1.לבית הדין הוגשה תביעת גב' א.ב. (להלן: "התובעת") כנגד החלטת המוסד לדחות את תביעתה לתשלום דמי פגיעה בגין אירוע שאירע לה ביום 12.07.15. הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מינוי מומחה רפואי ובנוגע לעובדות המקרה (החלטה מיום 30.04.17).
2.ביום 27.06.17 מונה דר' גפן תמיר, רופא תעסוקתי כמומחה רפואי מטעם בית הדין, למומחה הועברו העובדות המוסכמות הבאות:
א.התובעת ילידת 01.01.1975, אם לשישה ילדים.
ב.התובעת עבדה במאפיה כשנה וארבעה חודשים לפני קרות האירוע.
ג.ביום 12.07.2015 עת היתה התובעת בחודשי הריון מתקדמים עבדה בחלקה הפנימי של המאפיה. בחלק זה של המאפיה אין חלונות והמזגן לא הופעל באותה השעה, בחודש יולי שרר באחורי המאפיה חום כבד.
ד.בשעה 8:00 לערך, כחצי שעה לאחר תחילת העבודה, חשה התובעת סחרחורת, ביקשה כוס מים אך עוד בטרם זו הוגשה לה, התעלפה נפלה ונחבלה בגבה.
ה.התובעת התעלפה בלי איבוד הכרה.
ו.כתוצאה מהנפילה פונתה באמבולנס לבית החולים אסף הרופא ושם אושפזה להשגחה.
ז.למרות החום הכבד ששורר במקום העבודה, המעסיק מדליק את המזגן רק בשעה 10:00 או 11:00.
3. המומחה התבקש להשיב לשאלה:
מה היו הסיבות למצבה הרפואי של התובעת ביום האירוע שגרמו להתעלפות והאם הן קשורות בעבודה?
4.ביום 25.07.17 המומחה מסר חוות דעתו לבית הדין:
"התובעת ילידת 01.01.1975 אם לשישה ילדים. התובעת עבדה במאפיה כשנה וארבעה חודשים לפני קרות האירוע. ביום 12.7.2015 עת היתה התובעת בחודשי הריון מתקדמים עבדה בחלקה הפנימי של המאפיה. בחלק זה של המאפיה אין חלונות והמזגן לא הופעל באותה השעה, בחודש יולי שרר באחורי המאפיה חום כבד. בשעה 08:00 לערך כחצי שעה לאחר תחילת העבודה, חשה התובעת סחרחורת ביקשה כוס מים אך עוד בטרם זו הוגשה לה התעלפה, נפלה ונחבלה בגבה. התובעת התעלפה בלי איבוד הכרה. כתוצאה מהנפילה פונתה באמבולנס לבית החולים אסף הרופא ושם אושפזה להשגחה. למרות החום הכבד ששורר במקום העבודה, המעסיק מדליק את המזגן רק בשעה 10:00 או 11:00
על פי רישום רפואי ניתן ללמוד שבחודש 11.2013 סבלה מסחרחורות.
מדו"ח מ.ד.א עולה כי ערכי לחץ דם היו נמוכים 80/60. מתיק בית החולים אסף הרופא ניתן ללמוד כי סוכמה שנפלה בגין אירוע סינקופה וזווגאלי בתאריך 12/7/2015.
התובעת התעלפה ככל הנראה על רקע גירוי VAGUS NERVE סיבות לסינקופה וזווגאלי היא בגין ירידה פתאומית באספקת הדם למוח. כאשר סיבות לכך הן רבות כולל ירידה בלחץ הדם. ירידה ברמת הסוכר, עמידה ממושכת, עילפון תוך כדי או לאחר הטלת השתן, שינוי תנוחה מהיר כגון קימה מהירה משיבה או משכיבה בגין כאב חד. חוסר שינה, שיעול, חשיפה לחום גבוה, הפרעות בקצב הלב ועוד רשימה ארוכה של סיבות.
להערכתי, הטמפרטורה בשעות הבוקר בסביבות השעה 08:00 היא עדין לא כל כך גבוהה בכדי לגרום לאירוע סינקופה.
במהלך השליש השני של היריון בגלל שהרחם גדל יכול להיווצר לחץ על כלי דם כולל לחץ על הווריד הנבוב (וריד גדול שנושא דם מהגוף התחתון על הלב) ולירידה בלחץ הדם ולעילפון.
