ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התביעה כאן נוגעת לפגיעה בשמיעה ממנה סובל התובע ובתביעתו להכרה בפגיעה זו כבתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

2.ביום 01.01.18 מונה דר' בייזר, מומחה למחלות אף אוזן גרון, כמומחה רפואי מטעם בית הדין, ליתן חוות דעתו בעניינו של התובע.

3.ביום 14.02.18 מסר המומחה את חוות דעתו על פיה:

• באשר לקשר הסיבתי – בהנחה שעבודתו של התובע כפי שתוארה בהחלטה מיום 1.1.18 בסעיף ב' היא אכן חשיפה לרעש מזיק, הרי ששתי בדיקות השמיעה מן התאריכים 25.2.08 ו- 22.8.12, שהן חלק מן האסופה הרפואית, אינן מתאימות באופן מוחלט לירידת שמיעה תלוית רעש עקב אי הסימטריה הקלה בין האוזניים המתעצמת עם חלוף השנים.

  יחד עם זאת, ירידת השמיעה בתדירויות הדיבור בבדיקת השמיעה המאוחרת יותר חמורה מ-20 דציבל בתדירויות הדיבור. קיים גם NOTCH הבולט יותר בבדיקה המוקדמת יותר. אין כמעט ירידה ב- % הדיסקרימנציה. הירידה העצבית בטונים הגבוהים אינה חמורה מ- 70 דציבל.

  באם ניקח בחשבון את גילו של התובע, יליד 1945, אפשר להניח כי חלק מירידת השמיעה, שאיני יכול לקבוע את גדלו, בכל זאת היא על רקע חשיפה לרעש מזיק, את אי הסימטריה אפשר, אולי, להסביר בחשיפה לשדה רעש לא סימטרי בעבודתו כמכונאי מטוסים בתעשייה האווירית. אפשר גם להסביר את הירידה בבדיקה המאוחרת, כמובן באופן תיאורטי, כי בעבודתו כנותן שירותי קרקע החמירה החשיפה לרעש ולכן כושר שמיעתו לדיבור עבר את "הרף" של כושר השמיעה הירוד מ-20 דציבל עקב המעבר מעבודה אחת לחברתה.

   

• כושר השמיעה של התובע בבדיקה המוקדמת פחת מ- 20 דציבל באוזן ימין ב- 500 הרץ ובאוזן שמאל ב- 2000 הרץ. בבדיקה המאוחרת באוזן ימין בכל התדירויות (בין 5 ל- 10 דציבל) ובאוזן שמאל בתדירויות 1000 ו- 2000 הרץ.

   

  4.לצדדים ניתנה הרשות להעביר למומחה שאלות הבהרה עד ליום 14.03.18. הצדדים לא הגישו בקשות להעביר למומחה שאלות הבהרה, חלף זאת העביר הנתבע ביום 13.04.18 בקשה למנות מומחה רפואי נוסף בנימוק שחוות דעתו של המומחה אינה ברורה. התובע התנגד למינוי מומחה נוסף.

  5.ביום 27.04.18 ניתנה החלטה על פיה לא ימונה מומחה רפואי נוסף שכן ניתן לרפא את אי הבהירות בחוות הדעת באמצעות שאלות הבהרה.

  6.ביום 25.06.18 הגיש הנתבע בקשה להעביר למומחה את שאלות ההבהרה הבאות:

  1. האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% את קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע בתנאי רעש – לליקוי השמיעה ממנו הוא סובל?

  2. נבקש ממומחה בית הדין להתייחס לפגיעה בכושר שמיעתו של התובע בתדירויות דיבור שהן מעל 20 דציבל (26 דציבל מימין ו-33 דציבל משמאל בבדיקת שמיעה מיום 25.02.08).

  7.התובע מתנגד להעברת השאלות למומחה. זאת, ממספר טעמים: ראשית, הבקשה הועברה ללא נימוקים ועל כן לא ניתן להשיב לה באופן ענייני. שנית, לטענתו השאלות מיותרות והמומחה כבר נתן דעתו עליהן במסגרת חוות הדעת. נטען כי השאלה הראשונה בעניין קשר סיבתי, מנוסחת שלא על פי הכללים שנקבעו בפסיקה, וממילא השאלה כבר הופנתה למומחה והוא כבר נתן דעתו לשאלה וקבע כי ישנו קשר סיבתי (סעיף 5 לתגובה). השאלה השנייה מתייחסת לבדיקת שמיעה מיום 25.02.08 ולטענת התובע המומחה התייחס לבדיקה זו וקבע כי הבדיקות המוקדמות אינן מתאימות באופן מוחלט לירידה בשמיעה תלוית רעש, אך בבדיקות משנת 2012 ישנה פגיעה חמורה יותר בשמיעה. המומחה קבע כי קיימים סימנים "אשר כולם יחד מביאים למסקנה כי הירידה בשמיעה היא על רקע חשיפה לרעש מזיק במסגרת עבדותו של התובע" ( סע' 6 לתגובה).

  8.מאחר ושאלות הבהרה הן תחליף לחקירה נגדית הרי שמצאתי כי יש מקום להעביר למומחה את השאלות אותן מבקש הנתבע להגיש. בפרט לאור האמור בהחלטה מיום 27.04.18 בה נקבע כי חוות דעת המומחה אינה ברורה די הצורך, וכי יש מקום להעביר למומחה שאלות הבהרה: