המוסד לביטוח לאומי נ' ש'

1.לפני בקשת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד" או "המבקש") הוא הנתבע בהליך, למנות מומחה יועץ רפואי אחר או לחילופין מומחה נוסף שיתן חוות דעתו בנוגע לפגימה בשמיעתו של המשיב הוא התובע בהליך.

2.הנחיות כב' נשיאת בית הדין הארצי (כתוארה אז) השופטת נילי ארד, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים מיום 13.04.2010 שנכנסו לתוקפן ביום 01.05.2010 קובעות כך:

17 .בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך, או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר, או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה, או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

18.מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה.... ...בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה בחוות דעתו חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות... ....או מטעם אחר שיירשם.

באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה. [ההדגשות הוספו א.ה.]

3.לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התשובה לה וכן את ההנחיות בדבר מינוי מומחה נוסף הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות כפי שיפורט להלן.

4.המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו מיום 11.12.14 ומיום 16.08.2015 כי אין קשר סיבתי בין הפגימה בשמיעה לבין עבודת המשיב שכן הפגימה נגרמה במהלך שירותו הצבאי. קביעתו זו התבססה על עובדות שעמדו בפניו בעת שניתנה חוות דעת זו.

לאחר שהועברו אליו עובדות מתוקנות על פיהן המשיב לא שירת שירות צבאי מלא וכי בתקופה בה התכנסו הוועדות הרפואיות של צה"ל המשיב עבד כלטש, שינה המומחה את חוות דעתו וקבע כי הפגימה בשמיעה נגרמה מעבודתו ברעש מזיק.

5.המבקש מעלה כעת טענות בנוגע לעובדות שהועברו אל המומחה על פי החלטת בית הדין מיום 17.08.2015. לטענתו הנחת המומחה כי הוועדות הן וועדות שחרור היא הנחה שגויה.

יצוין כי המבקש התנגד להעברת שאלות ההבהרה והעובדות למומחה בתגובתו מיום 21.09.2015 וביום 25.09.2015 ניתנה החלטתי על פיה: