פלוני נ׳ המוסד לביטוח לאומי

התובע, שמאי במקצועו, מבקש להכיר בתאונת דרכים מיום 19.7.19 כתאונת עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). לטענת התובע, נפגע בתאונת דרכים כאשר נסע בין שני מוסכים במסגרת עבודתו (להלן: "התאונה").

עיקרי העובדות נשוא התביעה

1. התובע יליד 1971, שמאי רכב עצמאי משנת 2018. התובע מתגורר בישוב טירת יהודה.

    

2. ביום שישי, 19.7.19, בשעה 11:40 לערך, נפגע התובע בתאונת דרכים כאשר נהג באופנוע. התובע פונה על-ידי מד"א לקבלת טיפול רפואי בבית החולים אסף הרופא, שם אושפז למספר ימים (נספחים ג- ה לתצהיר התובע, חקירת המשטרה ותיעוד רפואי הנוגע לתאונה). לטענת התובע התאונה אירעה לאחר שביקר במסגרת עבודתו במוסך "אוטו שי" באזור המערבי של ראשון לציון, ובדרכו למוסך אחר, "משה גמרו ובניו", באזור התעשייה המזרחי של ראשון לציון.

    

3. התובע פנה לנתבע בתביעה לתשלום דמי פגיעה בגין התאונה, אולם תביעתו נדחתה במכתב מיום 29.12.19 (נספח אחרון לתצהיר), מהנימוק שהתאונה אירעה כאשר היה בדרכו ממוסך אוטו שי בראשון לציון ליעד לא ידוע, שלא בדרך המקובלת למקום עבודה נוסף אליו הצהיר שנסע.

    

4. בעקבות החלטה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

    

   תמצית טענות הצדדים וההליך המשפטי

5. התובע טוען, כי התאונה אירעה במסגרת עבודתו ויש לקבל את התביעה. התאונה התרחשה כאשר התובע היה בדרכו ממוסך "אוטו שי", באזור התעשייה המערבי של ראשון לציון, למוסך "משה גמרו ובניו", באזור התעשייה המזרחי של ראשון לציון. התובע נוהג באופנוע, נסע בדרך לה היה רגיל ולא סטה כלל מן הדרך. בשעות הצהריים ביום שישי יש עומס רב בדרכים העירוניות. כרוכב אופנוע מעדיף התובע לנהוג בדרך מהירה, ולא לנסוע בפקקים ובעומס תנועה בתוך העיר.

    

6. הנתבע טוען, כי התובע סטה באופן משמעותי מן הדרך הרגילה ולפיכך אין להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה. תאונת הדרכים הייתה טרם הסתיימה הסטייה הנטענת מן הדרך. ספק אם בכלל ניתן לראות את ביקורי התובע במוסך שי כחלק מעבודתו. מדובר ביום בו שמאים אינם עובדים ככלל, והתובע בא לשתות קפה במוסך ולקשור קשרים חברתיים. הסטייה מן הדרך הייתה בת יותר ממספר דקות ולמרחק מספר קילומטרים, מטרת הסטייה לא תוכננה מראש ומדובר באפשרות עתידית לשמאות בזמן בלתי מוגדר. גרסת התביעה אינה מהימנה.

    

7. במסגרת ישיבת ההוכחות בתיק נשמעו עדותו של התובע ושל מר מאור עמובן, מנהל מוסך "אוטו שי" בראשון לציון. תצהיר נוסף שהגיש התובע, של מר משה גמרו, נמשך מן התיק בפתח ישיבת ההוכחות.

    

   דיון והכרעה

8. בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, וכלשון הסעיף:

   "בחוק זה, במבוטח -

   "פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

   "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו..."

    

9. חובת ההוכחה כי התאונה ארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, כלשון סעיף 79 האמור, מוטלת על התובע.

   ראו: עב"ל (ארצי) 9115-07-11 המוסד לביטוח לאומי- קעדאן פהמי (29.10.12).

    

10. סעיף 81 (א) לחוק קובע כך:

    "(א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות".

     

11. בענייננו, אין מחלוקת כי התובע היה בדרכו מביקור במוסך "אוטו שי" בראשון לציון. במכתב הדחייה של הנתבע נטען, כי התביעה נדחית מאחר שמדובר בסטייה מהדרך. הטענה לפיה ייתכן שהנסיעה כולה לא הייתה במסגרת עבודתו של התובע נטענה לראשונה בסיכומי הנתבע. טענה זו אין בה ממש. כמפורט להלן, התובע והעד מטעמו העידו כי נסיעתו של התובע הייתה למטרת חיזוק קשרי עבודה. לא הובאה ולו ראשית ראייה לכך שמדובר במפגש חברתי גרידא, והדבר אף לא נטען במכתב הדחייה או בכתב ההגנה. משכך, השאלה שבמחלוקת היא האם הדרך בה בחר התובע לנסוע למוסך אחר, לאזור התעשייה המזרחי של ראשון לציון, מהווה סטייה של ממש מהדרך המקובלת.

     

12. לאחר שקילת טענות הצדדים מצאנו כי יש לקבל את התביעה, ולהכיר בתאונה כפגיעה בעבודה, ואלה נימוקינו:

    • התובע הגיע למוסך "אוטו שי" בשעה 11:10 בהתאם לעדותו (עמוד 5 שורה 7), הנתמכת בעדותו של מר עמובן (עמוד 2 שורה 24), ובהודעה ששלח התובע למר עמורבן בשעה 11:10 בדיוק, כאשר הגיע למוסך (נ/1, נ/2). מכאן ברי, כי התאונה אירעה כאשר התובע היה בדרכו ממוסך זה, בו ביקר במסגרת עבודתו (עדות מר עמורבן עמוד 2 שורות 28- 29).

       

    • גרסתו של התובע לפיה היה בדרכו למוסך אחר לצורך חיזוק קשרי עבודה, באזור התעשייה המזרחי, עקבית, ונטענה לאורך כל שלבי ההליך, ללא סתירות (הודעת התובע לפני חוקר הנתבע, נספח ז לתצהירו, שורה 7; סעיף 6 לתצהיר התובע; עדות התובע עמוד 5 שורות 29- 30).

       

    • המסלול בו נסע התובע היה כך (נספח ב לתצהיר התובע- מפת הנסיעה): התובע נסע ממוסך אוטו שי לכיוון הכביש המהיר, 431, ופנה לנסוע מזרחה. התובע ירד מהכביש במחלף ראשונים, נכנס שוב לעיר ראשון לציון בכביש הממשיך ישר לאזור התעשייה המזרחי. סמוך לאחר הירידה מכביש 431 נפגע התובע בתאונה.

       

    • התובע, כמו גם מר עמורבן, העידו שניהם כי הדרך בה נסע התובע, בכביש המהיר, היא דרך סבירה לנסיעה ביום שישי בצהריים. שני העדים העידו כי העיר ראשון לציון פקוקה מאד בימי שישי ולפיכך עדיפה נסיעה באופנוע בדרך מהירה, אף אם היא ארוכה מעט יותר, על פני נסיעה בדרכים פקוקות ועמוסות. כך, העיד התובע, כי:

      "ש.הדרך הזאת, היא הדרך הארוכה יותר בין שתי הנקודות, אתה מסכים איתי?

      ת.כן.

      ש.והיא לוקחת גם יותר זמן?

      ת.לוקחת יותר זמן לרכב, לא לאופנוע.

      ש.תסביר בבקשה.

      ת.אני מכיר את כל האיזור הזה, הרבה מאוד שנים. מכיוון שבראשון התחלתי את המקצוע. ידוע לי, יום שישי זה מטורף באיזור הזה של הקניון והסינימה סיטי. מפוצץ בתנועה. מצביע על האיזור שמימין לרחוב אצ"ל על המפה. כשיצאתי מאוטו שי, לקחתי ימינה, ירדתי שמאלה ל-431 לכביש פתוח, בלי תנועה, זרימה חופשית, אופנוע, אין מי שמעכב אותו. לעומת סכנה ולחץ על הכביש, בצורה פקוקה באופן תמידי בימי שישי בשעות האלה. היה שווה לי אפילו.. אפילו שזה יותר קצר עם האופנוע, תמיד שווה לי שאם זה קצת יותר ואהיה באיחור של כמה דקות, שווה לי לנסוע עם האופנוע מ-431" (עמוד 5 שורות 17- 28).

       

      ומר עמורבן העיד בהקשר זה:

      " ש.מהמוסך שלך למוסך ברחוב שמוטקין, אם אתה נוסע על אופנוע, מה דרך הכי הגיונית לנסוע בראשון?

      ת.אני אישית אוהב לרדת לכביש המהיר, הרבה יותר נוח.

      ש.אבל הכביש המהיר הוא עיקוף מאוד גדול של הדרך, מהמערב של ראשון לנסוע ישר על גשר ראשון, ולפנות אחרי הגשר שמאלה, באיזור של נחלת יהודה ואז יוצאים סמוך מאוד לאיזור התעשייה המזרחית, זה הדרך הגיונית לנסוע בה?

      ת.הבעיה ביום שישי באיזורים האלה, שהם מאוד פקוקים. אני אישית מעדיף לרדת לכביש המהיר, 431. יש לי גישה מהירה מהמוסך לשם.

      ש.אבל הדרך הזאת של הכביש המהיר היא מאריכה את הזמן?

      ת.אבל היא יותר נוחה.

      ש.אם אתה צריך להגיע לצפון איזור התעשייה המזרחי, אז יש נסיעה עמוסה?

      ת.האיזור מאוד עמוס.

      ש.מציג לך את המפה שהתובע הציג.

      ת.כל רחוב משה דיין עמוס ממש. עדיף לנסוע בטוח יותר, לרדת לכביש המהיר. הנסיעה בעיר היא יותר עמוסה, ואני אישית מעדיף לנסוע בכביש המהיר. בכביש המהיר אתה נוסע מהר" (עמוד 3 שורות 21- 35).

       

      העדויות סבירות, אמינות עלינו, ולא נסתרו.

       

13. זאת ועוד, בהתאם לפסיקת בתי הדין המבחן העיקרי הוא מבחן המטרה: "הסטיה תבחן בפרמטרים של מידתיות, של סבירות ובעיקר של מטרת הסטיה". בנסיבות העניין, אף אם ניתן היה לבחור מסלול שונה לנסיעת התובע, הוכח כי המסלול שבחר סביר, מנומק, ולכן אין בו משום סטייה מן הדרך הרגילה בנסיבות העניין. אף לא נטען כי התובע עצר בדרך למטרה אחרת, או היה בדרכו למקום אחר.

    ראו: עב"ל (ארצי) 329/03 רחל אספיר - המוסד לביטוח לאומי ( 9.1.05); עב"ל (ארצי) 18890-03-11 חיים שלמה – המוסד לביטוח לאומי (30.11.12).

     

14. לאור כל האמור, מתקבלת התביעה.

     

15. תאונת הדרכים מיום 19.7.19 מוכרת כפגיעה בעבודה.

     

16. הנתבע יישא בשכ"ט עו"ד התובע בסך 3,000 ₪.

     

     

    ניתן היום, י"ח ניסן תשפ"ב, (19 אפריל 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    מר אברהם קמינסקי, נציג עובדים				חופית גרשון-יזרעאלי, שופטת- אב"ד