ב.ע. נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

רקע וההליכים:

1. ביום 25.10.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

    

2. במסגרת צו פתיחת ההליכים לא הושת על היחיד, שהינו בן 70, כל תשלום חודשי שהוא, וזאת נוכח היעדר כושר השתכרות מלא אשר הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי.

    

3. כנגד היחיד הוגשו תביעות חוב בסכום של 2,153,294 ₪. התביעות נבדקו ואושרו בסך של 949,412 ₪.

    

4. מדו"ח הנאמן והמלצת הממונה, שהוגשו לתיק עובר לדיון שהתקיים ביום 22.12.21, עולה כי בעלי התפקיד המליצו פה אחד על ביטול ההליך בעניינו של היחיד. זאת מהטעם כי היחיד לא מילא אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל אי הגשת דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו החודשיות כסדרם ובמועדם ובצירוף כלל המסמכים הרלבנטיים (חלק מהדוחות לא הוגשו כלל, אלו שהוגשו היו ללא מסמכים וכיוצ"ב), אי המצאת אישורי מסירה אשר יעידו על המצאת צו פתיחת ההליכים לנושים, אי המצאת מסמכים רבים ומהותיים שנדרשו על ידי הנאמן, אי שיתוף פעולה עם הנאמן ועוד.

    

5. לא זו אף זו, מדו"ח הנאמן והמלצת הממונה עלה כי נסיבות הסתבכות היחיד בחובות נגועות בחוסר תום לב מהותי. מחד, טען היחיד במסגרת התצהיר הנלווה לבקשתו למתן צו לפתיחת הליכים וכן במסגרת הבירור בפני הנאמן, כי נפגע בתאונת עבודה לפני למעלה מ-25 שנים, כי מאז לא עבד וכי חובותיו נוצרו בשל פציעתו ובשל ערבויות לבני משפחה. מאידך, תביעות החוב שהוגשו לתיק וכן תיקי חדלות פירעון שנוהלו ו/או מנוהלים כנגד הגב' י., אשר היתה זוגתו של היחיד ואם בנו הקטין, וכן כנגד בנו הבגיר, א., מלמדים כי אין כל בסיס לגרסת היחיד באשר לנסיבות הסתבכותו בחובות.

6. כך למשל, בעוד שהיחיד טען כי לא עבד מאז נפצע בתאונת העבודה משך שנים רבות, הוגשה כנגד היחיד תביעת חוב על ידי מס הכנסה בגין חוב שנוצר לשנים 2006-2008 ודי בכך כדי למוטט את טענתו הנ"ל. במסגרת תיק חדלות הפירעון שנוהל בעניין הגב' פ. התברר, כי זו הסתבכה בחובות בשל פעילות של חברת "טופ גן מתחם לעיצוב הגינה", אשר נרשמה על שמה בהתאם לבקשתו של היחיד, מאחר והיו לו חובות באותה עת. במסגרת תיק חדלות הפירעון המנוהל בעניין בנו של היחיד, א., התברר כי זה הצהיר שוב ושוב כי הוא הסתבך בחובות בשל פעילות חברת "א", אשר נפתחה על שמו לפי בקשת היחיד מאחר והיו לו חובות באותה עת. הבן, א. הבהיר כי עבד בשנים הרלבנטיות בעבודות מזדמנות וכי לא היה פעיל בחברה הנ"ל אלא אביו.

    

7. למותר לציין כי ככלל פתיחת חברות שונות על שם מקורביו של היחיד, באופן שיטתי ונשנה, שעה שהיחיד הוא הרוח החיה אשר הפעילה את החברות הללו בפועל, ושעה שליחיד היו כבר חובות רבים על שמו, מהווה התנהלות בחוסר תום לב.

    

8. חוסר תום הלב והסתירות בגרסאות היחיד התגלו גם באשר לזכויותיו בעזבון הוריו. בעוד שבבירור בפני הנאמן טען היחיד כי עזבון הוריו כולל דירה המושכרת על ידי אחיו וכי לא ידוע לו אם הוצאו צווי ירושה, הרי שבפועל התברר כי כבר ניתן בשנת 2013 צו קיום צוואה לעזבון אביו המנוח. במסגרת בקשת הפטר שהוגשה על ידי היחיד ביום 30.8.21 טען היחיד גרסה אחרת ולפיה, הוא היה זכאי ל-1/8 בעזבון אביו, וכי דירת העזבון נמכרה בשנת 2015, וכי הוא עשה שימוש בחלקו בכספי התמורה לשם סילוק חובות בשוק האפור.

    

9. היחיד נמנע מהלמציא מסמכים מהותיים שנדרשו על ידי הנאמן, לרבות בנוגע לזיקתו לנכסי מקרקעין נוספים, מסמכים אודות עזבונות הוריו וכן מסמכים שנועדו לברר את נסיבות הסתבכותו של היחיד בחובות (החברה שהופעלה על שמו, תאונת העבודה בה נפגע והנעשה בכספי הפיצויים ששולמו לו ועוד).

    

10. ואם לא די בכך, היחיד מתגורר לטענתו עם בנו הקטין בנחלה בכפר ביאליק, ומשלם דמי שכירות לבנו דניאל בן עזרא. על אף האמור, לא הוכחה כל זיקה של הבן לנחלה מאחר והנחלה אינה רשומה בבעלותו של הבן אלא בבעלות חברת א בע"מ, הסכם השכירות אינו תואם את הדיווחים של היחיד בדוחות החודשיים ועוד. מכל מקום, בימים אלו מנוהל הליך למימוש הנחלה על ידי נושה מובטח, במסגרת הליך הפירוק של החברה הנ"ל.

     

     

11. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 22.12.21 נחקר היחיד בפני בית המשפט, והעיד כי עקב פציעתו בשנת 1997 בתאונת העבודה, הוגשה על ידו תביעה ובסופה קיבל לידיו, לפני כ- 15 שנים, פיצוי כספי בסך של 500,000 ₪. היחיד לא הציג כל אסמכתא להוכחת הסכום שהתקבל לידיו, אך טען כי כל הכספים שולמו לטיפולים רפואיים ולמחייתו.

     

12. מכאן, כי על אף שהיחיד קיבל לידיו את חלקו בכספי המכירה של דירת עזבון אביו וכן את הפיצוי בסך של 500,000 ₪, הוא לא ראה לנכון לסלק באמצעותם את חובותיו נשוא הליך זה, על אף שרובם נוצרו קודם למועד קבלת הכספים. כמו כן, באופן תמוה וחרף קבלת סך של 500,000 ₪ לידיו מבלי שפרע כאמור חובותיו, היחיד נטל לטענתו הלוואות בשוק האפור. הכל, שעה שלא ניהל לכאורה עסקים כלשהם, אלא התקיים מקצבאות מל"ל בלבד והיה נעדר כל כושר עבודה.

     

13. בסיום הדיון, ביקש היחיד באמצעות באת כוחו להגיש תגובה משלימה נוספת טרם יכריע בית המשפט בעניינו של היחיד. בית המשפט אישר ליחיד להגיש התגובה המשלימה לתיק.

     

14. ביום 23.3.22 הגיש היחיד תגובה משלימה מטעמו. במסגרת תגובתו שב היחיד על עיקרי טענותיו שהועלו כבר במסגרת בקשתו למתן צו הפטר מיום 30.8.21. עם זאת היחיד הוסיף וטען כי הומצאו על ידו אישורי מסירה חסרים לנושים וכי במסגרת מכירת דירת עזבון אביו המנוח (אשר נמכרה בסך של 1.3 מיליון ₪), קיבל לידיו סך של 150,000 ₪.

     

15. בתגובה המשלימה מטעם היחיד, ובסתירה להצהרת היחיד בפני בית המשפט, טען היחיד כי היחיד עשה שימוש בכספים הנ"ל לשם סילוק חלק מחובותיו נשוא תיקי ההוצל"פ. עוד נטען כי היחיד לא יצר חובות חדשים משך כעשור. חובו של היחיד לבנק דיסקונט נובע מערבות שניתנה על ידי היחיד עבור חברת אלבן, בשנת 2010. היחיד סבור כי נהג בתום לב במתן הערבות שכן רצה לעזור לבנו. היחיד מתכחש לטענות הגב' י. באשר להקמת החברה לפי בקשת היחיד וטוען כי הם נפרדו במועד זה. היחיד נעדר נכסים כלשהם, נכה ומתקיים מקצבאות מל"ל בלבד ולכן יש לפטור אותו מתשלום כלשהו. עם זאת היחיד מציע לשלם, בסיוע בני משפחתו, סך של 500 ₪ למשך 36 חודשים לשם קבלת הפטר מחובותיו.

     

16. ביום 10.4.22 הגישו הנאמן וב"כ הממונה תגובה משותפת מטעמם, ובמסגרתה שבו והמליצו על ביטול ההליך בעניינו של היחיד. אשר להתנהלות היחיד בהליך עצמו, הרי שהיחיד לא הגיש דוחות חודשיים עבור חודשים 7/21 ואילך, ואלו שהוגשו הוגשו באופן לקוי ומהם עולה החשש כי היחיד צובר חובות חדשים בחסות ההליך. היחיד נמנע מלהמציא לנאמן עד היום מסמכים מהמל"ל המעידים על נכותו והיעדר כושר השתכרותו, מלוא אישורי המסירה הנדרשים חרף הטענה כי המציאם ומסמכים באשר לנכס בגוש 10564 חלקה 60, לגביו רשם היחיד משכון בעבר. לא זו אף זו, היחיד לא המציא עד היום המסמכים שנדרשו לבירור נסיבות הסתבכותו, לרבות בקשר לחברה שהיתה בבעלותו, בקשר לפציעתו בתאונה העבודה, לתביעה שנוהלה על ידו ואף אודות סכום הפיצוי שקיבל לידיו בגינה.

     

17. היחיד הפעיל עסקים שונים במהלך השנים, על שם בת זוגו, הגב' י., ועל שם בנו, א', שעה שהיו לו חובות אותם לא טרח לשלם. היחיד הציג עצמו כמי שרצה לסייע לבנו במתן ערבות ואולם בפועל, חתם על הסכם פשרה עם הבנק בו הודה כי הוא חייב בחוב יחד ולחוד עם בנו ולא כערב בלבד.

     

18. טענת היחיד ולפיה אין לו קשר לחברת טופ גן שניהלה הגב' י. מאחר ונפרדו וזו נקטה נגדו הליכים לתשלום המזונות, חסרת בסיס שכן החברה הוקמה בשנת 2007 בעוד שתיק ההוצל"פ לגביית חוב המזונות, נפתח על ידי הגב' י. רק בשנת 2010.

     

19. מהמסמכים שהומצאו ביחס לנכס בו מתגורר היחיד כיום עם בנו, בנחלה בכפר ביאליק, עולה כי בוצעו בו שימושים שאינם מאושרים על ידי מנהל מקרקעי ישראל, לרבות משתלה, חנות קוסמטיקה וכו'. כל אלה מעידים על התנהלות היחיד ומבססים את החשד כי היחיד ניהל כל השנים עסקיםשונים , בין היתר באמצעות אחרים, שעה שהיו לו חובות רבים.

     

20. אשר לעזבון אביו המנוח של היחיד, הרי שעד עתה לא טרח היחיד להמציא מלוא הפרטים והמסמכים, לרבות באשר לחלוקה והשימוש בכספי העזבון שהיו בחשבון הבנק של המנוח וכן בנוגע לאופן החלוקה והשימוש בכספים שקיבל היחיד ממכירת דירת העזבון. כל שהיחיד עשה זה להצביע על סגירת מספר תיקי הוצל"פ מבלי להמציא אסמכתא לסיבת הסגירה ובכל מקרה, הטענה לסילוק חוב המזונות עומדת בסתירה לאמור בפס"ד של בית המשפט לענייני משפחה מיום 16.10.17.

     

21. לסיום שבו והמליצו בעלי התפקיד על ביטול ההליך ולחילופין, ורק משום התחשבות בגילו של היחיד ומצבו הרפואי, המליצו כי היחיד ישלם סך של 150,000 ₪ אשר יגלם את זכויותיו בעזבון הוריו.

     

    דיון והכרעה:

22. לאחר שעיינתי בכלל המסמכים שהוגשו לתיק, ולאחר ששקלתי טענות הצדדים שנטענו בפניי, אני רואה לנכון לקבוע כי היחיד יצר את חובותיו, רובם ככולם, בחוסר תום לב וכן התנהל בהליך חדלות הפירעון דנן בחוסר תום לב, תוך יצירת מחדלים רבים ומתמשכים.

23. כפי שפורט לעיל בהרחבה, חרף מתן הזדמנויות רבות ליחיד, היחיד נמנע מלהמציא כלל הפרטים והמסמכים שנדרשו על ידי הנאמן, ובחר לחשוף טפח ולהסתיר טפחיים, בכל הנוגע לאופן יצירת החובות. חמור מכך, גרסאות היחיד אשר נמסרו על ידו בהזדמנויות שונות, סותרות זו את זו, ואף אינן תואמות את התיעוד הקיים. גרסאות היחיד אף אינן תואמות את גרסאות מקורביו של היחיד, לרבות של בנו א' ושל בת זוגו לשעבר.

     

24. אין צורך לשוב ולחזור על כלל הסתירות שהתגלו כאמור ופורטו לעיל, ודי להזכיר כי שעל אף שדירת עזבון הוריו של היחיד נמכרה בשנת 2015, ולטענת היחיד, קיבל לידיו סך של 150,000 ₪, היחיד טען במסגרת בקשתו למתן צו לפתיחת הליכים וכן במסגרת הבירור בפני הנאמן, כי הדירה לא נמכרה וכי היא מושכרת על ידי אחיו. עוד טען כי לא ידוע לו באם הוצא צו ירושה להוריו. בהמשך לכך, ורק לאחר שהתברר לנאמן כי ניתן צו קיום צוואה לעזבון אביו המנוח של היחיד, אשר כולל התייחסות ספציפית לנכס מקרקעין בעתלית וכן לכספים ונכסים נוספים, שינה היחיד את גרסתו.

     

25. אז טען היחיד כי הדירה הנ"ל נמכרה בשנת 2015 (כ- 5 שנים לפני תחילת ההליך דנן), וכי קיבל לידיו 150,000 ₪ מתמורת המכירה. במעמד הדיון שהתקיים בפני בית המשפט הצהיר היחיד, כי עשה שימוש בכספי מכירת דירת העזבון לשם סילוק חובות בשוק האפור. באותו מעמד לא טען היחיד כי סילק חובות לנושים נשוא תיקי הוצל"פ ובפרט שלא טען כי סולק חוב לפרודתו הגב' י..

     

26. בעלי התפקיד הלינו בדיון על כך שלא נמסרו פרטים אודות מהות החובות בשוק האפור שסולקו לכאורה. כפי הנראה בשל כך, במסגרת התגובה המשלימה טען היחיד כי עשה שימוש בכספים הנ"ל לשם סילוק חובות בהוצל"פ לרבות לבת זוגו לשעבר, בסך של כ- 70,000 ₪. היחיד לא פירט בתגובתו מה עשה ביתרת הכספים שקיבל בסך של 80,000 ₪. בכל מקרה היחיד לא הוכיח אפילו את טענתו בדבר סילוק החובות כאמור, כפי שפירט הנאמן בתגובתו האחרונה, והתיעוד הקיים עומד בסתירה לטענתו בעניין.

     

27. זאת ועוד, טענת היחיד כי הוא לא יצר חובות חדשים משך עשור, נעדרת אף היא כל בסיס. מדוח הנאמן עולה כי חובותיו של היחיד נוצרו בין השנים 1991 עד 2019. על אף שליחיד היו חובות, בעת שהוא קיבל לידיו כספים (בסכומים של מאות אלפי שקלים!!) הוא לא טרח לעשות בהם שימוש לסילוק חובותיו. יודגש כי לטענת היחיד קיבל לידיו סך של חצי מיליון ₪ ולמרות זאת, לא סילק את חובותיו ואף יצר חובות חדשים ונוספים.

     

28. מאידך, על אף שליחיד היו חובות אותן לא טרח לסלק משך השנים, והוא היה במצב של חדלות פירעון, הוא נטל על עצמו התחייבויות שונות, תוך מודעות ברורה לכך שהוא לא יוכל לעמוד בהן. כך למשל, היחיד נפצע לטענתו בתאונת עבודה בשנת 1997, ולא היה ביכולתו לעבוד מאז ועד היום. חרף זאת, היחיד חתם על ערבות כלפי הבנק בגין חוב של חברת אלבן. חברה אשר הוקמה על שם בנו א', בעוד שהוא שימש בה לטענת הבן, "הרוח החיה". מתן הערבות בנסיבות בהן היחיד מודע לכך שלא יוכל לעמוד בהתחייבותו לנושה הינה התנהגות מובהקת בחוסר תום לב, ומלמדת על זלזול של היחיד בנושיו וחוסר איכפתיות ליצירת החובות. הטענה כי היחיד רצה לסייע לבנו ולכן חתם על הערבות, אינה מכשירה את התנהלותו ואינה מתירה יצירת חובות באופן מודע, כאשר ברור כי אין ליחיד כל אפשרות לשלם את החוב לנושה.

