אסולין נ' אללוף

החלטה

מהלך הדיון בבקשה וטענות הצדדים

בפני בקשתו של המבקש, מר יעקב אללוף, כי אורה על הארכת המועד להגשת התנגדותו לבקשה לביצוע שטר שהגיש כנגדו המשיב, מר אלברט אסולין, בלשכת ההוצאה לפועל אשדוד, בתיק מס' 2501417066.

יש לציין כי תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 31/5/2006 ואילו הבקשה להארכת המועד הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ביום 9/6/2009.

בתצהירו התומך בבקשה להארכת המועד, טוען המבקש כי האזהרה מעולם לא נמסרה לידיו.

עוד טוען המבקש, כי עומדת לזכותו הגנה אפשרית, בין השאר בשל מעשיו של המשיב, אשר פעל כנגדו, לטענתו, בכחש ובמרמה, על מנת להשיג ממנו כספים שלא כדין.

במצורף לבקשתו להארכת המועד, הגיש המבקש גם התנגדות לביצוע שטר. בתצהיר התומך בהתנגדות טען המבקש כי אינו חייב למשיב מאומה, שכן שילם את כל החוב בתיק ההוצאה לפועל, וזאת על אף שלא היה חב בו מלכתחילה.

המבקש ביקש להפנות לפס"ד בת.א. 2143/98 (שלום רחובות), שניתן ביום 3/1/2000, על ידי כב' הש' גדעון ברק, בתביעה שבין הגב' רביבו מרים (התובעת שם) ומר יונה היבש (הנתבע שם), ממנו ביקש ללמוד כי היה על המשיב להפסיק כל הליך כנגדו בתיק ההוצאה לפועל, נשוא ההתנגדות, ולהשיב לו את כספו.

המבקש טען בתצהירו, כי בשנת 1998 הגישה כנגדו הגב' שרה סיאני, בקשה לביצוע שטר חוב. המבקש טען כי התנגד לבקשה זו וטען, באותו הליך, כי אינו מכיר את הגב' סיאני וכי שמה הוסף לשטר החוב ללא ידיעתו, וללא הסכמתו. המבקש טען, כי היה בכך משום זיופו של השטר וכי המשיב עמד מאחורי הגב' סיאני, כלשונו.

שטר החוב הנ"ל ניתן, לטענת המבקש, כבטחון לפרעונו של שיק שקיבל המשיב מאת מר יונה היבש, אשר בגינו פתח המשיב בהליכי הוצאה לפועל כנגד מר היבש.

ואולם, לטענת המבקש, בהתנגדות שהגיש מר היבש כנגד בקשה לביצועו של אותו שיק מקורי, נקבע, בפסק הדין שנזכר לעיל, כי מר היבש שילם את כל חובו בגין השטר והמבקש היה עד בלבד לשטר החוב – ולא ערב לו. לפיכך, טוען המבקש, היה על המשיב להפסיק את כל ההליכים כנגדו בגין שטר החוב האמור.

למרות זאת, טוען המבקש, לא יידע המשיב את המבקש או את בית המשפט שדן בהתנגדותו של המבקש, בפסק הדין אשר ניתן בין מר יונה היבש והגב' מרים רביבו, והמשיך בהליכים כנגד המבקש, באמצעות הגב' שרה סיאני, עד להגעה להסכם פשרה.

הסכם פשרה זה קבע, כי מוטל על המבקש רק לגרום לכך, לטענתו, כי יועברו 10,000 $ לידי המשיב, מתוך חלקו של מר יונה היבש בתמורה שתתקבל כתוצאה ממכירת חלקות אדמה במעלה אדומים.

המבקש טוען ,כי ביום 27/3/2005, בעת שהיה בעיצומו של הליך משפטי כנגד בנק, היה עליו להציג כי אין לחובתו תיקים נוספים בהוצאה לפועל. ברם, משבדק את רשימת תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגדו, התברר לו כי המשיב לא פעל לסגירת התיק כנגדו.

המבקש פנה למשיב והאחרון השיב לו כי יש לערוך שטר חדש, אשר לא יוגש לביצוע וניתן להחיל עליו את הסכם הפשרה הנזכר לעיל.

המבקש טוען כי הסכים לבקשת המשיב ובמשרדי בא-כוח המשיב נערך שטר חדש (השטר נשוא ההתנגדות שבפני – י.ב.).

המבקש מוסיף וטוען, כי במעמד עריכת השטר החדש, היה ברור לכל הנוכחים כי המדובר בשטר ביטחון, לשם העברת הכספים מקופת כונסת הנכסים, עו"ד חיה אזולאי, אשר מונתה לכנס את הקרקעות שנזכרו בהסכם הפשרה שבין המבקש והמשיב.

לטענת המבקש, כל ההסכמות הללו הועלו על הכתב, במשרדו של בא-כוח המשיב, מבלי שניתן בידו של המבקש כל העתק מהן.

עוד טוען המבקש, כי למשיב היה ברור שאין למבקש כל חוב כלפיו וכי המבקש לא קיבל תמורה בעד השטר, שנעשה רק על מנת שהמשיב יוכל לקבל את כספו, מחלקו של מר היבש בלבד, בעת קבלת הכספים מכונסת הנכסים.

ואולם, למרות הסכמות אלה, טוען המבקש, הגיש המשיב את השטר לביצוע מיד עם פקיעת המועד הנקוב בו תוך שהוא מרמה, משקר ופועל בעורמה, כלשונו של המבקש.