בג"ץ 1629/16 ואח' עמאר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

השופט נ' סולברג:

1. לפנינו שלוש עתירות המופנות נגד צווי החרמה והריסה לדירות מגורים שהוציא המפקד הצבאי מכוח תקנה 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 (להלן: תקנה 119), כלפי דירות מגורים של מי שהיו שותפים לפיגוע ירי שבו נהרגו איתם ונעמה הנקין ז"ל.

רקע

2. ביום 1.10.2015 ביצעו שלושה מחבלים פיגוע רצחני באזור צומת בית פוריכ. בהתאם למידע שנמסר מהמשיב, המחבלים ביצעו ירי תוך כדי נסיעה מתוך המכונית שבה נסעו לעבר המכונית של משפחת הנקין, עד אשר עצרה. או אז, ניגשו שניים מן המחבלים אל הדלתות הקדמיות של המכונית, וביצעו ירי מטווח קרוב לעבר בני הזוג הנקין ז"ל, בעוד המחבל השלישי ממתין במכונית. כלפי דירות המגורים של שלושת המחבלים הללו הוצאו צווי החרמה והריסה מכוח תקנה 119, ועתירה שתקפה את חוקיותם של הצווים הללו נדחתה (בג"ץ 7040/15 חמאד נ' המפקד הצבאי באזור הגדה המערבית (12.11.2015) (להלן: עניין חמאד)).

3. לפיגוע רצחני זה היו שותפים לכאורה מפגעים נוספים. שלושת חברי החוליה גויסו על-ידי מפקד החוליה, ראג'ב אחמד מוחמד עליוה; גם כלפיו הוציא המשיב צו החרמה והריסה, ועתירה שתקפה צו זה נדחתה אף היא, בדעת רוב (בג"ץ 7220/15 עליוה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (להלן: ענייןעליוה)). בנוסף, היו שותפים לכאורה למעשה זה שלושה מפגעים נוספים (להלן גם: שלושת המפגעים), שעניינם הוא הנדון במסגרת עתירות אלו.

4. יחד עם מעצר חוליית המחבלים נעצרו זיד זיאד ג'מיל עאמר (להלן: עאמר); אמג'ד עאדל מוחמד עליוה (להלן: עליוה); ובאסם אמין מוחמד סאיח (להלן: סאיח). לפי הנטען בתשובת המשיב, אשר מבוססת על כתב האישום שהוגש נגד עאמר, על זכ"דים ועל הודאות מפיו, היה עאמר אחראי על 'פתיחת ציר' לקראת הפיגוע. עאמר נסע, לבקשת החוליה, בציר המוביל למחסום בית פוריכ על מנת לבדוק אם יש נוכחות של כוחות הביטחון באזור, והודיע על כך לחברי החוליה. כמו כן, הסיע עאמר את שלושת חברי החוליה לאחר ביצוע הפיגוע, ואחסן בביתו את אחד מכלי הנשק שבהם נעשה שימוש בפיגוע. באשר לעליוה: כעולה מכתב האישום שהוגש בעניינו, וכעולה מהודאתו, עליוה פעל לשם גיוס כספים לרכישת כלי הנשק ששימשו את חברי החוליה, והעביר להם את כלי הנשק. עליוה הודה כי היה מעורב בתכנון הפיגוע מלכתחילה, וכן כי גייס כספים לטיפול באחד מחברי החוליה שנפצע במהלך הפיגוע. באשר למעורבותו של סאיח: כעולה מכתב האישום שהוגש נגדו, מן הזכ"דים ומהודאתו, סאיח היה זה שסיפק את הכספים שבהם נעשה שימוש על-ידי עליוה לשם רכישת כלי הנשק ששימשו את החוליה, ולצורך הטיפול הרפואי בחבר החוליה הפצוע. כמו כן נטען כי סאיח הוא הגורם שנתן אישור לביצוע הפיגוע, לאחר שאישר שני פיגועי ירי קודמים, במהלכם נורו יריות לעבר כלי רכב ישראליים, שלא הסתיימו בנפגעים.

5. כאמור, בשל הפעילות המתוארת הוגשו נגד השלושה כתבי אישום לבית המשפט הצבאי בשומרון המייחסים להם, בין היתר, מספר עבירות של גרימת מוות בכוונה ונסיון לגרימת מוות בכוונה, עבירות המקבילות לעבירת הרצח, וניסיון לביצוע רצח, בדין הישראלי.

6. בשל מעורבותם בפיגוע הטרור נגד בני הזוג הנקין ז"ל, הוציא המשיב צווי החרמה והריסה מכוח תקנה 119 כלפי המבנים שבהם התגוררו. הודעה על כוונה לעשות כן נמסרה למשפחותיהם ביום 4.2.2016; בימים 9-10.2.2016 הגישו בני משפחותיהם של השלושה השגות נגד הכוונה להחרים ולהרוס את המבנים, וביום 23.2.2016 נדחו ההשגות על-ידי המשיב. ביום 28.2.2016 הוגשו בעניין זה העתירות שלפנינו.

7. באשר לתיאור הדירות מושא הצווים, אציין כי ישנם פערים מסוימים בין תיאורם של העותרים לתיאורו של המשיב, אף שאין חולק כי שלוש הדירות מצויות בבתי-דירות בני כמה קומות. באשר לבעלות על הדירות: הדירה בה התגורר עאמר מצויה בבית דירות שמרביתו (כולל דירתו של עמאר) בבעלותו של אביו, ועאמר שוכר מאביו את הדירה. דירתו של עליוה מצויה בבית דירות בבעלות משותפת של שני אחיו, והוא שוכר אותה מהם. דירתו של סאיח מצויה בבעלותו (ולטענת העותרים, בבעלות אשתו).

8. במסגרת צווי ההריסה, וכפי שנמסר למשפחות שלושת המפגעים, הריסת הדירות תתבצע באופן ידני באמצעות הריסת מחיצות הדירה, ולאחר מכן מילויה בגדר תיל ובחומר מסוג פוליאוריתן דו-קומפוננטי, לשם הבטחת החרמת הדירה והעדר עשיית שימוש בה.