אשכנזי נ' מקונן ואח'

פסק דין

1.התובע הוא בעל רכב פרטי, הנתבע 2 הוא בעל רכב פרטי אחר שהיה נהוג בעת התאונה בידי הנתבעת 1, ושהשימוש בו בוטח על ידי הנתבעת 3.

התביעה היא תביעה קטנה שסכומה 7,570 ₪, נזקי רכוש לרכב של התובע ושכ"ט השמאי.

2.עפ"י הנטען בכתב התביעה, ביום 17.4.2011 התובע יצא ממגרש החנייה של אצטדיון הכדורגל בכפר סבא, פנה שמאלה לכביש השרות, המשיך בנסיעה, לאחר שחלף על מס' כלי רכב חונים, רכב הנתבעים יצא אנכית מהחניה שבצד ימין של הכביש ופגע בחלקו האחורי, בצד הימני של דלת הנהג של רכב התובע, עפ"י הנטען נגרם לרכב התובע נזק של כ- 6,500 ₪ והוא שילם שכ"ט שמאי, וסה"כ הנזק (המגובה בחוות דעת שמאי, תצלומים, קבלה של המוסך וקבלה של השמאי) הוא 7,570 ₪.

3.הנתבעים בכתב הגנתם, מכחישים את אחריותם לתאונה, שהיא עצמה אינה מוכחשת ואף טוענים כי הרכב לא תוקן.

לעניין האחריות, הם טוענים כי הנתבעת 1 יצאה מחניה והייתה במצב של עצירה מוחלטת על מנת להחליף הילוך, ולפתע היא חשה בחבטה מאחור, היא יצאה מרכבה, התובע טען בפניה שלא ראה אותה, שעכשיו יש לו הזדמנות להחליף את מכוניתו.

4.לגבי הביטוח – הוא אינו מוכחש, אך הוכחשה מלכתחילה היריבות של הנתבע 2 שהוא הבעלים של הרכב ולא היה במקום בעת התאונה.

5.בדיון שהתקיים בפניי הציגו הצדדים את ראיותיהם. בסה"כ מדובר במילה מול מילה, אך צילומי הנזק של שני כלי הרכב תומכים יותר בגרסת התובע לפיה, התאונה ארעה כאשר רכב הנתבעת יצא בהילוך אחורי מחניה ולא הספיק להתיישר (סימני הפגיעה לרכב התובע היו בדלת הרכב הקדמית, בעוד שסימן הפגיעה ברכב התובעת היה בפינה השמאלית של הפגוש האחורי).

6.לא מצאתי אדם תורם של התובע, ואני קובע כי הנתבעת 1 אחראית לתאונה.

לגבי הנתבע 2, ברור של הייתה שום הצדקה לצרפו כנתבע לתיק הוא כיבד את ביהמ"ש והופיע לדיון אליו זומן, אך ביקש כי יפסקו לו הוצאות, מדובר ברופא, ואני מעריך את שווי יום העבודה שלו ב- 1,000 ₪.

7.סיכומו של דבר אני מחייב את הנתבעת 3 לשלם לתובע את הסך של 7,570 ₪ בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה מיום 17.4.2011, אך מסכום זה היא תנכה 1,000 ₪ הוצאות שיועברו במישרין לנתבע מס' 2, ורק את היתרה היא תעביר לתובע.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים ומוסברת להם האפשרות להגיש בתוך 15 יום לביהמ"ש המחוזי בחיפה בקשה לרשות ערעור.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ב, 05 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.