סיכום ומסקנות
על בסיס הנתונים שהועברו לעיוני ניתן להגיד בסבירות גבוהה שירידה בלחץ הדם גרמה לסינקופה בתובעת, אך לא ניתן לקבוע על בסיס נתונים שבתיקה הרפואי מה גרם לירידה בלחץ הדם. "[ההדגשה הוספה א.ה.]
5.הצדדים קיבלו רשות להגיש שאלות הבהרה, התובעת הגישה את השאלות, שהועברו למומחה בהחלטה מיום 23.10.17.
"ציינת בחוות דעתך, כי התובעת התעלפה על רקע סינקופה וגוזאלי, וכי חשיפה לחום גבוה יכולה להביא לסינקופה וגוזאלי שהיא ירדה פתאומית באספקת הדם למוח.
תשומת ליבך כי בעובדות המוסכמות נקבע כעניין שבעובדה, כי התובעת עבדה בחלקה הפנימי של המאפיה, שם בחודש יולי שרר חום כבד, ובחלק זה של המאפיה אין חלונות ומזגן לא הופעל.
האם אין בעובדות נתונות אלה, כדי להוביל למצב של עילפון בהתחשב במצבה הרגיש של התובעת בהיותה בחודשי הריון מתקדמים.
ציינת כי על בסיס הנתונים שהועברו לעיונך, ניתן להגיד בסבירות גבוהה שירידה בלחץ הדם גרמה לסינקופה בתובעת, אך לא ניתן לקבוע על בסיס הנתונים שבתיקה הרפואי מה גרם לירידה בלחץ הדם. יחד עם זאת לאחר שהתעלפה נרשמו לה מדדי לחץ דם נמוכים, האם לא נתן לומר כי העילפון בגין סינקופה וזוגאלי הביא לירידה בלחץ הדם."
6.ביום 25.02.18 המומחה השיב לשאלות ההבהרה:
"נכון שציינתי בחוות דעת, כי התובעת התעלפה על רקע סינקופה וגוזאלי, וכי חשיפה לחום גבוה יכולה להביא לסינקופה וזוגאלי שהיא ירידה פתאומית באספקת הדם למוח.
בעובדות צוין כי התובעת עבדה בחלקה הפנימי של המאפיה. כמו כן צוין בעובדות כי בחלק זה של המאפיה אין חלונות והמזגן לא הופעל באותה השעה וגם נכתב שבחודש יולי שרר באחורי המאפיה חום כבד אך מרישום זה לא ניתן להבין שבשעה 08:00 בבוקר שרר חום כבד. כמו כן נכתב שבשעה זו מזגן לא הופעל. מכך ניתן להבין שהמזגן היה מופעל בשעות אחרות (יתכן בשעות שהחום היה עולה לקראת שעות חמות יותר). בהעדר מידע מפורט אני לא אמור לנחש. בלי נתונים ברורים אני רק יכול לעסוק בניחושים.
לא ניתן לומר כי עילפון בגין סינקופה וזוגאלי הביא לירידה בלחץ הדם אך כך ניתן להגיד הפוך כי ירידה בלחץ דם גרמה לסינקופה בתובעת."
7.ביום 25.02.18 ניתנה החלטתי המורה לצדדים להגיש סיכומיהם. חלף הגשת סיכומים הגישה התובעת, ביום 07.03.18 בקשה להעביר למומחה שאלות הבהרה נוספות. הנתבע קיבל רשות, אך לא הגיש תגובה לבקשה. לאחר עיון בחוות הדעת ובתשובות המומחה לשאלות ההבהרה ובפרט התייחסותו לעובדות המקרה, מצאתי להפנות את חוות דעת המומחה לעובדות שנקבעו ולבקשו להשיב לשאלות הנוספות. (החלטה מיום 09.05.18).
8.ביום 09.05.18 הועברו למומחה השאלות הבאות:
א.בחוות דעתך כתבת "נכתב שבחודש יולי שרר באחורי המאפיה חום כבד אך מרישום זה לא ניתן להבין שבשעה 08:00 בבוקר שרר חום כבד." וסברת שהדלקת המזגן בשעה מאוחרת מלמדת שבשעות הבוקר אין שורר במאפייה חום כבד.
הדלקת המזגן בשעה מאוחרת אינה מלמדת, בהכרח, שבשעה 8:00 לא שרר חום כבד במאפייה.
ב.העובדות שנקבעו הן: התובעת עבדה בחלקה האחורי של המאפייה שאין בו חלון והמזגן לא עבד בשעת האירוע, בחודש יולי שורר בחלקה האחורי של המאפיה חום כבד.
בהינתן עובדות אלה – האם חום כבד ששרר במקום עשוי היה לגרום, בסבירות העולה על 50%, להתעלפות התובעת? בין אם בכך שגרם באופן ישיר ל סינקופה וזוגאלית ובין אם בכך שגרם לירידת לחץ דם שגרמה בתורה לסינקופה וזוגאלית?
9.ביום 25.07.18 המומחה השיב :
"במידה ובחודש יולי שרר באחורי המאפייה חום כבד בהחל (כך במקור) יכול להיות בסבירות העולה על 50% שפיתחה תגובת אירוע סינקופה וזוגאלי תוך כדי הורדת לחץ דם באישה בהריון מתקדם"
10.בשלב זה ביקש הנתבע להעביר למומחה שאלות הבהרה בנימוק שהמומחה שינה דעתו (בקשה מיום 06.09.18), לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, הוחלט שלא להעביר את השאלות שהנתבע ביקש להעביר למומחה (החלטה מיום 08.11.18). בין השאר נקבע כי "ה"סתירה" שמצא הנתבע בחוות הדעת מקורה בהפניית תשומת לב המומחה לעובדות שנקבעו על ידי בית הדין. בהנתן זאת אין מדובר בסתירה" (סע' 14 להחלטה) הצדדים קיבלו הוראה להגיש סיכומיהם, ומשהגישו אותם, הגיעה העת להכרעה.
דיון והכרעה
11.מחוות דעתו הראשונה, עולה כי המומחה סבור היה שבשעת הבוקר לא היה חם מאוד באחורי המאפיה " להערכתי, הטמפרטורה בשעות הבוקר בסביבות השעה 08:00 היא עדין לא כל כך גבוהה בכדי לגרום לאירוע סינקופה." משמע בחוות דעתו הראשונה הניח המומחה הרפואי עובדות שונות מאלו עליהן הסכימו הצדדים. נזכיר כי בעובדות המוסכמות לא התייחסו הצדדים לשעות בהן שורר חום ולא סייגו את קביעתם, מאחר והמומחה הניח שלא היה חם מספיק באחורי המאפיה הוא הגיע למסקנה: " על בסיס הנתונים שהועברו לעיוני ניתן להגיד בסבירות גבוהה שירידה בלחץ הדם גרמה לסינקופה בתובעת, אך לא ניתן לקבוע על בסיס נתונים שבתיקה הרפואי מה גרם לירידה בלחץ הדם.
12.גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה הראשונות החזיק המומחה בעמדה על פיה לא שרר חום כבד באחורי המאפיה – כלומר בחוות דעתו הניח קיומן של עובדות אחרות מהעובדות המוסכמות שהועברו לו. " וגם נכתב שבחודש יולי שרר באחורי המאפיה חום כבד אך מרישום זה לא ניתן להבין שבשעה 08:00 בבוקר שרר חום כבד. כמו כן נכתב שבשעה זו מזגן לא הופעל. מכך ניתן להבין שהמזגן היה מופעל בשעות אחרות (יתכן בשעות שהחום היה עולה לקראת שעות חמות יותר). בהעדר מידע מפורט אני לא אמור לנחש. בלי נתונים ברורים אני רק יכול לעסוק בניחושים. לא ניתן לומר כי עילפון בגין סינקופה וזוגאלי הביא לירידה בלחץ הדם אך כך ניתן להגיד הפוך כי ירידה בלחץ דם גרמה לסינקופה בתובעת."
13.בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה היה המומחה עקבי בעמדתו לפיה, ירידה בלחץ הדם עשויה לגרום לאירוע סינקופה וזווגאלי , מתיק בית החולים אסף הרופא ניתן ללמוד כי התובעת נפלה בגין אירוע סינקופה וזווגאלי , חשיפה לחום גבוה היא אחת הסיבות לסינקופה וזווגאלי.
14.ה"שינוי" בחוות דעתו של המומחה, אליו מכוון הנתבע, התרחש לאחר שבית הדין הפנה את תשומת לב המומחה לעובדות המוסכמות על הצדדים על פיהן: " ביום 12.07.2015 עת היתה התובעת בחודשי הריון מתקדמים עבדה בחלקה הפנימי של המאפיה. בחלק זה של המאפיה אין חלונות והמזגן לא הופעל באותה השעה, בחודש יולי שרר באחורי המאפיה חום כבד. " [ההדגשה הוספה]. כלומר, דעתו של המומחה השתנתה בשל העובדות. קבלת העובדות שהועברו למומחה על ידי הצדדים אינה מהווה שינוי בחוות דעת המומחה. בעוד חוות דעתו הראשונה ותשובותיו לשאלות ההבהרה הראשונות התבססו על עובדות שגויות (לא שרר חום גבוה במאפייה), הרי שתשובתו האחרונה מתבססת על העובדות כפי שנקבעו ויש לקבלה.
15.בסיכומיו טוען הנתבע כי חוות דעת המומחה מבוססת על הנחות והיא ספקולטיבית ועל כן לא ניתן לקבלה (סע' 37). מצאנו לדחות טענה זו. חוות דעת המומחה שפורטה כנדרש, מבוססת על העובדות שהועברו על ידי בית הדין לאחר שהצדדים הסכימו מה הן אותן עובדות. לא ניתן בשלב זה של ההליך לטעון כנגד העובדות המוסכמות.
16.הנתבע טוען כי המומחה אולץ להשיב בניגוד לדעתו בשל כך שהועברו לו פעמיים שאלות הבהרה (סע' 28). לדעת המומחה לא שרר חום כבד באחורי המאפייה, אם לכך מכוון הנתבע אלא שעל פי העובדות שהועברו לו כן שרר חום כבד באחורי המאפיה. משכך, ולאחר שקיבל את העובדות השיב המומחה כי ישנו קשר בין החום שבאחורי המאפייה והאירוע שאירע לתובעת: ""במידה ובחודש יולי שרר באחורי המאפייה חום כבד בהחל (כך במקור) יכול להיות בסבירות העולה על 50% שפיתחה תגובת אירוע סינקופה וזוגאלי תוך כדי הורדת לחץ דם באישה בהריון מתקדם" המילים "במידה ו.." מתייחסות לחום הכבד שהמומחה סבר שלא שרר במאפיה. הסתייגותו של המומחה נוגעת לעובדות אך לא לקשר בין חום כבד לאירוע שאירע לתובעת, שהייתה בהריון מתקדם במועד קרות האירוע. המומחה קובע שאם אכן שרר חום כבד באחורי המאפיה, הרי שבהחלט יכול להיות בסבירות העולה על 50% שהתובעת פיתחה תגובת אירוע סינקופה וזוגאלי. הסתייגותו של המומחה נובעת מכך שאין הוא יודע בוודאות מה היתה מידת החום באחורי המאפיה בשעת בוקר. הספק של המומחה בנוגע לעובדות, אינו מצדיק דחיית התביעה.
17.לא מצאנו לקבל את טענת הנתבע בסיכומיו כאילו המומחה מנחש קיומו של קשר סיבתי בהתבסס על הסתברות ובמנותק ממצבה הרפואי של התובעת (סע' 32) , כבר בחוות דעתו הראשונה פרט המומחה בהרחבה פרטים אלו, אלא שהוא סבר שהתובעת לא שהתה בחדר בו שרר חום גבוה.
18.כמו כן לא מצאנו לקבל טענת הנתבע בסיכומיו כאילו המומחה השתמש במינוח "ייתכן" קיומו של קשר, מינוח שאין לקבלו בהתאם לפסיקה (סע' 32). המומחה כתב: " בהחל (כך במקור) יכול להיות בסבירות העולה על 50% " אין מדובר באמירה מסתייגת בנוגע לקשר סיבתי בין החום בחדר ומצבה של התובעת. כפי שהסברנו לעיל המומחה מסתייג מן הקביעה ששרר חום בחדר האחורי, לא מן הקשר בין חום ומצבה של התובעת.
19.יצוין, גם אם קיים ספק בנוגע למידת החום ששררה במאפיה בשעת הבוקר הרי שהלכה היא כי במקרים של ספק יש לפעול לטובת המבוטח (עב"ל ארצי) 1055/02 אלברט סולטן נ' המל"ל, (29.02.04). הספק בענייננו נוגע למעלות החום ששררו במאפיה בשעה 8:00 ולא להשפעה של חום גבוה על מצבה של התובעת. בעניין זה של הקשר בין חום גבוה ומצב התובעת, חוות דעתו של המומחה ברורה וקובעת כי קיים קשר בסבירות העולה על 50%.
20. בקשת הנתבע להעביר למומחה את שאלות ההבהרה אותן ביקש להעביר בבקשתו מיום 06.09.18 (סע' 39) נדחתה. יובהר כי סיכומים אינם המקום לערער על החלטות בית הדין.
21.התביעה מתקבלת.
22.משהתובעת מיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי , אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ו אדר א' תשע"ט, (20 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
נ.צ. (ע) מר אברהם בן קרת
|
|
אירית הרמל, שופטת
|
|
נ.צ. (מ) מר מאיר שריקי
|