אקהויז ואח' נ' ש.מ.ר. הובלות בטון בע"מ ואח'

פסק ד

1.ביום 15.11.12, בכביש המוביל אל "כיכר המשטרה" בחדרה, מכיוון צפון לדרום, ארעה תאונת דרכים בין רכב השייך לתובעת 1 בו נהגה באותה עת בתה התובעת 2 (להלן: "הרכב"), לבין משאית השייכת לנתבעת 1 ומבוטחת על ידי נתבעת 2, בה נהג באותה עת מר אלי אלבון (להלן: "המשאית").

2.מן התצלומים שהוגשו לעיוני נ/1-נ/2 עולה כי הכביש בו נסעו הרכב והמשאית מחולק לשני נתיבים וכי לימין קטע הכביש בו ארעה התאונה קיים מעגן חניה לצד מסעדות, אשר בחלקו מופרד מהכביש באמצעות מדרכה צרה שעליה ממוקמת גדר עשויה ברזל.

3.לטענת תובעת 2, בשעה שהיא נסעה ברכב לאיטה בפקק תנועה, בנתיב הימני של הכביש, סטתה לעברה לפתע המשאית אשר נסעה קודם לכן בנתיב השמאלי, ללא איתות או סימן אזהרה כלשהו ופגעה עם הפינה הימנית קדמית שלה בדופן השמאלית של הרכב לכל ארכו (ר' תצלומי הנזקים לשני כלי הרכב – ת/1).

בטופס הודעתה לחברת הביטוח מיום 21.11.12 כתבה תובעת 2 כך:

"עמדתי לפני כיכר המשטרה בחדרה בנתיב הימני כאשר שמעתי קולות

חיכוך בצד הנהג והמשאית נכנסה בי מהטמבון האחורי ועד לדלת הנהג.

ברחתי ימינה לתוך מתחם חנויות אוכל שלפני הצומת עצמה. הנהג אמר

שלא ראה אותי ושאוטו מאחורי נתן לו זכות קדימה. אמרתי לו אבל

שאני כבר הייתי בתוך הנתיב עצמו".

4.גם בעדותה בבית המשפט חזרה התובעת ואמרה כי מיד לאחר התאונה נעצר נהג המשאית לפני הכיכר, יצא מהאוטו ואמר לה כי הנהג שהיה מאחוריה נתן לו זכות קדימה והוסיפה כי כשאמרה לו שהוא "נכנס בה", השיב שהוא מצטער ואמר כי לא ראה אותה. לשאלותי השיבה תובעת 2 כי היא לא הבחינה במשאית לפני שזו פגעה בה: "ראיתי אותו רק כשהוא נכנס בי וחתכתי ימינה".

5.בעדותו בבית המשפט הכחיש נהג המשאית את טענת התובעת לפיה עובר לתאונה הוא נסע בנתיב השמאלי של הכביש והסביר: "אני לא יכולתי להיות בצד שמאל כי אני נהג משאית ואני צריך להיות בימין". לגרסתו, תובעת 2 יצאה אל הכביש מתוך כביש השירות, נסעה מאחוריו ואז, כך לדבריו: "היא באה ביני לבין המעקה, היא באה לעקוף אותי מצד ימין מהכביש שירות ואני כבר הייתי בצד ימין ואז פגעתי בה עם הטמבון הקדמי שלי בדלת האחורית שלה". לשאלה באיזה שלב הבחין בה לראשנה, השיב נהג המשאית כי: "במשאית יש זוית שאי אפשר לראות בצד ימין קשה לראות, שראיתי מהמראה הצדדית העליונה עצרתי איך ששמעתי את המכה. לא ראיתי אותה עד שפגעתי בה". לגרסתו, מיד לאחר מכן הוא עצר וירד מהמשאית כדי לצלם ואילו תובעת 2 נסעה אחורה למפרץ החניה.

6.מדברי נציג נתבעת 2 בדיון בבית המשפט עולה כי טופס הודעת נהג המשאית אודות התאונה מולא על ידי הנציג עצמו וכי החלק המיועד לתיאור המקרה, נשאר ריק מפרטים (נ/3).

7.בתגובה לטענות נהג המשאית, אמרה תובעת 2 כי אין זה נכון שהיא ניסתה לעקוף אותו מכביש השירות והבהירה כי מדובר במעגן חניה שממילא לא ניתן לצאת ממנו אל הכביש.

8.לאחר ששמעתי את עדויות שני הנהגים ועיינתי בראיות שהוצגו בפני מטעמם, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל, שכן מדובר בתאונה שארעה כתוצאה מאופן נהיגתו הרשלני של נהג המשאית.

אופי הנזקים שנמצאו בדופן השמאלית של הרכב לכל אורכה, (ר' חוו"ד השמאי והתצלומים) מלמד בעיני על התנגשות המשאית ברכב והתחככותה בו ולא להיפך.

גרסת נהג הרכב בכל הנוגע למקום הימצאה של תובעת 2 עובר לתאונה הינה גרסה עקבית

הנשמעת גם הגיונית. לעומת זאת, גרסת נהג המשאית הטוען כי תובעת 2 ניסתה לעקפו

מימין בהיכנסה אל מעגן החניה איננה מתיישבת עם ההגיון וגם אינה תואמת את מיקום

הנזקים ברכבה משום שלו אכן היא עשתה כן, אמור היה גם חלקו הקדמי של רכבה להיפגע.