בג"צ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
1332-15
04/05/2015
|
בפני השופטת:
1. א' חיות 2. ע' פוגלמן 3. צ' זילברטל
|
- נגד - |
העותרים:
1. מוסדות בית הכנסת ישיבה וכולל אבן החיים 2. הרב רפאל בובליל
עו"ד אייל נון
|
המשיבים:
1. הועדה להקצאת מקרקעין במועצה המקומית פרדס חנה-כרכור 2. המועצה המקומית פרדס חנה כרכור 3. עמותת "אור הפרדס" 4. הרב דוד צדקה 5. הרב יעקב צדקה 6. ראש המועצה המקומית פרדס חנה כרכור 7. הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים
עו"ד ג'ובראן ג'ובראן עו"ד ירון נוה עו"ד ליאורה וייס-בנסקי
|
פסק דין |
השופטת א' חיות:
- בשנת 1987 הקים העותר 2 את העמותה העותרת 1 (להלן: העותרת), אשר מפעילה מוסדות חינוך תורני בפרדס חנה. לטענת העותרת, שלל משרד החינוך את רישיונות ההפעלה של מוסדות החינוך, בין היתר בשל אי הקצאת מקרקעין מתאימים להקמתם על-ידי המשיבה 1, הועדה להקצאת מקרקעין במועצה המקומית פרדס-חנה כרכור – המשיבה 2. (להלן: ועדת ההקצאות ו-המועצה בהתאמה).
- העותרים מגוללים בעתירתם בהרחבה את פרטי ההליכים השונים בעניין הקצאת המקרקעין למוסדות החינוך של העותרת. בתמצית ייאמר כי בחודש יוני 1996 החליטה המועצה להקצות מקרקעין עבור מוסדות החינוך של העותרת (להלן: ההחלטה הראשונה). אך כשנה וחצי לאחר מכן, בנובמבר 1997, החליטה המועצה המקומית לבטל את ההחלטה הראשונה וקבעה כי יש מקום להקצות לעותרים שטח חלופי (להלן: ההחלטה השנייה). העותרת לא השלימה עם החלטה זו, ועתרה לבית המשפט המחוזי בחיפה בבקשה להצהיר כי ההחלטה השנייה בטלה. בית המשפט המחוזי דן בתובענה זו ובתובענה נוספת באותו עניין במאוחד ודחה את התובענה שהגישה העותרת, בקובעו, בין היתר, כי:
המועצה החליטה בהחלטתה השניה כי על המוסדות להתפנות מהאתר בו מוצבים הקרוואנים והורתה לועדה המקומית לבצע החלטה זו. אני קובע שהחלטה זו היא בתוקף ועל המוסדות לפעול על פיה אלא שאני מעכב את ביצוע ההחלטה למשך 90 יום, ע"מ לא להשבית את לימודי תלמידי המוסדות וע"מ שבתקופה האמורה תמצא המועצה למוסדות אתר חילופי בשטח המועצה (ה"פ 30326/97 דוד נ' מוסדות אבן החיים פרדס חנה (28.1.1998) (להלן: פסק הדין מ-1998).
זמן מה לאחר מתן פסק הדין, הגישו העותרים לבית המשפט המחוזי בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט נגד המועצה, בטענה כי היא אינה מקיימת את פסק-דינו ואינה מקצה להם מקרקעין. בטרם ניתנה החלטה בבקשה, התכנסה המועצה והחליטה על ביטול כל החלטה קודמת בדבר הקצאה עקרונית של שטח להקמת מוסדות החינוך של העותרת (להלן: ההחלטה השלישית) ובהמשך דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לפי פקודת הבזיון בקובעו כי:
לדעתי, אין מקום להעתר לבקשה, וזאת הואיל ולא הטלתי על המועצה חובה פוזיטיבית ואופרטיבית למצוא למוסדות קרקע חילופית, מן הטעם הפשוט שהמוסדות לא עתרו למתן סעד כזה. אמנם הצהרתי, כי המועצה החליטה להקצות קרקע חילופית ועכבתי את הפינוי כדי לתת למועצה הזדמנות לעמוד בהחלטתה, אך לא הטלתי חובה אופרטיבית לעשות כן תוך מועד מוגדר. (ה"פ 30372/97, 28.2.1998) [ההדגשה במקור]
ערעור שהוגש על פסק הדין מ-1998 נמחק בהמלצת בית המשפט (ע"א 2659/98, 26.6.2001).
- בהמשך התנהלו הליכים משפטיים נוספים בעניין הקצאת המקרקעין (בג"ץ 8171/01; עת"מ 1128/05; עת"מ 1274/05; עת"מ 685/08; עת"מ 4497/07), ונראה כי ניתן לסכמם בקביעתו של בית משפט זה בהליך המאוחר מביניהם:
"בקשתה של המערערת [העותרת] להקצאת קרקע לשם ניהול מוסדותיה – לא הוכרעה, לכאן או לכאן – עד עצם היום הזה, וזאת, בין השאר, בשל ההליכים המשפטיים והצורך לבחון שאלות משפטיות מסוימות ...
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת