בג"ץ 4535/11 ואח' ברנדון מקלרן ואח' נ' משרד הפנים ואח'

הנשיאה מ' נאור:

           השאלה המרכזית המתעוררת בחמש העתירות שלפנינו היא שאלת תחולתו של חוק השבות, התש"י-1950 על העותרים.

העותרים שלפנינו

1. העותרים שלפנינו באו לישראל ממקומות שונים ברחבי העולם ועברו בה הליך גיור בקהילה אורתודוכסית שלא במסגרת מערך הגיור הממלכתי בעת שלא החזיקו באשרת שהייה בת תוקף. נסיבות הגעתם של העותרים לישראל ואופי שהייתם בה משתנה ממקרה למשנהו, אולם ביסודם מונחת שאלה זהה – היא שאלת תחולתו של חוק השבות. שאלה זו מתעוררת לנוכח ההלכה הקובעת כי "חוק השבות חל על מי שבא לישראל ובעודו שוהה בה כדין עבר תהליך של גיור, בין בישראל בין מחוצה לה" (בג"ץ 7625/06 רגצ'ובה נ' משרד הפנים פסקה 26 לפסק דיני (31.3.2016) (להלן: עניין רגצ'ובה); ראו גם: בג"ץ 2597/99 רודריגז-טושביים נ' שר הפנים, פ"ד נח(5) 412 (החלטה מיום 31.5.2004) (להלן: עניין טושביים א)). אעמוד בקצרה על נסיבותיו האישיות של כל אחד מהעותרים שלפנינו, ומשם אפנה לדון בשאלה המשותפת שהעלו.

2. העותר בבג"ץ 4535/11, ברנדון מקלרן (להלן: ברנדון), הגיע לישראל מדרום אפריקה לראשונה בשנת 1992. לאחר מכן יצא את הארץ ונכנס אליה מספר פעמים, האחרונה שבהן בשנת 2010. ביום 1.5.2010 פג תוקף האשרה שבה החזיק. ביום 12.5.2010 פנה ברנדון למשרד הפנים בבקשה להסדיר את מעמדו על מנת שיוכל לעבור הליך גיור במסגרת מערך הגיור הממלכתי. לאחר שמערך הגיור הממלכתי התעכב בפתיחת תיק גיור בעניינו של ברנדון, נשלחה לו ביום 21.7.2010 החלטה לפיה עליו לצאת מישראל עד ראשית אוגוסט 2010. ערר שהגיש כנגד החלטה זו נדחה. ביום 15.9.2010 נפתח לבסוף תיק גיור בעניינו של ברנדון בוועדת החריגים של מערך הגיור הממלכתי, אולם כיוון שלא יצא מישראל במועד שנקבע לו, הוא נעצר ביום 5.10.2010 והוצאו נגדו צו הרחקה וצו משמורת. עתירה שהגיש ברנדון כנגד צו ההרחקה (עת"ם 13634-10-10) התקבלה, ונקבע כי הוא ישוחרר ממשמורת עד לחלוף 30 יום מהחלטתה של ועדת החריגים של מערך הגיור הממלכתי בעניינו. כחודש לאחר שחרורו ממשמורת, ביום 18.11.2010, התגייר ברנדון בבית הדין של הרב קרליץ בבני ברק. ביום 13.11.2011 נדחתה בקשתו של ברנדון לפתיחת הליך גיור במסגרת מערך הגיור הממלכתי, ומכאן עתירתו.

3. העותרת בבג"ץ 4700/11, ולנטינה מלכה קריקנט (להלן: מלכה), נכנסה לישראל מאוקראינה בשנת 1998 באשרת תייר, שתוקפה פג בשנת 2000. בשנת 1999 נדחתה בקשה שהגישו מלכה, בעלה דאז (בעל דרכון רוסי) ושני בניה לקבלת מעמד מכוח חוק השבות. ביום 29.5.2003 התגיירה מלכה בבית הדין של הרב קרליץ. לפי המידע שמסרו המשיבים, החל משלהי שנת 2007 הוסדרה שהייתה של מלכה בארץ מכוח רישיון שהייה מסוג ב/1 שהוארך מעת לעת, עד לשנת 2010 עת פג תוקף דרכונה האוקראיני, עובדה שמנעה את המשך הטיפול בעיינה. להשלמת התמונה, יצוין כי ביני לביני נישאה מלכה לאזרח ישראלי, אולם בקשת רישום נישואיהם במשרד הפנים נדחתה בנימוק שמלכה עודנה נשואה לבעלה הקודם.

4. העותר בבג"ץ 391/12, ראדו מרישבסקי (להלן: ראדו), נכנס לישראל ממולדובה ביום 31.10.2002. שהייתו בישראל הוסדרה במסגרת ההליך המדורג מכוח נישואיו לאזרחית ישראל. בשלהי שנת 2003 קיבל ראדו רישיון ישיבת ארעי (מסוג א/5), אשר תוקפו הוארך מעת לעת עד לשנת 2008. במהלך תקופה זו, בשנת 2006, הורשע ראדו בתקיפת אשתו ונדון לשמונה חודשי מאסר בפועל. בשנת 2007 ביקש ראדו לפתוח בהליך גיור במערך הגיור ממלכתי, אך בקשתו נדחתה. ביוני 2008 נדחתה בקשתו של ראדו לקיצור ההליך המדורג, ותוקף האשרה שלו הוארך עד ליום 16.10.2008. מאז, כאמור, לא הוארכה עוד האשרה. באפריל 2009 התגייר ראדו בבית הדין של הרב קרליץ. באוקטובר 2009 פנה ראדו בבקשה להסדיר את מעמדו מכוח הגיור שעבר, וזאת לנוכח הליכי גירושין מאשתו. בינואר 2010 נערך שימוע לאשתו לשעבר של העותר, ממנו עלה כי בני הזוג לא חיו ביחד החל מסוף שנת 2005. על כן נדחתה בקשתו של ראדו למעמד מכוח ההליך המדורג. ערעורו על כך נסמך בעיקר על הליך הגיור שעבר. ערעורו של ראדו נדחה והוא עתר לבית משפט זה (בג"ץ 5009/10). העתירה נמחקה תוך שנקבע כי עניינו של ראדו יובא בפני ועדת החריגים של מערך הגיור הממלכתי. בדצמבר 2011 החליטה ועדת החריגים לדחות את בקשתו של ראדו, ומכאן עתירתו.

5. העותרת בבג"ץ 396/12, אלנה סטארובויטובה (להלן: אלנה), נכנסה ארצה מרוסיה ביום 22.7.1998 באשרת תייר, שתוקפה הוארך מעת לעת, עד ליום 30.9.2000. לאחר תקופה של שהות שלא כדין, הוסדר מעמדה של אלנה, החל מיום 20.9.2006, מכוח קשר זוגי עם אזרח ישראלי, וזאת עד ליום 7.4.2009. ביום 3.5.2009 עדכנה אלנה את משרד הפנים בדבר פרידתה מבן זוגה הישראלי, ובמקביל הגישה בקשה לרישיון ישיבה מטעמים הומניטריים.בקשה זו נדחתה, וכן נדחה הערעור שהוגש על כך. בהמשך, פנתה לוועדת החריגים של מערך הגיור הממלכתי במטרה לפתוח בהליך גיור. משהחלטתה של ועדת החריגים בוששה לבוא, התגיירה אלנה ביום 25.9.2011 בבית הדין של הרב קרליץ. ועדת החריגים דחתה לבסוף, ביום 24.11.2011, את בקשתה של אלנה לפתוח בהליך גיור במסגרת מערך הגיור הממלכתי, ומכאן עתירתה.