לפנינו תביעה להכרה בפגיעה עקב נפילה כתאונת עבודה, על פי משמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (החוק).
-
התובעת ילידת 1953, כנרת במקצועה, עבדה בתזמורת הסימפונית xxx.
-
במסגרת עבודתה יצאה לסיבוב הופעות בחו"ל עם חברי התזמורת מיום 11.10.18 עד ליום 20.10.18.
-
ביום 20.10.18, בשעה 08:00, בוקר ההכנות לטיסה חזרה, נפלה התובעת בחדרה במלון ונחבלה בעמוד השדרה.
-
התובעת הגישה לנתבע תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה אך נדחתה מן הטעם שהתאונה ארעה שלא תוך כדי עבודתה.
התשתית העובדתית:
-
מעסיקתה של התובעת מילאה עבורה טופס הודעה על פגיעה בעבודה (נספח א' לתביעה). בטופס ההודעה נכתב כך: "במהלך הכנות לחזרה הביתה בתום סיור קונצרטים במקסיקו דיווחה הנ"ל כי מעדה בחזרה ונחבלה בגב ובאגן".
כן נכתב שלאחר התאונה נבדקה התובעת אצל רופא בנמל התעופה.
-
ביום 2.11.18 נבדקה התובעת ובסיכום הרפואי (נספח ב' לתביעה) נרשם כך: "בת 65, לפני 10 ימים, במהלך העבודה בחו"ל, נפלה מגובה שלה ונחבלה בגב". התובעת צירפה מסמכים רפואיים נוספים.
-
ביום 4.12.18 הגישה התובעת תביעה לדמי פגיעה (נספח א' לכתב ההגנה). בטופס התביעה, תחת רובריקת תיאור הפגיעה נכתב כך: "במהלך הכנות לחזרה הביתה בתום סיום קונצרטים במקסיקו מעדתי בחזרה ונחבלתי בגב ובאגן".
כן נכתב שהטיפול הראשון לתאונה ניתן במקסיקו סיטי.
-
ביום 14.7.19 הגישה התובעת תצהיר מטעמה ותצהירים תומכים מטעם הגב' מ. ג. (להלן – גב' ג.) ומר ע. ס. (להלן – מר ס.). בתצהירה העידה התובעת שהיא נפלה בחדרה בבית המלון כאשר התלבשה לקראת יציאתה לדרך לשדה התעופה. עדיה של התובעת תמכו בגרסתה.
-
ביום 13.2.20 נערך דיון הוכחות. התובעת נחקרה על תצהירה ובחקירתה הרחיבה לראשונה על הפרטים שאפפו את נסיבות נפילתה. על פי עדותה היא נפלה תוך כדי כך שהיא גרבה גרביים. לאחר שגרבה את רגל ימין היא עברה לגרוב את רגל שמאל. כשגרבה את רגל שמאל היא הניחה את רגלה על הכורסא שבחדר. הכורסא החליקה והיא נפלה. התובעת העידה שבחדר הייתה כבודה שתפסה מקום. כן היא העידה שהרצפה הייתה חלקה וכך היא העידה:
"היו לנו 5 קונצרטים במקסיקו בכל מיני ערים וקונצרט אחרון היה בעיר שקשה לזכור את השם שלה והמלון היה ממול. בבוקר היינו צריכים לצאת מהמלון לשדה התעופה, כולם ביחד. אוטובוסים כבר היו ליד המלון. היה לי זמן לרדת לארוחת בוקר והמזוודה שלי היתה סגורה. התלבשתי והייתי מוכנה לצאת, שמתי גרב אחת לרגל ימין, מתי שרציתי לשים ברגל שמאל, היתה כבדה כורסא כבדה בחדר, אני שמתי את הרגל על הכורסא והיא הלכה ממני ואני נפלתי אחורה. צעקתי נורא והיה קליק, שמעתי כאילו נשבר משהו. הריצפה היתה כמו זכוכית לבנה ומבריקה ואולי בגלל זה הכורסא הלכה. היה לי מזל, אני עובדת 30 שנה בתזמורת ומגיע לי חדר לבד וחברה שלי חלילנית גדולה וראשונה בראשל"צ מ., קבענו מהארץ להיות יחד בחדר. זה היה המזל שלי כי החדר שלנו היה כמעט בסוף. מתי שנפלתי היא היתה בשוק. היא רצתה להרים אותי ולא הצליחה והיא רצה למטה וקראה לכל מי שהיה שם בלובי והגיעו הרבה אנשים והרימו אותי, שכבתי במיטה שלנו. על יד הדלת שלנו היתה מכונה שעשתה קרח ושמו לי קומפרסים. הביאו כיסא גלגלים. המנהל שלנו הזמין אוטובוס קטן כמו מונית וארבע אנשים נסעו איתי לשדה התעופה" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 15-27).
-
בהמשך הדיון נחקר מנהל התזמורת, מר ס.. מר ס. שפך אור נוסף על נסיבות נפילתה של התובעת. עדותו חשובה במיוחד על מנת להבין את האווירה ששררה במהלך בוקר ההתארגנות לקראת הטיסה חזרה לישראל. מעדותו של מר ס. עלה שחברי התזמורת כולם, 80 במספר, לרבות התובעת, היו עסוקים בהכנות לקראת חזרתם לישראל. כולם היו לחוצים לעמוד בלוחות הזמנים וכך הוא העיד (עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 4-18):
"לא הייתי נוכח במקום התאונה אבל טיפלתי בתוצאות. חיכיתי לנגנים בלובי המלון לקראת העלייה לאוטובוסים ואז הגיעה הודעה, נדמה לי בטלפון, של אחד מאנשי התפעול שלי שהתובעת נפלה בחדרה והיא איננה מצליחה לקום וללכת בכוחות עצמה. שהתה איתה בחדר גב' מ. ג. שחלקה איתה חדר במהלך הסיור. ארגנו כיסא גלגלים, שלחתי עובד לסייע בחדר ובמעלית חיכיתי לה שהיא תגיע. היא הגיעה עם כאבים עזים, עם מוגבלות חמורה עד כמה שהבנתי, בתנועה ברמה קשה, לא ניתן אפילו היה להעלות אותה לאוטובוס. הזמנו לה מיניבוס כדי להקל עליה את ההגעה לשדה התעופה. גם שם דאגנו לכיסא גלגלים שקלט אותה מהמיניבוס ועד למטוס. נחתנו במקסיקו סיטי אחרי שהמראנו מקווטצ'נקו ..... בלילה לאחר הקונצרט האחרון היתה ארוחת לילה שערך ראש העיר לתזמורת במלון, התובעת השתתפה איתנו בארוחה. לא היה זמן לשום דבר אחר ויום לאחר מכן בעשר בבוקר היו צריכים לעלות על האוטובוסים".
-
לבסוף נחקרה הגברת ג., חברתה של התובעת לתזמורת. הגב' ג. הייתה עם התובעת בזמן שהיא נפלה. להלן עדותה (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 4-6):
"בבוקר קמנו, התכוננו לרדת לארוחת בוקר, ד. רצתה לגרוב גרביים או נעליים, שמה את הרגל על הכיסא וכנראה שהכיסא זז והיא נפלה אחורה. שמעתי איזה קנק מהגוף שלה. הבנתי שהיא נפלה בצורה קשה".
-
להשלמת התמונה נציין כי הנתבע לא גבה מהתובעת הודעה על פרטי התאונה על ידי חוקר מטעמו. עיקר טענתו בסיכומיו הייתה שמאחר שהתובעת שהתה במרחבה הפרטי עת שנפלה, לא מדובר בתאונת עבודה – "העובדה שהתאונה אירעה עת שהתה התובעת בחדרה במלון, עת התכוננה ליציאה, מנטרת את קרות האירוע 'תוך כדי ועקב עבודתה'" (סעיף 13 לסיכומי הנתבע).
דיון והכרעה:
-
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו, כי כלל הנסיבות המצטיירות מחומר הראיות מעידות על קיומו של קשר הדוק וזיקה חזקה בין נפילתה של התובעת לבין עבודתה. ונפרט.
