 לחוות דעתו של המוחה חייט, לעניין התפוררות מריחות סילקון מופרזות בחלונות :

    כאמור, המומחה חייט העריך תיקון החלונות, אשר כלל לא נזכר בחוות דעתו של המומחה פלס מטעם התובעים, בשיעור גבוה לאין ערוך מהערכתו של המומחה בן עזרא, בסך של 27,000 ₪ במקום 2,700 ₪, הערכת בן עזרא. למרות שהערכה זו שכוללת החלפת החלונות אינה נקייה מספק, זאת כאמור משום שהיא חורגת מהערכת שני המומחים שמטעם התובעים, סבורני כי יש לפסוק סכום זה לטובת התובעים, וזאת מתוך הנטייה לכבד את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כנטען אף על ידי הנתבעת. כאמור ספק אם תיקון זה נדרש והתובעים יכולים להשתמש במרכיב פיצוי זה לצורך ביצוע תיקונים אחרים שלא אושרו על ידי המומחה חייט, ככל שירצו בכך.

     

28. סעיף 27 לחוות דעתו של המומחה חייט, לעניין סימני הרטיבות בפינת הקירות של חדר הרחצה:

    גם בעניין זה מומחה התובעים בן עזרא ציין עלות תיקון של צבע בסך 100 ₪. ואילו דווקא המומחה חייט מציין בחוות דעתו כי התיקון שהוצע על ידי בן עזרא הינו תיקון קוסמטי שאין בו כדי לפתור את הבעיה של חריגת מים מחדר הרחצה אל מחוצה לו. המומחה חייט מסר בחוות דעתו כי הוא לא יכול לבדוק את סוגיית חסימת מקור המים משום שהדבר לא הועלה על ידי התובעים. מאוחר יותר ציין המומחה חייט בתשובות לשאלות הבהרה שהופנו אליו על ידי התובעים, כי עלות תיקון הרטיבות עומדת על 15,210 ₪ כולל מע"מ.

     

    סבורני כי יש לפסוק סכום זה לתובעים, וזאת אף שעלות התיקון שנקבעה על ידי המומחה חייט עולה במידה משמעותית על עלות התיקון שנקבעה על ידי מומחה התובעים בן עזרא, וזאת גם נוכח הסכמת הנתבעת לאימוץ חוות דעת המומחה החייט בכללותה.

     

29. הוצאות פיקוח:

    התובעים מבקשים להוסיף לעלות התיקונים הוצאות פיקוח בשיעור 10%, וזאת בהתבסס על חוות הדעת בן עזרא ועל האמור בסעיף 15.14.2 לחוות דעתו של המומחה חייט.

    דרישת הפיקוח בחוות דעת המומחה חייט מתייחסת רק לביצוע השיפועים והריצוף במרפסת שעלותו הוערכה בסך של כ 24,000 ₪. סבורני כי פיקוח נדרש גם לגבי תיקון הרטיבות כאמור בתשובות ההבהרה של המומחה שעומדות על כ 15,000 ₪.

     

    בנסיבות אלה, סבורני כי יש לפסוק פיצוי בגין הוצאות פיקוח בסכום גלובלי של 5,000 ₪.

     

30. פיצוי בגין הפסד ימי עבודה, דיור חלופי ונזק לא ממוני:

    לטענת התובעים, בתקופת התיקונים הם יאלצו להיצמד לדירה ולהפסיד ימי עבודה, וכן למצוא מגורים חלופיים לתקופה שבה לא יוכלו לגור בדירה.

     

    בעניין זה צוין על ידי המומחה חייט כי למרות אי-הנוחות שתיגרם לתובעים במהלך ביצוע התיקונים, הם יכולים לעשות שימוש סביר בדירתם (סעיף 52.2). כמו כן, צוין שמשך הביצוע של התיקונים אינו עולה על 14 ימים (סעיף 52.3).

     

    מחומר הראיות עולה כי הנתבעות לאורך כל הדרך גילו רצון כן ואמיתי לבצע את התיקונים ואף ביצעו תיקונים מספר פעמים (ראו: פרוטוקולי תיקון מהימים: 8.6.2014, 26.6.2014, 8.9.2014, נספח 4 לתצהירו של עו"ד חורש, וכן את ההתכתבות שהייתה בין הנתבעות לתובעים – נספחים טז/1 – טז/11 לתצהיר התובעים, ונספחים 7-12 לתצהיר עו"ד חורש).

     

    לנוכח האמור, סבורני כי סביר לפסוק לתובעים פיצוי גלובלי בגין הנזק הלא-ישיר, לרבות נזק לא-ממוני, בסך של 10,000 ₪.

     

    סוף דבר

31. הנתבעת תשלם לתובעים פיצויים כדלקמן:

    שווי הליקויים ותיקון הליקויים כאמור בחוות דעתו ותשובות ההבהרה של המומחה חייט, בסך 84,010 ₪.

    עלות פיקוח בסך 5,000 ₪.

    נזק לא ישיר בסך 10,000 ₪.

    סה"כ 99,010 ₪.

    לסכום זה יצורף שכר טרחת עורך דין בשיעור 20% ומע"מ.

     

    אשר להוצאות: בנסיבות העניין, סבורני כי יש לפסוק לתובעים את החזר אגרה בשיעור 2.5% מהסכום שנפסק, וכן החלק שבו נשאו בשכר המומחה חייט בסך 5,850 ₪.

     

    אינני סבור כי יש לשפות את התובעים בגין הכנת חוות דעתו של המומחה בן עזרא, וזאת משום שהיא מופרזת. עם זאת, מאשר לשלם לתובעים את עלות חוות דעת המומחה פלס בסך 1,600 ₪. בשים לב לסכום פסק הדין לעומת סכום התביעה, סבורני כי גם אין מקום לשפות את התובעים בשכר המגשר.

     

    ניתן היום, ז' כסלו תשפ"א, 23 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.