     

29. היחיד ניהל עסקים שונים, בין היתר, באמצעות חברות שונות אשר נרשמו על שם בנו א' ועל שם פרודתו, הגב' י.. בנו הצהיר בשלל הליכי חדלות הפירעון שנוהלו בעניינו, כי החברה נפתחה לפי בקשת היחיד וכי זו נוהלה על ידי היחיד והוא לא היה פעיל בחברה. השיטתיות בהתנהלות היחיד נלמדת מכך שגם פרודתו הצהירה במסגרת הליך חדלות הפירעון שלה, שכך דרש ממנה היחיד. דרישות היחיד לפתיחת החברות על שם צדדי ג, נבעה מכך שליחיד היו חובות והוא אף הבהיר זאת בפני בנו ובפני הגב' י.. היחיד מצידו התכחש לטענות בנו א' והגב' י., ואולם לא מצאתי כי יש להעדיף את גרסת היחיד, אשר ניכר כי האמת "אינה נר לרגליו", על פני הגרסאות האחרות. לכך יש להוסיף את הבהרות הנאמן אשר הדגיש כי ההליכים שננקטו על ידי הגב' י. לגביית המזונות, היו בחלוף 3 שנים ממועד פתיחת חברת טופ גן, וכי היחיד חתם על הסדר לסילוק חוב במסגרתו אישר כי הוא ובנו חייבים ביחד ולחוד לבנק, ולא ציין כי הוא ערב בלבד.

     

30. התנהלות היחיד בהליך עצמו, אף היא מלמדת על חוסר תום לב מהותי מצידו. שעה שהיחיד נהנה המהגנותיו של הליך חדלות הפירעון, הוא התנהל בחוסר שקיפות ויצר מחדלים באופן שיטתי בהליך ולא מילא אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות אי המצאת מסמכים שנדרשו על ידי הנאמן, אי המצאת מלוא אישורי המסירה, אי הגשת דוחות חודשיים משך חודשים רבים, מסירת גרסאות סותרות בהליך אודות נכסיו ו/או זיקתו לנכסים שונים ועוד. הדברים מקבלים משנה תוקף וחומרה שעה שלא נקבע ליחיד צו תשלומים במסגרת ההליך ולמעשה כל שנדרש ממנו הוא להתנהל בשקיפות כלפי בעלי התפקיד ולהמציא לידיהם כלל הפרטים והמסמכים הנדשים לשם גיבוש עמדתם בעניינו.

     

31. חוסר תום הלב הקיצוני של היחיד ביצירת חובותיו וכן חוסר תום הלב של היחיד בהליך עצמו, משפיעים על עצם ההצדקה לניהולו של הליך חדלות פירעון בעניינו של היחיד.

32. יפים לענייננו דברי כב' השופט ד. מינץ בערעור אזרחי 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקוב זיסמן, מנהל מיוחד (18/12/2019):

    "אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב... עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג".

     

33. חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד בהליך עצמו ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

     

34. למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19)).

     

35. לפיכך, בהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד.

     

36. בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות. מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

37. הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה. למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

     

38. לשם הזהירות אציין כי ככל שהצטברו כספים בקופת היחיד אצל הממונה, הם ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או נהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה לאחר תשלום הוצאות ההליך, היא תחולק בין נושי היחיד, בהתאם להוראות פרק ה' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018.

     

39. לסיום יוער כי בסיפת התגובה האחרונה מטעם הנאמן צויין כי ההמלצה הברורה הינה לביטול ההליך נוכח חוסר תום לבו של היחיד. עם זאת, ציין הנאמן כי בהתחשב בגילו ומצבו האישי של היחיד וככל שהיחיד יסכים לשלם סך של 150,000 ₪ (כגילום זכויותיו בעזבון אביו המנוח), הרי שניתן לאשר לו תוכנית שיקום.

     

40. נוכח הפער העצום בין עמדתו של היחיד ולפיה הוא זכאי לקבל הפטר לאלתר, ולכל היותר לשלם בסיוע בני משפחתו סך של 500 ₪ למשך 36 חודשים (סה"כ 18,000 ₪) לשם קבלת הפטר, לבין עמדת הנאמן הנ"ל, ברי כי לא תתקבל במקרה דנן הסכמה למתן צו שיקום בסכום שלא יפחת מסך של 150,000 ₪.

     

41. בשים לב להתנהלות היחיד בחוסר תום לב אקוטי העובר כחוט השני מאז יצירת החובות לפני כשני עשורים ועד היום, לרבות תוך כדי ההליך דנן, אינני רואה לנכון לאשר ליחיד תוכנית שיקום , קל וחומר שלא בסכום המבוקש על ידו או בסכום קרוב לו.

     

42. עם זאת, וככל שהיחיד יסבור כי הוא בכל זאת מעוניין לשלם סכום משמעותי לנושיו לשם קבלת הפטר, פתוחה בפניו הדרך להגשת הצעת הסדר נושים, אשר תוגש במסגרת תיק חדש, בהתאם לסעיף 321 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

     

    המזכירות תסגור את התיק.

     

    ניתן היום, כ"ז ניסן תשפ"ב, 28 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.