בג"צ
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
5933-14
11/09/2014
|
בפני השופטים :
1. ח' מלצר
2. נ' הנדל
3. צ' זילברטל
|
| - נגד - |
העותרת:
פלונית
|
המשיבים:
1. פלוני
2. בית הדין הרבני הגדול
עו"ד אבשלום טל
|
| פסק דין |
השופט נ' הנדל:
- העותרת ומשיב 1 (להלן: המשיב) נישאו זה לזה כדמו"י. לבני הזוג בן קטין. המשיב הגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין, וכרך אליה את עניין מזונות הקטין. בהמשך, לאחר שהתקיימו מספר דיונים בבית הדין הרבני, הגישה העותרת תביעה למזונות הקטין לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. עקב כך קבע בית הדין הרבני האזורי כי אין לו סמכות לדון במזונות הקטין. המשיב הגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול. הערעור התקבל, ונקבע כי הסמכות לדון במזונות הקטין נתונה לבית הדין הרבני. מכאן העתירה.
- בעתירה נטען כי עסקינן בתביעת מזונות שהוגשה על ידי העותרת בשם הקטין. במצב זה הסמכות העניינית נתונה לבית המשפט לענייני משפחה, ובית הדין הרבני איננו קונה סמכות לדון במזונות מכוח כריכה. המשיב, מצדו, טוען כי כריכת עניין המזונות עם תביעת הגירושין נעשתה כדין.
להשלמת התמונה יצוין כי המשיב הגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למחיקת תביעת המזונות על הסף. דיון בבקשה צפוי להתקיים ביום 22.9.2014.
- סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי לבית הדין הרבני מוקנית סמכות שיפוט "בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". ככלל יש להראות כי תביעת הגירושין שהוגשה לבית הדין היא כנה, הכריכה כנה, והעניין שבנדון נכרך כדין (ע"א 118/80 גבעולי נ' גבעולי, פ"ד לד(4) 155, 157 (1980); בג"ץ 8533/13 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 26 לפסק דינה של המשנה לנשיא מ' נאור (29.6.2014)).
כבר נפסק כי מזונות קטינים הוא עניין הניתן לכריכה (שם, פסקה 29). ואכן, במקרה דנא כרך המשיב את מזונות הקטין עם תביעת הגירושין. בטופס כתב התביעה שהוגש לבית הדין הרבני צוין: "נושא התביעה: בקשה לגירושין + מזונות + אחזקת ילד". בהמשך פירט המשיב כי הוא מבקש מבית הדין לדון בענייני מזונות הקטין, ואף ציין את ההוצאות החודשיות הנצרכות לדעתו למזונות ואת סכום התביעה המבוקש. במסגרת העתירה שלפנינו לא הועלתה טענה כי תביעת הגירושין הוגשה בחוסר כנות, או שהכריכה לא הייתה כנה. מכאן שעל פי המסד המשפטי הרלבנטי - החומר שהוגש איננו מצביע על כל עילה להתערב בהחלטת בית הדין הרבני הגדול לקבוע כי הסמכות העניינית לדון במזונות הקטין נתונה לבית הדין הרבני.
טרם סיום אוסיף כי, ככלל, במהלך השנים הכירו בתי המשפט ביכולתו של קטין לפתוח מחדש הסכמות אליהן הגיעו ההורים בהסכם הגירושין בקשר למזונותיו. תביעה מעין זו, דהיינו תביעת מזונות עצמאית של קטין, יכול שתידון בבית המשפט לענייני משפחה על אף קיומו של הליך קודם בבית הדין הרבני (ראו בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (7.2.2013); בג"ץ 8533/13, פסקה 30). לא זהו המקרה כאן. נכון הוא שבכתב התביעה שהוגש לבית המשפט לענייני משפחה צוין שהתובע הוא הקטין באמצעות אמו (היא העותרת). ברם עניין מזונות הקטין נכרך תחילה כדין בידי המשיב, בעת שהגיש לבית הדין הרבני את תביעת הגירושין. התביעה בשם הקטין הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה עוד בטרם שהעניין הספיק להתברר עד תומו, ומבלי שהמשיב והעותרת הגיעו להסכמות בנושא. אין בכך כדי לשלול את סמכותו של בית הדין הרבני.
יודגש כי הכרעה זו עניינה עתירה בפני בית המשפט הגבוה לצדק נגד בית הדין הרבני הגדול. היא נשענת על טענות הצדדים כפי שהוצגו בפנינו. זו המסגרת הדיונית ממנה נובעת ההכרעה.
- לנוכח האמור, דין העתירה – ויחד עמה גם הבקשה למתן צו ביניים - להימחק על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ז באלול התשע"ד (11.9.2014).
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14059330_Z04.doc יק
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת