ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
31905-12-14
18/09/2017
|
בפני השופטת הבכירה:
ורד שפר
|
- נגד - |
התובע:
ז.ק. עו"ד אלי מלול
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד עדי עינב-גולן
|
פסק דין |
1.התובע סובל מגידולים סרטניים בעור ידיו (להלן: "המחלה").
לטענתו, המחלה האמורה נובעת מחשיפתו לקרינה במסגרת עבודתו כרופא במרפאת כאב במשך השנים.
תביעת התובע להכיר במחלה ממנה הוא סובל כנובעת מעבודתו ולשלם לו דמי פגיעה נדחתה, על בסיס גישת הנתבע לפיה לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה.
מכאן התביעה שלפנינו.
2.הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה הרפואי, אשר יופנו אליו שאלות על בסיס התשתית העובדתית הבאה -
א.התובע יליד שנת 1948.
ב.החל מיום 01.07.1985, התובע עבד כרופא מרדים בבית חולים XXX. באותה העת לא בוצעו מדידות להיקף החשיפה לקרינה.
ג.החל מחודש 08/1997 ועד לסוף שנת 2013, התובע עבד במרפאת הכאב בבית החולים בחשיפה לקרינה מייננת, וזאת בהיקף ובעוצמה כמפורט בדו"ח נתוני חשיפה מהוועדה לאנרגיה אטומית מיום 01.07.14, המצ"ב.
ד.במקביל לעבודתו במרפאת הכאב, במהלך התקופה הנ"ל, התובע המשיך לבצע 4-5 תורנויות בחודש, וזאת כמרדים בחדר ניתוח.
ה.במסגרת תפקידו, התובע ביצע פעולות פולשניות כגון הזרקת תרופה נוגדת דלקת לחלל אפידורלי ו/או מפרק בין החוליות והשתלת אלקטרודות אפידורליות באמצעות שיקוף רנטגן.
ו.התובע השתמש באמצי הגנה מפני הקרינה המייננת: סינר עופרת, מגן צוואר (טירואיד), משקפי מגן ותגי מעקב.
ז.מדי שבוע בוצעו במרפאת הכאב של בית החולים בממוצע 7 הזרקות אפידורליות תחת שיקוף ו- 3 השתלות תחת שיקוף, כאשר בשנים 1998-2007 לערך, התובע עבד כרופא יחיד/עיקרי במרפאה ומשנת 2007 נחלקה העבודה בין שני רופאים.
3.לצורך קביעת הקשר הסיבתי-רפואי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו כמתואר לעיל, מנינו בהחלטה הנ"ל מטעמו של בית הדין את דר' האגר משה כמומחה רפואי בתחום הרפואה התעסוקתית, אשר התבקש לחוות דעתו בסוגיה הנדונה ולהשיב על השאלות שדלקמן –
א.מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע?