|
|
תאריך פרסום : 07/05/2015
|  גרסת הדפסה
בג"צ
בית המשפט העליון כבית משפט גבוה לצדק
|
4299-13
07/05/2015
|
בפני השופטת:
א' חיות
|
| - נגד - |
העותרים:
1. עופר ברקוביץ
2. יואב אבנון ייבין
3. תומר דרור
4. אור רפפורט
עו"ד יוסי חביליו
עו"ד נחי בן אור
|
המשיבים:
1. שר האוצר
2. משרד האוצר
3. ראש עיריית ירושלים
4. עיריית ירושלים
5. הרשות לפיתוח ירושלים
6. שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ
7. לאון אדרי
8. יהודה אדרי
עו"ד אלי מלכה
עו"ד מתן בן שאול
עו"ד אמיר שקד
עו"ד אוהד זלבסקי
|
| החלטה |
- לפנינו בקשה למתן צו לפי סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית משפט, שהוגשה על-ידי העותרים 2 ו-4 בבג"ץ 4299/13 (להלן: המבקשים).
- ביום 17.6.2013 הגישו המבקשים עתירה, יחד עם שני עותרים נוספים, שעניינה ההוראה שנקבעה במסגרת התוספת להסכם הזיכיון בין משרד האוצר, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים (המשיבים 2, 4 ו-5, בהתאמה), לבין המשיבה 6, שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ (להלן: שפיר), לפיה מתחם בתי הקולנוע והמסחר שהוקם על-ידי שפיר בכיכר הלאום בירושלים, לא יפעל בשבתות בחגים.
- ביום 16.3.2014 התקיים דיון בעתירה. במהלך הדיון הביע משרד האוצר נכונות לאפשר את פתיחת בתי הקולנוע בשבת. עקב כך הודיעו שפיר והמשיבים 8-7 (להלן יחד: היזמים), כי הם מעוניינים לנהל משא ומתן עם האוצר והעירייה בדבר האפשרות לפתוח את הסכם הזיכיון ולאפשר את הפעלת בתי הקולנוע בשבת. עיריית ירושלים הסכימה כי תחילה ינוהל משא ומתן בין משרד האוצר והעירייה לבין היזמים בדבר תנאים נוספים שיכללו בהסכם, אם בסופו של דבר יוחלט כי יש לאפשר את פתיחת בתי הקולנוע בשבת. עוד הוסכם, כי תוך זמן סביר מסיום המשא ומתן כאמור, תתכנס מועצת העירייה לשם דיון מחדש באפשרות פתיחת המתחם בשבת ותינתן החלטה חדשה בנושא. בתום הדיון ניתן על ידנו פסק דין הנותן תוקף להסכמת הצדדים.
- ביום 9.9.2014 הגישו המבקשים בקשה כי ייקבע מועד קרוב לסיום המשא ומתן, וכי אם לא ייעשה כן יוטל על המשיבים 4-3 קנס לפי פקודת ביזיון בית משפט (להלן: הבקשה הראשונה). בבקשה זו טענו המבקשים כי אף שחלפה כחצי שנה ממועד מתן פסק הדין, טרם החל משא ומתן בין העירייה ומשרד האוצר לבין היזמים. המשיבים 4-3 התנגדו לבקשה. לטענתם, הם החלו לנהל מגעים עם משרד האוצר על מנת לגבש מתווה משותף לקידום המשא ומתן מול היזמים עוד ממאי 2014. בהמשך עדכנו המשיבים 4-3, כי ביום 11.9.2014 התקיימה ישיבת משא ומתן ראשונה בהשתתפות כל הצדדים, ובמסגרתה נדונו הסוגיות הכלכליות והתנאים הנוספים הכרוכים באפשרות פתיחת בתי הקולנוע בשבת.
- ביום 18.11.2014 דחינו את בקשתם הראשונה של המבקשים. בהחלטה זו קבענו, כי לאור העובדה שכבר התקיימה ישיבת משא ומתן ראשונה בין הצדדים, אין מחלוקת כי המשא ומתן החל. לפיכך, המחלוקת שנותרה הייתה האם באותה נקודת זמן, כ-8 חודשים לאחר שניתן פסק הדין,אי-סיומו של המשא ומתן משמעו הפרה של פסק הדין. בהתייחס לסוגיה זו קבענו כי בפסק הדין הנדון אושרה הסכמת הצדדים לפיה ינוהל משא ומתן, אך לא נקבעו בו מועדים לתחילתו של המשא ומתן או לסיומו. משכך, ההפרה אינה ברורה וחד משמעית. יתרה מכך, בהתחשב בגורמים המעורבים ובצורך לדון מחדש בתנאיו הכלכליים של ההסכם, לא מצאנו בעובדה שהמשא ומתן עודנו מתנהל הפרה של פסק הדין. די שקיימת בעניין זה מחלוקת כנה בין הצדדים, כך קבענו, כדי לקבוע כי הוא אינו מתאים להליך לפי פקודת בזיון בית משפט.
- ביום 9.3.2015 הגישו המבקשים בקשה שנייה לפי פקודת ביזיון בית משפט, היא הבקשה שלפנינו. בבקשה זו ביקשו המבקשים בשנית לקבוע מועד קרוב לסיום המשא ומתן ולקבוע סנקציה של קנס על המשיבים 3 ו-4, או על משיבים נוספים, באם המשא ומתן לא יסתיים עד מועד זה. בעיקרם של דברים אין בפי המבקשים טענות חדשות בבקשה זו. כל שהשתנה מבקשתם הקודמת הוא הזמן שחלף ובו לא הושלם המשא ומתן.
- העירייה ומשרד האוצר התנגדו לבקשה. לטענתם, בחודשים שחלפו מאז הבקשה הראשונה חלה התקדמות משמעותית במשא ומתן. בתוך כך עדכן משרד האוצר כי ביום 20.10.2014 העבירה שפיר את התייחסותה לשווי הכלכלי, מבחינתה, של הפעלת בתי הקולנוע בשבת. בימים 27.10.2014 ו-18.1.2015 נתבקשה שפיר להעביר לידי משרד האוצר השלמות בנוגע להצעתה. ביום 2.11.2014 העבירה עיריית ירושלים לשפיר בקשה דומה. תשובותיה של שפיר לבקשות אלה נשלחו בימים 27.11.2014 ו-15.2.2015. ביום 17.2.2015 הציג משרד האוצר ניתוח כלכלי מפורט שנערך על ידי חברת ייעוץ כלכלי ובו חלופות רלוונטיות מבחינה כלכלית לעניין הפעלת בתי הקולנוע בשבת. לאחר מכן קיימו הצדדים פגישה נוספת, ביום 8.3.2015, אשר במסגרתה סוכם כי שפיר תעביר הצעה מתוקנת ובמקביל תקבענה ישיבות עבודה מצומצמות של צוות כלכלי.
- לאור עדכוני העירייה ומשרד האוצר בדבר התקדמות המשא ומתן, אין מקום לקבל גם בקשה זו. הליך הביזיון הוא הליך אכיפה קיצוני, שמקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האפשריים האחרים נבחנו או מוצו. להפעלת מנגנון הביזיון השלכות כבדות משקל על הצד המפר, ועל-כן מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת כי מנגנון זה יופעל במשורה ובמקרים חריגים בלבד (רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט פ"ד נט(4) 49 (2004)). במקרה של פסק-דין מוסכם, כבענייננו, יש להיזקק להליך בזיון רק במקרים מיוחדים, כאשר ההפרה היא ברורה וחד משמעית ומגלה חוסר תום-לב מצד המפר (ע"פ 6981/13 יקבי ירושלים אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' אנטיפוד השקעות בע"מ, פסקה 11 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל (9.12.2013)).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|