ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה. המומחה ינמק את חוות דעתו.
5.לאחר שניתנה החלטתי זו ונשלחה אל המומחה, ביקש הנתבע לחזור בו מסעיף 16 להסכמות, על פיו:
לצדדים תישמר הזכות לשאול שאלות הבהרה גם בנוגע לעובדים אחרים שעובדים עם התובע באותה משמרת. (פ' 7.01.2016 ע' 7 ש' 13-14).
התובע התנגד למחיקת סעיף זה ולנתבע ניתנה זכות תגובה (החלטה מיום 31.01.2016). עוד בטרם נתקבלה תגובת הנתבע לעניין זה, מסר המומחה לתיק בית הדין את חוות דעתו מיום 03.02.2016. הורתי לנתבע להודיע לבית הדין אם הוא עומד על בקשתו למחוק את סעיף 16 להסכמות (החלטה מיום 07.02.2016). הנתבע הגיש תגובתו בה עמד על בקשתו לנסח מחדש את הסעיף הנ"ל.
לאחר זאת ניתנה החלטתי על פיה מאחר והדיון הפך לתאורתי בשלב בו מצוי היה ההליך, הרי שאין טעם להידרש לבקשה, כלל שישתנו הדברים ייבחן העניין (החלטה מיום 12.02.2016). משלא ביקשו הצדדים לשאול שאלות הבהרה בענין זה, נסתיים העניין.
6.כאמור, ביום 03.02.2016, נתן דר' יפה את חוות דעתו על פיה:
א.התובע סובל מתסמונת התעלה הקרפלית ( CTS) בידיים דו צדדי וממרפק גולף ביד שמאל.
ב.על פי הספרות הרפואית, אותה פירט דר' יפה בהרחבה, הקישור בין CTS ועבודה שנוי במחלוקת. במידה ותסמונת התעלה הקרפלית משויכת לסוג עבודה מסוים, בלתי אפשרי להצהיר אם העבודה גרמה לתסמונת או החמירה תסמונת אסימפטומטית קיימת והביאה להופעת סימפטומים באדם שהגורמים האישיים העמידו אותו בסיכון להופעת התסמונת. הועדה המייעצת לפגיעות בעבודה, משרד הפנים בלונדון, אנגליה, הסיקה בשנת 1992 כי נדרשת חשיפה משמעותית לעבודה המלווה בוויברציות על מנת לקבוע כי התסמונת הופיעה בעקבות העבודה. בניגוד לקביעה זו יש המשייכים הפעלה רפטטיבית מאומצת של היד כגורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקרפלית. ההגדרה של פעילות רפטטיבית ומידת הכוח הנדרשת משתנה בין המקרים השונים אולם בפרסום של Silverstein משנת 1987 הוגדרה עבודה מאומצת כפעילות בה הכוח הנדרש לביצוע הפעולה הינה מעל 4 ק"ג. פעילות רפטטיבית הוגדר כפעולה המתבצעת תוך פחות מ-30 שניות או כאשר מעל 50% מהפעילות המתבצעת חוזרת על עצמה בכל פעילות ומנח שורש כף היד בעמדת כיפוף או יישור מוגזמים....
... המקצועות שבהם חשופים למרפק גולף כולל קצבים, פועלי בניין, נגרים ומקצועות נוספים שלכולם אופי עבודה דומה, עבודה מאומצת רפיטטיבית ותנוחת גפה המביאים לעומס על הגידים המכופפים.... ...על פי התיאור העובדתי נדרש התובע לעבודה פיזית מאומצת עם הידיים וכן חשוף לרטט בידיו במהלך עבודתו ולהבנתי יש למצוא קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין התסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי ולתסמונת מרפק הגולף ממנו סובל במרפק שמאל בסבירות של מעל 50% וזאת בדרך של החמרה לאור הרקע של עישון כבד.
ג.עבודתו עונה על ההגדרה של עבודה רפטטיבית מאומצת ולפיכך מנגנון הפגיעה הינה של מיקרוטראומה.
ד.ניתן יהיה לקבוע כי לעבודתו השפעה משמעותי, השפעה של מעל 20%, על הופעת הליקויים בידיים ובמרפק שמאל. [ההדגשות אינן במקור]
7.לצדדים ניתנה רשות לשלוח למומחה שאלות הבהרה, משלא הופנו שאלות ניתן צו להגיש סיכומים. התובע הגיש סיכומיו ביום 20.3.2016. שבוע לאחר מכן, ביום 27.03.2016 ביקש הנתבע להגיש שאלות הבהרה למומחה, הרשות ניתנה (החלטה מיום 27.04.2016).
8.למומחה הועברו שאלות ההבהרה הבאות:
בהמשך לחוות הדעת שניתנה ביום 03.02.2016 בעניינו של מר נ. , המומחה מתבקש להשיב לשאלות הבאות :
1. הנך מופנה לנוסח העובדות המוסכמות. נא הבהר מהי הפעולה החוזרת ונשנית אשר גרמה לדעתך למצבו של התובע בכפות הידיים.
2. אנא הסבר כיצד גרמה הפעולה הנ"ל למצב כפות הידיים ומה היה מנגנון הפגיעה.
3. אנא נמק תשובה ד' בחוות דעתך והסבר כיצד הגעת למסקנה זו.
9.ביום 05.05.2016 נתקבלה תשובת המומחה לשאלות ההבהרה:
תשובה 1: בסעיף העובדתי של כתב המינוי מתאריך 7.1.2016 מצוין כי התובע נדרש לבצע עבודות תחזוקה ותיקון תקלות בהם נדרש לסגור ולפתוח שסתומים בגדלים שונים בממוצע 3-4 שעות במשמרת, פעולה הדורשת הפעלת לחץ וכוח על כפות הידיים מלווה בתנועות סיבוביות חוזרות ונשנות שהיד נמצאת בפישוט או כיפוף יתר וכן מצוין כי התובע חשוף לרטט הקיים במערכת הצינורות בעת שעושה עבודתו זו. ניתן להבין כי התובע מבצע פעולה החוזרת על עצמה כאשר מנח היד בפישוט או כיפוף יתר תוך ביצוע תנועות סיבוביות והפעלת לחץ על כפות הידיים. [ההדגשות במקור]
תשובה 2: בהתבסס על התיאור העובדתי התובע חשוף להפעלה רפיטטבית מאומצת של הידיים המהווה גורם פוטנציאלי להופעת תסמונת התעלה הקרפלית וזאת בהתבסס על הספרות הרפואית כמצוין בחוות הדעת מטעמי מתאריך 3.2.2016.
תשובה 3: הפעולה הרפיטטבית המאומצת של הידיים אותו מבצע התובע כמצוין בסעיף העובדתי מהוו הגורם סיכון להופעת תסמונת התעלה הקרפלית וכן מהווה גורם סיכון לאפיקונידיליטיס. בשל העדר עבר רפואי וגורמי סיכון אישיים מלבד עישון, הנני משייך למרכיב התעסוקתי השפעה משמעותית על הופעת הליקויים הרפואיים מהם סובל בידיים ומרפק שמאל.
10.לטענת הנתבע המומחה מתייחס לשלוש פעולות שונות שאינן דומות זו לזו ולכן אין תשתית עובדתית למיקרוטראומה וכתוצאה מכך לא ניתן להצביע על מנגנון הפגיעה.
טענתו זו של הנתבע דינה להידחות. המומחה הרפואי תיאר, בהתאם לעובדות המוסכמות, כיצד מתבצעת עבודת התובע. המומחה תיאר פעולה אחת (סיבוב השסתומים) שבה מופעלים על הידיים מספר כוחות. מתבצעת תנועה סיבובית תוך הפעלת לחץ, בפישוט או כיפוף של היד ובזמן שזו מתבצעת חשוף התובע גם לרטט הקיים במערכת הצינורות. אין מדובר בשלוש פעולות נפרדות אלא בשלושה גורמי פגיעה משולבים שהתובע חשוף להם במשך שלוש-ארבע שעות בכל משמרת.
11.טענתו האחרת של הנתבע היא שהמומחה לא השיב לשאלת הבהרה מספר 2, כלומר לא הבהיר "כיצד גרמה כל אחת מהפעולות החוזרות ונשנות לנזק זעיר ובלתי הפיך שבהצטברותו הביא למצב הרפואי" גם טענה זו דינה להידחות.
המומחה, הבהיר כי הפעלה חוזרת ומאומצת של כפות הידיים מהוה גורם פוטנציאלי ל- CTS כפי שמפורט בספרות הרפואית אליה התייחס בהרחבה בחוות דעתו. אין צורך שהמומחה יחזור על דברים שכתב בחוות דעתו הראשונה על פיה עבדוה מאומצת רפטטיבית ותנוחת גפה יוצרים עומס על הגידים המכופפים וגורמים ל"מרפק טניס" ול-CTS.
בספרות , כפי שפירט המומחה, ישנה התייחסות למספר גורמים ל-CTS. הפעלה חוזרת ומאומצת של כפות הידיים היא אחד מהגורמים לתסמונת. המומחה התייחס בחוות דעתו גם לגורמים נוספים המהווים גורמי סיכון לתסמונת כגון, השמנת יתר, בלות, דלקת פרקים, סכרת ועישון.
12.בעניינו, המומחה התייחס לעובדה שהתובע נהג לעשן וקבע שהעבודה היא שגרמה לליקויים הרפואיים בידיו של התובע. בחוות הדעת:
ב.....להבנתי יש למצוא קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין תסמונת התעלה הקרפלית בידיים דו צדדי ולתסמונת מרפק הגולף ממנו סובל במרפק שמאל בסבירות של מעל 50% וזאת בדרך של החמרה לאור הרקע של עישון כבד.
...
ד.ניתן יהיה לקבוע כי לעבודתו השפעה משמעותית, השפעה של מעל 20%, על הופעת הליקויים בידיים ובמרפק שמאל. [ההדגשות אינן במקור]
ובתשובה לשאלות ההבהרה:
בשל העדר עבר רפואי וגורמי סיכון אישיים מלבד עישון, הנני משייך למרכיב התעסוקתי השפעה משמעותית על הופעת הליקויים הרפואיים מהם סובל בידיים ומרפק שמאל.
13.על פי ההלכה עב"ל(ארצי) 22598-08-12 שמואל צדוק נ' המוסד לביטוח לאומי, פיסקה 6 וההפניות שם (פורסם בנבו, 28.05.2013) "עצם העובדה שדי בהשפעה של 20% על הליקוי להכרה בליקוי כפגיעה בעבודה, מצביעה על כך שניתן להכיר בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה גם על דרך של החמרה". כך גם בענייננו, המומחה קבע כי הפגיעה בידיו של התובע נגרמה על דרך החמרה בשל תנאי עבודתו.
14.לאור קביעה זו מצאתי שאין צורך לדון בסוגיית ההכרה של הנתבע בפגיעות דומות אצל חבריו לעבודה של התובע. יש מקום לציין כי המוסד נדרש, כטענתו, לבחון כל מקרה לגופו, גם בתנאי עבודה דומים. הכרה בפגיעה אצל עובד אחד אינה מקימה חובה להכיר בפגיעה אצל חברו לעבודה.
15.הלכה היא כי בשאלות רפואיות יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית, יוצאת דופן, לעשות כן ( דב"ע נה/ 79-0 קלמן סעדה – המוסד לביטוח לאומי , (פורסם בנבו (29.03.1995)). בעניינו של התובע, תשובתו של המומחה הרפואי היא חד משמעית ומעוגנת היטב בעובדות כפי שהועברו לו, במידע הרפואי הנוגע לתובע ובספרות הרפואית ואין הצדקה לסטות ממנה.
התביעה מתקבלת ובהתאם לחוות הדעת שניתנה בתיק, הליקויים בכפות ידיו ובמרפקיו של התובע, מוכרים כפגיעה בעבודה.
הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.
זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין.
ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ו, (28 יולי 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
