אלמוני נ' הקרן לטיפול בחסויים-תל אביב

1. לפניי עתירה נוספת של המבקש, אדם שמונה לו אפוטרופוס, היא הנתבעת 2, לאפשר את יציאתו מן הארץ לטיול.

2. המבקש אינו פנים חדשות בבית המשפט ולמעשה בית המשפט נדרש לענייניו מזה שנים לא מעטות.

3. בהחלטות אשר ניתנו בעבר בעניינו של המבקש, דן בית המשפט בעתירותיו של המבקש לאפשר לו לצאת מן הארץ (לרוב לטורקיה) וניסיון העבר לימד כי כוחותיו של המבקש ויכולותיו אינם מאפשרים לו שהיה בטוחה מחוץ לגבולות ישראל.

4. כפי שנכתב בהחלטות קודמות, לא אחת המבקש הסתבך בשהייתו בטורקיה עד אשר נדרשה הנתבעת ועד אשר נדרשו הרשויות לסייע בהשבתו ארצה. בפעם האחרונה שהתרתי למבקש לטוס לחוץ לארץ, לטיול של 7 ימים, בפועל שב המבקש ארצה לאחר כ- 7 שבועות.

5. ביום 26.12.2018 התקיים לפניי דיון בעניינו של המבקש (א"פ 41812-03-17) ולאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר ששמעתי אף את המבקש מצאתי ליתן החלטה מנומקת מדוע יהא זה בלתי אחראי בעליל לאפשר יציאתו מן הארץ של המבקש. במסגרת אותה החלטה סקרתי גם את ניסיונות העבר באשר לשהייתו של המבקש בחוץ לארץ (ראה, לדוגמא סעיף 6 להחלטה). עוד בהחלטתי לא הבעתי כל אמון כי המבקש נוטל את תרופותיו באופן סדיר. למסקנה זו הגעתי, בין היתר גם מחוות דעת של דוקטור גורביץ (ראה סעיף 7 להחלטה). אשר על כן הוריתי באופן מוחלט ושאינו ניתן לכל פרשנות כדלהלן:

"8. בנסיבות שתוארו, וכפי שנכתב לעיל, אינני מעלה על דעתי אפילו לאפשר למר אלמוני לצאת לחו"ל ולמעשה על מר אלמוני לאסוף את שארית כוחותיו ולהסכים לקבלת טיפול באמצעות זריקה. בית המשפט איננו מאמין כי מר אלמוני נוטל תרופות, הדבר חסר שחר וצר לי שכך הם פני הדברים."

6. בשים לב לממצאים, המסקנה אליה הגעתי היתה כדלהלן:

"9. אשר על כן לא תוגש על-ידי מר אלמוני כל בקשה לעיכוב יציאה מן הארץ עד אשר יוכיח לבית המשפט כי הוא נוטל טיפול באמצעות זריקות ונמצא במעקב. אלו הם תנאי סף לקיום דיון באשר לביטול עיכוב יציאתו מהארץ של מר אלמוני ובלעדיהם בית המשפט מודיע כי לא ישהה (צ"ל ישעה) לכל בקשה ואף לא יעבירה לצד שכנגד, אשר מוטרד ונגרמות לו הוצאות. ...".

7. חרף האמור לעיל פנה מר אלמוני לבית המשפט בעתירתו כאשר הוא מיוצג על-ידי עורך הדין אבוש וטוען בבקשתו כי הוא מאוזן וכי הוא נוטל טיפול תרופתי.

8. בדיון אשר נקבע לפניי להיום אישר עורך הדין אבוש כי למעשה מלוא העובדות הדרושות לעתירתו החדשה של המבקש היו בפני בית המשפט במועד הדיון הקודם מיום 26.12.2018. לטענתו של עורך הדין אבוש קיימת חוות דעת רפואית לפיה מר אלמוני נוטל טיפול תרופתי ואולם חילוקי דעות באשר לשכר טרחתו של אותו מומחה סיכלו את הגשתה לבית המשפט.

9. הפוך והפוך בטענותיו של עורך הדין אבוש, למעשה אין כל מחלוקת כי המבקש איננו נוטל טיפול באמצעות זריקות, וכל אשר מבוקש להוכיח כי המבקש למעשה נוטל תרופות ונמצא מאוזן. בכל הכבוד, לא זה העניין ולא זו השאלה. משקבעתי באופן מוחלט, שאינו ניתן לכל פרשנות אחרת כי על המבקש להוכיח לבית המשפט כי הוא נוטל טיפול באמצעות זריקות ונמצא במעקב, וזהו תנאי בלעדיו אין, נשגב מבינתי מה גרם לעורך הדין אבוש להגיש את העתירה משל היה בית המשפט ערכאת ערעור על החלטותיו. עם כל הכבוד מצופה מעורך דין לייעץ למרשו כדת וכדין, לא כל שכן כאשר המבקש אשר אני בספק רב אם מודע למעשיו עד תום, תולה את כל יהבו על פרקליטו שיכוון אותו ויראה לו מה הדרך הנכונה להשגת מטרותיו.

10. בהחלטתי הקודמת מיום 26.12.2018 הזכרתי כי לנתבעת נגרמות הוצאות מעתירותיו של המבקש. לצערי הרב העתירה אשר הוגשה איננה אלא עתירת סרק שטוב היה לה אלמלא הוגשה משהוגשה ועם כל הצער ועם כל ההבנה למצבו של מר אלמוני, עליו לשאת בהוצאות אשר גרם לנתבעת.

11. אני מודע לקושי לחייב אדם שמונה לו אפוטרופוס בשכר טרחה של האפוטרופוס הממונה עליו בשל הליך משפטי ואולם, לצערי הרב, אם וככל והדין היה מאפשר לי לחייב את עורך הדין אבוש לשלם הוצאות באופן אישי לא לקופת המדינה אלא לצד שכנגד, כך הייתי מורה. בית המשפט רואה בחומרה רבה הובלת בעל דין להליך משפטי, העומד בניגוד גמור ומוחלט לקביעות שיפוטיות שניתנו, לא כל שכן כאשר אותו בעל דין הוא אדם שמונה לו אפוטרופוס ואשר מתמודד עם קשיים רבים.

12. אשר על כן, התביעה נדחית.

13. התובע ישלם לנתבעת שכר טרחת בא כוחה, בסכום אשר מחושב על דרך הקולא, בסך כולל של 5,000 ₪.

14. פסק דין זה ניתן לפרסום, בהשמטת כל פרט מזהה אודות המבקש.

ניתן והודע היום ה' אב תשע"ט, 06/08/2019 במעמד הנוכחים.