1.השאלה הניצבת במוקד הליך זה היא האם בדין נדחתה תביעת התובע להכרה באירוע אשר אירע ביום 30.4.2015, כתאונת עבודה ולחילופין על פי תורת המיקרו טראומה.
2.ביום 23.12.2018 מונה ד"ר אייל ריבלין, אורתופד , לשמש כיועץ – מומחה רפואי (להלן- "המומחה") מטעם בית הדין , לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע אשר אירע ביום 30.4.2015 ובין המחלה ממנה סובל התובע.
3.ביום 23.1.2019 נתנה חוות דעת המומחה אשר קבע כדלקמן:
"תשובה לשאלה 6:
למר ט' אובחן לחץ על עצבים בעמוד השדרה המותני, עקב שינויים אנטומיים ברקמות סביב חוט השדרה. הלחץ העיקרי נובע מפריצת הדיסק שבין החוליה המותנית הרביעית לחמישית , ולוחץ על עצבים השולטים על הרגליים , בעיקר רגל שמאל.
תשובה לשאלה 7:
סבירות גבוהה מאוד שישנו קשר בין הליקוי לאירוע המוסכם
מתאריך 30.4.2015.
על סמך התיעוד שנמסר, למר ט' תלונות לכאב גב תחתון משנת 2001.
תלונות תועדו בשנים : 2001, 2002, 2003, 2006, 2012, 2013.
תלונה אחרונה טרם האירוע הנדון תועדה ב- 24.3.13. במשך כשנתיים קודם לאירוע הנדון, לא היו תלונות לכאב גב תחתון.
בבדיקות ההדמיה ישנו שינוי משמעותי בין ממצאים מבדיקת CT
מתאריך 7.3.13 (כשנתיים טרם האירוע הנדון), לבין בדיקות
CT ו – MRI אשר בוצעו כ – 3 שבועות וחודשיים (בהתאמה) לאחר האירוע הנדון.
בהדמיות שבוצעו לאחר האירוע נמצאה פריצת דיסק הגורמת ללחץ ניכר על עצבים, פריצה שלא הודגמה בבדיקות ב 2013.
השילוב של העדר תלונות טרם האירוע, אירוע מוסכם, הופעת כאב פתאומי, וממצא של פריצת דיסק בהדמיה התואם את תלונותיו של מר ט', מובילים למסקנה שישנה סבירות גבוהה מאוד לקשר סיבתי בין האירוע המוסכם מתאריך 30.4.15, לבין פריצת הדיסק או להחמרה ניכרת".
4.ביום 23.1.2019 נתנה החלטה על פיה התבקשו הצדדים להגיש סיכומיהם לתיק. בהתאם לכך הוגשו סיכומי התובע ביום 17.2.2019 . משעה שלא הוגשו סיכומי הנתבע ואף לא הוגשה בקשה להעברת שאלות הבהרה למומחה, הובא התיק לעיוני בחודש ספטמבר 2019 וביום 3.9.2019 הוריתי על הגשת סיכומי הנתבע עד ליום 17.9.2019.
5.משבוששו להגיע סיכומי הנתבע או כל בקשה אחרת מטעמו ולפנים משורת הדין, הוארך המועד להגשת הסיכומים עד ליום 10.10.2019 בהתאם להחלטה מיום 26.9.2019.
6.ביום 6.10.2019 הגיש הנתבע בקשה להארכת מועד להגשת הסיכומים. לאור השנה בה החל ההליך ופרק הזמן שחלף מיום הגשת הסיכומים , נדחתה הבקשה. ביום 27.10.2019 לאחר ששוב לא הוגשו סיכומי הנתבע במועד, נתנה ארכה אחרונה להגשת הסיכומים עד ליום 4.11.19 . ביום 29.10.2019 הוגשו סיכומי הנתבע.
טענות הצדדים
7.לטענת התובע, עדותו הייתה עקבית ורציפה ממנה עולה כי במהלך עבודתו הרים קרטון כבד וחש כאב חד בגבו. נוסף על כך , המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין הבהיר כי קיימת סבירות גבוהה מאוד לקיום קשר בין הליקוי ממנו סובל התובע ובין האירוע מיום 30.4.2015.
8.לאור עדות התובע והעד מטעמו ועל יסוד קביעות המומחה בחוות דעתו יש להכיר בתובע כנפגע תאונת עבודה ולקבל תביעתו.
9.לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה ולחילופין להורות על מינוי מומחה אחר שעה שנפלו פגמים רבים בחוות דעת המומחה וקביעותיו אינן מבוססות.
10.לגישת הנתבע המומחה לא התייחס למסמכים הרפואיים מיום התאונה וכשבועיים לאחר התאונה, בהם צוין כי התובע סובל מזה כשנתיים מכאבים "הקורנים לשמאל". עוד נטען כי המומחה ציין כי עובר לתאונת התובע לא התלונן על כאבי גב אולם, ביום אשר קדם לאירוע כעולה מהמסמך הרפואי, התובע סבל מכאבי גב ללא אירוע חבלתי. כמו כן בבדיקת ה – CT שבוצעה לתובע עולה כי קיים שינוי בשיעור של שתי רמות לפחות המלמד כי האירוע לא גרם לשינוי.
11.לטענת הנתבע משעה שהמומחה לא התייחס בחוות דעתו לכלל הממצאים הרפואיים , אין בית הדין כבול בחוות דעתו ויש לדחות את התביעה ולחילופין להורות על מינוי מומחה רפואי אחר.
דיון והכרעה
12.בפתח הכרעתי אציין עיקר טיעוני הנתבע מקומן במסגרת בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, בקשה אשר כלל לא הוגשה על ידי הנתבע. בעניין זה יובהר כי אין לנתבע זכות קנויה להעלאת טענות בתחום הרפואי בשלב הסיכומים, וזאת ללא כל בקשה או הנמקה מדוע רק בשלב זה של ההליך ראוי "לפסוע אחורנית" ולאפשר העברת שאלות הבהרה למומחה.
13.אשר לטענות הנתבע המופנות כנגד קביעות המומחה בחוות דעתו - לא נעלמה מעיני העובדה כי המומחה כתב כי כשנתיים טרם האירוע הנדון לא היו תלונות בגין כאב גב , בעוד סמוך למועד האירוע התלונן התובע על כאב גב. עם זאת כעולה מחוות הדעת המומחה, היה הוא ער לעובדה כי לתובע היו כאבי גב שנים רבות ועד לשנת 2013. למעשה התעלם הוא מפניה אחת סמוך לאירוע התאונתי אולם , בכך בלבד אין כדי לאיין חוות דעתו "ולהפוך הקערה על פיה" בפרט שעה שבהמשך חוות דעתו קובע המומחה כי ממצאי בדיקת ה – CT מיום 7.3.2013 כשנתיים טרם האירוע אל מול בדיקת ה –CT שבוצעה כחודשיים ו – 3 שבועות לאחר האירוע, מדגישה שינוי משמעותי הכולל פריצת דיסק הגורמת ללחץ ניכר על עצבים, פריצה אשר לא הודגמה בבדיקה משנת 2013.
14.עוד קבע המומחה כי העדר תלונות טרם האירוע (בעניין זה אכן התעלם המומחה מתלונה סמוכה לאירוע אולם , כפי שהבהרתי לעיל אין בכך כדי לרוקן מתוכן את קביעותיו) ,כאב פתאומי ופריצת דיסק בהדמיה מובילים למסקנה כי קיימת סבירות גבוהה מאוד לקשר סיבתי בין האירוע לבין המחלה ממנה סובל התובע.
סוף דבר
15.לאור חוות דעת המומחה המבוססת על המסמכים הרפואיים ושעה שמסקנתו מעוגנת בשונות בין ממצאי בדיקת ההדמיה שנתיים טרם האירוע וכשלושה חודשים לאחריו, ובשים לב לשנה בה החל ההליך והמועד בו בחר הנתבע להעלאות טיעוניו בנושא הרפואי , לא מצאתי כי יש לסטות מחוות דעת המומחה או כי חוות דעתו שגויה מן היסוד או חורגת מהעובדות המסוכמות.
16.בהתאם לאמור לעיל, תביעת התובע מתקבלת באופן שהאירוע אשר ארע ביום 30.4.2015 יוכר כתאונת עבודה.
17.הנתבע יישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.
לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.
ניתן היום, א' חשוון תש"פ, (30 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