-
נפילתה של התובעת נגרמה בזמן שהתארגנה לצאת לטיסה חזרה לישראל מסיבוב הופעות בו היא השתתפה במסגרת עבודתה. התאונה לא נגרמה תוך כדי הילוכה או נסיעתה חזרה לישראל. לפיכך לא מדובר בתאונה שחזקה עליה שהיא תאונת עבודה, בהתאם להוראות סעיף 80(1) לחוק – "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".
-
עניינה של התובעת אף אינו נכנס למסגרת של תאונה שהתרחשה תוך כדי ’פעילות נלווית לעבודה‘ – כגון: השתלמויות ואירועי ספורט ונופש (עבל (ארצי) 10165-02-15 זהבה מזרחי – המוסד לביטוח לאומי (4.11.15)). שהותה של התובעת בחו"ל לא הייתה לצרכים שהם נלווים לעבודה אלא למילוי עבודתה.
-
בחינת זכאותה של התובעת לדמי פגיעה במקרה שלפנינו צריכה להיעשות בהתאם להגדרה בסעיף 79 לחוק. תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק כתאונה שאירעה "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". לצד האמור, יש מקום ללמוד מהכללים שנקבעו ביחס לתאונה שהתרחשה בדרך לעבודה או ממנה ולתאונה שהתרחשה במסגרת פעילות נלווית, למקרה הנדון. זאת עקב עירוב הנסיבות הקשורות למסגרת שבה נפגעה התובעת.
-
בעב"ל (ארצי) 713/08 יעקב ילינק נ' המוסד לביטוח לאומי (24.8.09) נדון עניינו של עובד עצמאי, שמשרדו בביתו, אשר טען שהוא נפגע כאשר נפל במדרגות ביתו, עת היה בדרך לישיבת עבודה. בית הדין הארצי לא שלל את האפשרות להכיר בתאונה כתאונת עבודה אך משום שהתאונה התרחשה בכותלי ביתו. אולם, נקבע שיש להחמיר בדרישת ההוכחה בדבר הקשר ההדוק בין העיסוקים שבמהלכם ארעה התאונה לבין משלח היד. זאת שכן, בין כותלי הבית הפרטי לא אחת מתערבבים התחומים זה בזה. אשר למבחן הקשר ההדוק נקבע כך:
"המבחן הנכון למקרה כגון זה שבפנינו הוא לא מבחן האלמלא, כפי שטען ב"כ המערער, אלא לגבי העובד עצמאי המבחן יהיה – מה עשה האיש לפני שנפל, שכן לא ייתכן שכל עצמאי המנהל משרד בביתו ויוצא למקום עבודה אחר לאחר פעולות ביתיות רגילות, יוכר כנפגע בעבודה. התשובה למבחן זה, במקרה שבפנינו, תיקבע על פי הגרסאות המוקדמות שמסר המערער ביחס לאירוע הנטען ולא על פי גרסתו בבית הדין" (להלן – עניין ילינק).
-
אשר לתאונה שהתרחשה בעת פעילות שהיא נלווית לעבודה, נקבע שיש להחיל מבחן דו שלבי (בג"ץ 339/13 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה (26.10.14)).
"על פי המבחן הדו-שלבי שנקבע בעניין אילוז, יש לבחון תחילה האם האירוע בו נטל העובד חלק בעת שנפגע מהווה בכללותו פעילות הנלווית לעבודה. שאלה זו מוכרעת לפי ’זיקתו של האירוע לעבודה‘ (שם, בעמ' 227) ובהקשר זה נקבע כי ’... סממן עיקרי ומרכזי, הגם שלא אחד ויחיד, לזיקה האמורה יהיה העניין שיש למעביד בקיומו של האירוע [...] ובתרומתו [...] לחיי העבודה במפעל‘ (שם, בעמ 229). עוד נפסק כי לשם הוכחת הטענה לפיה למעסיק היה עניין באירוע "תידרש, בין היתר, הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו" אשר ביטוי לה ’עשויים אנו למצוא בדרך המימון של האירוע, בארגון וכיוצא באלה סממנים המעידים על החשיבות שהמעביד מייחס לאירוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה במפעל‘ (שם).
ככל שהאירוע שבמהלכו קרתה התאונה צולח את השלב הראשון כאירוע שהיווה בכללותו פעילות נלווית לעבודה, יש לעבור אל השלב השני של הבדיקה בו נבחנת השאלה האם הפעילות הספציפית בה עסק העובד בעת שנפגע הייתה חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר. בהקשר זה נפסק כי אין נפקא מינא ’אם התאונה לעובד נגרמה במהלך פעילות קבוצתית, אינדיבידואלית, או משפחתית, כל עוד הייתה אותה פעילות חלק אינטגראלי מתכנית הפעילויות של האירוע המוכר. לא כן הדבר, במקרה בו העובד פרש מן הכלל ו"עשה תכנית לעצמו", או מקום בו ניתן להצביע על ניתוק הקשר, או הזיקה, בין הפעילות בה היה העובד מעורב בעת התאונה, לבין האירוע המוכר‘ (שם; עוד ראו, עב"ל 825/06 המוסד לביטוח לאומי נ' קיפרמן [פורסם בנבו] (10.12.2007), בפסקה 10 לפסק דינה של השופטת נ' ארד (להלן: עניין קיפרמן))".
-
מהאמור לעיל עולה שהמבחן העיקרי על פיו יש לבחון אם הפגיעה שנגרמה לתובעת היא בגדר תאונת עבודה, הוא מבחן הקשר ההדוק. זאת שכן מסגרת פעילותה של התובעת ערבבה בין פעילויות מן התחום הפרטי לבין פעילויות שנדרשו במסגרת עבודתה.
-
על פניו, תאונתה של התובעת נגרמה במהלך ועקב פעילות מן התחום הפרטי. התובעת נפלה תוך כדי שהתארגנה וגרבה גרביים. אולם, אם נרחיק את עצמנו מן התמונה העובדתית הצרה ונסתכל על כלל הנסיבות החובקות את מהלכה של התאונה, תקבל התמונה רושם שונה מן הקצה לקצה.
-
ראשית, בהתייחס למבחן הדו שלבי הנוגע לתאונה שהתרחשה במהלך פעילות נלווית לעבודה, אין ספק שמתקיים השלב הראשון של המבחן. כאמור, הפעילות בה השתתפה התובעת בעניינינו אינה פעילות נלווית לעבודה, אלא היא פעילות שנמצאת בליבת עבודתה. התובעת נסעה עם 80 מחברי התזמורת שבה היא עבדה על מנת להופיע בחו"ל.
-
דעתנו היא שהתובעת צולחת גם את השלב השני של המבחן – קיומו של קשר הדוק בין הפעילות הספציפית בה עסקה עובר לתאונה לבין מסגרת עבודתה. נסביר.
-
מחומר הראיות עולה שהתובעת נפגעה בבוקר שבו הייתה אמורה התזמורת לטוס חזרה לישראל. התאונה עצמה התרחשה בסביבות השעה 08:00 וחברי התזמורת היו צריכים לצאת לכיוון שדה התעופה כבר בשעה 10:00. לתובעת הייתה שהות קצרה להספיק לאכול לפני הטיסה והיא הזדרזה להתארגן. היא פעלה בתוך מסגרת זמנים שהיא לא קבעה לעצמה. סביר להניח שהאווירה סביב ההתארגנות לטיסה הייתה לחוצה. הלחץ השפיע, בין היתר, גם על התנהלותה ותשומת ליבה. התובעת לא הייתה אדון לעצמה, היא לא שלטה בזמנה. היא פעלה בהתאם ועל מנת לעמוד בדרישות של מעסיקתה במסגרת נסיעת העבודה. אמנם התובעת נפגעה במהלך ביצועה של פעילות פרטית המתבצעת על בסיס יומיומי, אך בבחינת המסגרת והנסיבות של התאונה, דעתנו היא שמתקיים קשר הדוק בין פעולת ההתארגנות של התובעת לבין מסגרת הפעילות שלה בעבודתה.
-
מעבר לכך, לדעתנו מתקיים גם מבחן האלמלא (עב"ל 91/99 אילוז – המוסד לביטוח לאומי, פ"ד לז' 209):
"המבחן המועיל שנקבע באותו עניין לפרשנותו של הדיבור ’תוך כדי ועקב העבודה‘ הוא ’...'מבחן הקשר לעבודה' work connection – - וליתר דיוק 'מבחן האלימינציה' –but-for test‘ . לפיו ’...יש, במקרים הראויים, לראות תאונה כ'תאונת עבודה', אם ניתן לקבוע כי לולא העבודה לא היתה התאונה קורית במקום ובזמן שקרתה‘.
מבחן האלימינציה הוכר כ’מבחן הליברלי ביותר‘ והגם שאומץ על-ידי בית-דין זה הועמדו לו סייגים בפסק-הדין בעניין מרסיאנו משנקבע שהמבחן ’אינו שמיש בכל עת ובכל מצב‘ אלא ’במקרים הראויים‘ בלבד אשר יתבררו מכורח הנסיבות במהלך העבודה אשר כתוצאה מהן נפגע העובד בתאונה. ’לא די בקשר כל שהוא עם העבודה כדי להצדיק את יישומו של ה-but-for test . לא כל קשר – רפה, מרוחק, עקיף – יש בו כדי לענות על הדרוש‘, כי אם במקרים בהם נפגע העובד במהלך פעולה שהיה חייב לעשותה, או שהתברר הצורך לעשותה בקשר עם העבודה".
-
התובעת לא שהתה לבדה בחדר אלא ביחד עם חברה נוספת לתזמורת (הגב' ג. שהעידה מטעמה). בחדר המלון הייתה מונחת כבודה. סביר להניח שגודלו של חדר המלון והמרווח בו אינו דומה לגודלו של חדר התובעת והמרווח שהיא סידרה לעצמה בביתה. אפשרות התובעת לסדר את סביבת המגורים שלה בחדר המלון היא מוגבלת. חדר המלון מהווה סביבת מגורים חדשה ושונה ביחס למה שמכירה התובעת. לא מדובר בסביבת המגורים הרגילה שלה. התובעת העידה שהייתה מונחת מזוודה בחדר ושהרצפה היית חלקה. כן, כאמור, לוח הזמנים שהיה על התובעת לעמוד בו באותו בוקר היה לחוץ. התובעת לא התארגנה ליציאה רגילה לעבודה ככל יום מן הימים, אלא היא התארגנה ליציאה לטיסת עבודה. סד הזמנים שהיא נדרשה לעמוד בו היה נוקשה מהרגיל. לפיכך היא נפלה.
-
כלל הנסיבות המתוארות לעיל, יחדיו, הן שגרמו לתאונה. דעתנו היא ששילוב הגורמים המתוארים לעיל, גורמים שנכפו עליה במסגרת עבודתה, יצרו סיכון מיוחד שגרם לתובעת למעוד וליפול עת היא ביצעה פעולה רגילה ויומיומית. אף הפעולה שביצעה התובעת, כפי שקבענו לעיל, נעשתה על רקע ותוך קיום קשר הדוק למסגרת עבודתה.
-
כן ראו פסיקתו של בית הדין הארצי בעבל (ארצי) 22661-08-12 בניהו סימן טוב – המוסד לביטוח לאומי (7.7.14)). גם שם, כמו במקרה שלפנינו, נפגע התובע תוך כדי פעילות שעל פניו נחזתה כפעילות פרטית – התובע החליק תוך כדי הליכתו מחדר האוכל במלון בו שהה במסגרת השתלמות אל הלובי. אף על פי כן נפסק שהפגיעה התרחשה בקשר לפעילות של העבודה וכי יש לראות בה כתאונת עבודה:
"אין חולק כי בצאתו מארוחת ערב בבית המלון בו התקיימה ההשתלמות, החליק המערער ונפל לבריכת נוי הנמצאת בלובי המלון. לפי העולה מן החומר שבתיק, האירוע אירע במהלך שיחה עם חברים ממשתתפי ההשתלמות.
בשלב זה נדרשת בחינה של הזיקה בין הפעילות הספציפית בה נפגע העובד ובין אירוע ההשתלמות, שנמצא כשלעצמו עונה על הנדרש כ’פעילות נלווית לעבודה‘ (ראו לשם השוואה בפרשת קיפרמן; עב"ל 31210-09-10 יובל מאירי - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 13.11.11). הבחינה המתבקשת היא האם אותה יציאה של המבקש מארוחת הערב אל לובי המלון בו אירעה התאונה, ואפילו לצורך מפגש חברתי, מהווה חלק בלתי נפרד מאירוע ההשתלמות, או שמא היא הייתה פעילות פנאי עומדת לעצמה, ומנותקת מן הפעילות שהוכרה. ככל שהיא מנותקת כאמור ואינה מהווה חלק אינטגראלי של הפעילות שהוכרה כי אז אין להכיר באירוע התאונתי כפגיעה בעבודה.
לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ובשים לב להנחיות הפסיקה הגענו לכלל מסקנה כי הוכחה זיקה ברמה הנדרשת בין הפעילות הספציפית בה נפגע המערער לבין ההשתלמות. שיח חברים בלובי המלון בו מתקיימת ההשתלמות, בסמוך לאחר היציאה מארוחת הערב שהיא חלק מתכנית ההשתלמות, אינו בגדר ’פעילות פנאי המנותקת מן הפעילות הנלווית שהוכרה כפגיעה בעבודה‘. לטעמנו, שיח שכזה הוא בבחינת חלק אינטגראלי של ההשתלמות, ומשההשתלמות הוכרה כפעילות נלווית לעבודה, בהיותה בעלת זיקה ורלוונטיות לעבודה, כי אז יש להכיר באירוע הנפילה של המערער כפגיעה בעבודה. נזכיר בהקשר זה כי המוסד לביטוח לאומי לא טען בבית הדין האזורי כי פגיעת המערער התרחשה במסגרת פעילות שהייתה מנותקת מן ההשתלמות המקצועית.
לפני חתימה נשוב ונפנה לסיפור העובדות בפרשת רוט, שנסיבותיו כה דומות לאלה שלפנינו. כבר עמדנו על הדמיון הרב בבחינת ’הגלד החיצוני של המעטפת‘, שגם שם מדובר היה בהשתלמות בנושאים מקצועיים, שאורגנה על ידי ארגון ההנדסאים, ובעוד נסיבות זהות לאלה שלפנינו. כך לרבות בעניינים הנוגעים למימון ההשתלמות, תשלום שכר, נושאי ההשתלמות ועוד. מתברר שאף ב"גלד הפנימי של המעטפת" נמצא דמיון רב לאירוע הנפילה מושא דיוננו. בפרשת רוט נפגעה המערערת ברדתה במדרגות המלון בשעות הצהריים, בין השעה 14:00 לשעה 15:00. אירוע התאונה הוכר כפגיעה במסגרת ההשתלמות, אף שהרצאות הבוקר הסתיימו בשעה 12:00, והרצאות אחר הצהריים החלו בשעה 16:00".
-
משם לכאן, אף דעתנו היא שנפילתה של התובעת לא התרחשה במסגרת "פעילות פנאי המנותקת מן הפעילות הנלווית שהוכרה כפגיעה בעבודה".
סוף דבר:
-
התביעה מתקבלת. הפגיעה שנגרמה לתובעת כתוצאה מנפילתה הינה בגדר תאונת עבודה.
-
הנתבע יודיע בתוך 15 ימים האם הוא עומד על מינוי מומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הפגיעה, או שהוא מסכים לקבל את התביעה לדמי פגיעה כמות שהיא. ככל שהנתבע יעמוד על מינוי מומחה תינתן החלטה על כך בנפרד.
-
עיון – 8.5.20.
ניתנה היום, י"ח ניסן תש"פ, (12 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.
|
|
|
|
|
מר משה בן דוד, נציג ציבור עובדים
|
|
אלעד שביון, שופט
|