אקריש נ' עיריית אשדוד ואח'

פסק דין

זוהי תביעה שעניינה פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו כתוצאה מהצפת מי גשמים ברכבו של התובע. לטענת התובע, ביום 1/2/09 בשעה 05:00 הגיע לרכבו ברחוב הכלנית בעיר אשדוד תוך שהוא מבחין בכך שהרכב מוצף במים, עקב ליקוי שנגרם כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת 1 אשר לטענתו לא תחזקה את ניקוז המים והביוב במקום. לטענתו חברת הביטוח שלו , שירביט, פיצתה אותו אולם לא על מלוא נזקיו ואילו הנתבעת 2 שהינה המבטחת של הנתבעת 1 הסכימה לפצותו בסכום של 7,000 ₪ אך הוא סירב לכך.

לטענת הנתבעות הן אינן חולקות על קרות האירוע אך כופרות בחבותן בגינו. לטענתן, לא הפרו את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע , בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה וממילא לטענתן התובע לא הוכיח נזקיו. עוד הן מוסיפות כי הנתבעת 1 פועלת דרך קבע באמצעות מחלקת הביוב להיערך לקראת עונת החורף בשטחי אחריותה המוניציפאליים וכן היא מפעילה סוללה של צוותי תיקון ובקרה המוודאים את תקינות מערכת הביוב וקליטת הגשמים לאורך כל ימות השנה ובפרט בתקופת החורף. עוד מוסיפות הנתבעות וטוענות כי צוות הבדיקה שבחן את המקום בבוקרו של יום האירוע מצאו תקין וכי לא נמצאו פגמים כלשהם במערכת קליטת מי הגשמים במקום.

לחילופין טוענות הנתבעות כי המקרה חוסה תחת הוראותיו של סעיף 64 (1) לפקודת הנזיקין.

עוד הן מוסיפות כי לא ברור כלל ועיקר על מה נסמכת טענת התובע להפסדי שכר בכלל ובשיעור הניתן על ידו בפרט וכן הן כופרות בסכומים הנוספים אליהם מתייחס התובע בתביעתו.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים בתיק, מצאתי כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי הנתבעת 1 התרשלה בתחזוקת מערכת קולטני המים. כפי שהוצג בפני וכעולה מהמסמכים הנתבעת 1 פעלה בצורה סבירה עת ביצעה בהתאם לתוכנית ניקוי והכשרת קולטני הגשמים ביחס לרחוב הכלנית. בנוסף, מצאתי כי צוות הבדיקה של הנתבעת 1 אשר בחן את מקום האירוע ביום האירוע בשעה 12:57 שהינו מועד מאוחר יותר לקרות האירוע אשר לטענת התובע התרחש בשעה 05:00 בדק ומצא כי הקולטנים במצב תקין. בבדיקה זו לא נמצאו כל פגמים כלשהם ביכולת הקיבולת ו/או הספיקה ו/או תקינותה ההנדסית של מערכת קליטת מי הגשמים במקום.

נוכח האמור סבורני כי הנתבעת 1 לא הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית. בנוסף קיבלתי את טענתן החלופית של הנתבעות לפיהן חוסות הן מפני אחריותן בנזיקין לתוצאותיו של האירוע.

בהתאם לסעיף 64 (1) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] , התשכ"ח – 1968 ובהינתן העובדה כי מדובר בנזק אשר כפי שנטען התרחש בשעות הבוקר המוקדמות במהלכם שרר מזג אויר סוער המלווה בגשם כבד כאשר שאריות צמחיה ו/או פיסות אשפה התעופפו ברחוב, הרי שמדובר בנזק שנגרם על ידי מקרה טבעי בלתי רגיל שאדם סביר לא יכול היה לראותו מראש ואי אפשר היה למנוע את תוצאותיו אף בזהירות סבירה.

נוכח המקובץ, אין בידי לקבל את התובענה מן הפן המשפטי.

בשולי הדברים אציין כי בהקשר לטענתה של אשת התובע במהלך הדיון כי ברחוב הכלנית התרחשו אירועים מסוג דומה גם מאוחר יותר, הרי שקיבלתי את טענת הנתבעות לפיה ככל הנראה מדובר באירוע שאינו בגין ירידת מי גשמים אלא מפיצוץ צינור קו המים.

יחד עם כל האמור, ובהינתן המסמך מיום 23/7/09 שצירף התובע לכתב תביעתו אשר ממנו עולה כי הנתבעת 2 נאותה לפצותו בסך של 7,000 ₪, סבורני כי יהא זה ראוי וצודק כי כך יעשה.

נוכח האמור, הנני מורה כי הנתבעת 2 תשלם לתובע סך של 7,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

הסכום האמור ישולם תוך 30 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום א' תמוז תש"ע, 13/06/2010 במעמד הנוכחים.

נגה שמואלי-מאייר, שופטת

הוקלד על ידי: תמר דרעי