בב"נ 36327-01-14 נסאר ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון לב הגליל

בקשה להאריך את תקופת ביצוע צו הריסה מנהלי לתקופה נוספת של 60 ימים, לפי סעיף 238 א' (ט) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה – 1965.

המשיבים מתנגדים לבקשה. דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 29.9.14.

טיעוני הצדדים

לטענת המבקשת, האינטרס הציבורי מצדיק להיעתר לבקשה נוכח מטרתו של צו מסוג זה ההריסה להילחם בתופעה של בניה לא חוקית, על ידי מניעת קביעת עובדות בשטח, והרתעת מבצע הבניה והרבים מנטילת החוק לידיים, שכן, אותו אמצעי מנהלי נועד להסיר את הבניה הלא חוקית בעודה מתבצעת ומיד עם גילויה. עוד נטען כי ביהמ"ש מוסמך להורות על הארכת תקופת ביצוע הצו גם שעה שהבקשה לכך הוגשה בחלוף המועד לביצוע הצו המנהלי. לטענתה, הצו נשוא הבקשה לא בוצע במועד שנקבע ע"י ביהמ"ש בהחלטה מיום 1/6/14 בשל אי קבלת סיוע משטרתי לביצוע ההריסה, כאשר לפי הודעת המשטרה למבקשת, לא היה באפשרותה לספק סיוע כאמור בשל המצב הביטחוני בו הייתה נתונה המדינה וחג הרמדאן שחל באותה תקופה.

ב"כ המשיבים עתר לדחיית הבקשה מאחר וזו הוגשה בחלוף המועד הקבוע בתקנות הרלבנטיות ומשלא הונחו נימוקים מיוחדים להסביר מועד הגשתה כאמור, כנדרש בסעיף 6 לאותן תקנות, וכן טען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובניגוד לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, שכן, המדובר בבקשה רביעית למתן ארכה לביצוע הצו, וזו הוגשה חרף ההסכמות שבין הצדדים, שהושגו מחוץ לכותלי ביהמ"ש עובר לדיון מיום 1/6/14. עוד נטען לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה וכן לשיהוי בקבלת תגובתה של המשטרה לקבלת סיוע לביצוע ההריסה, כאשר במועד מתן ההחלטה מיום 1.6.14, במסגרתה הוארך מועד ביצוע הצו לתקופה נוספת של 60 ימים, ידעה המבקשת כי חג הרמדאן יחול בתקופה זו, ולכן אין מדובר בנימוק מיוחד המצדיק עתה מתן ארכה נוספת.

דיון והכרעה

סמכותו של יו"ר הוועדה למתן צו הריסה מנהלי מעוגנת בהוראת סעיף 238א לחוק. מדובר באמצעי מנהלי שתכליתו להילחם בעבירות הבניה בעודן מתבצעות ובטרם הפכו לעובדה מוגמרת, ע"י מתן צו מנהלי המצווה להסיר עבודות אלו באופן מיידי, עם גילוי ביצוען. הליך מנהלי כאמור יש בו, בשל טיבו ודרך ביצועו המזורז כמתואר, יש בו כדי לקיים מטרה נוספת שעניינה הרתעת הרבים, שעה שברור הוא כי הרשות המנהלית מוסמכת לבצע הריסה של בניה לא חוקית לגביה מתקיימים היסודות שבהוראת סעיף 238א הנ"ל, בטרם יושלם ביצוען.

יחד עם זאת, ציווה המחוקק, בהוראת סעיף 238 א' הנ"ל, כי סמכותו של יו"ר הוועדה למתן צו הריסה מנהלי תקום אך לאחר קיומם של מספר יסודות מהותיים ומצטברים, שנועדו להבטיח כי הרשות המנהלית תביא בחשבון, בבואה ליתן צו כאמור, את מכלול השיקולים הרלבנטיים, התכנוניים והאחרים, הכל, על מנת למנוע פגיעה בזכויותיו הקנייניות והאחרות של הפרט, לרבות הזכות להליך הוגן, על ידי מתן אפשרות בידיו להציג את טיעוניו בפני אותה רשות מנהלית ולערור על תוקפו של הצו ולקיים ביקורת שיפוטית על ההחלטה של יו"ר הוועדה, בהתאם. יסודות אלה כוללים החובה כי הצו יינתן אך לאחר שיונח תצהיר מאת מהנדס הוועדה אודות אי חוקיות הבנייה, שלב הביצוע של עבודות הבנייה ואכלוסן וכן החובה לקיים התייעצות עם ראש הרשות המקומית. עוד ציווה המחוקק כי אין לבצע צו הריסה מנהלי בחלוף 30 ימים מיום הגשת תצהיר המהנדס או מיום מתן ההחלטה של ביהמ"ש הדוחה בקשה לביטול הצו ( לפי המאוחר יותר ), כאשר לביהמ"ש הסמכות להורות על הארכת התקופה לפי שיקול דעתו ( סעיף 238 א' (ט) לחוק ). אומנם, לפי הוראת סעיף 238 א' (ט) הנ"ל לא נדרשים נימוקים מיוחדים על מנת להצדיק הארכת התקופה לביצוע צו הריסה מנהלי, יחד עם זאת, אין להיעתר לכל בקשה מסוג זה כבדרך השגרה אלא שיש להצביע על נימוקים מהותיים המצדיקים זאת. בהתאם, ולפי הפסיקה הנוהגת, נסיבות שאינן תלויות באופן התנהלותה של הוועדה לתכנון ובניה אלא שהן חיצוניות ובעלות זיקה לגורמים אחרים, יש בהן כדי להצדיק מתן ארכה לביצוע צו הריסה מנהלי. משכך, במידה והמשטרה מודיעה כי בשל סדרי עדיפות שונים המשליכים על הצורך והאפשרות להיערכות לסיוע לביצוע צו הריסה יש צורך בדחיית מועד ביצוע הצו למועד אחר, ייטה ביהמ"ש לדחות את מועד הביצוע מאותם נימוקים שבהודעת המשטרה, שכן, אלה נסיבות אובייקטיביות ומהותיות שיש בהן כדי להסביר את פשר אי ביצוע הצו במועד הקבוע, ודחיית הבקשה למתן ארכה נוספת לביצוע הצו תפגע עמוקות באינטרס הציבורי שעניינו הסרת עבודות בנייה לא חוקיות על ידי שימוש בצו מנהלי כאמור, שהוצא כדין.

מנגד, מתן ארכה לביצוע צו הריסה מנהלי לתקופה ארוכה ולא מידתית, או מתן החלטות למתן ארכה לביצוע הצו פעם אחר פעם, עומדים בסתירה לתכליתו של הסעד שעניינו צו מנהלי, שכן, לפי מהותו ומטרתו, שהינה הריסת בנייה לא חוקית מיד עם גילויה ובטרם תהפוך לעובדה מוגמרת ובכך להרתיע מפני נטילת החוק לידיים, יש לבצע צו זה בהקדם ובמהלך התקופה הקבועה בו או שקבע בית המשפט, בעוד שדחייה ארוכה של ביצועו או דחיית הביצוע מספר פעמים מרוקנות את הצו מתוכן, אלא אם יינתנו נימוקים מהותיים להצדיק להיעתר לבקשה כאמור.