בדארנה נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו ובצווארו כפגיעה בעבודה.

ביום 13/1/13 התקבלה חוות דעתו של ד"ר יפה בעקבות החלטת בית הדין מיום 17/12/12.

ביום 21/2/13 התקבלה בקשה מטעם הנתבע להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו מיום 3/4/13 התנגד התובע להפניית השאלות מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל וכי השאלות לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת.

בפסיקה ובהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.

כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".

עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את כל שאלות ההבהרה למעט השאלה הראשונה, באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. המומחה אמנם השיב בחוות דעתו על השאלות שנשאל בהחלטת ביה"ד, כנטען ע"י התובע, אך שאלות הנתבע מתייחסות לנקודות שהרחבת ההתיחסות אליהן וחידודן יועילו לקבלת הכרעה במחלוקת בין הצדדים.

לענין השאלה הראשונה – הרי שהשאלה אינה ברורה, שכן אילו בית הדין היה סבור שהתובע אינו מבצע תנועות חוזרות ונשנות, הרי שמן הסתם לא היה ממנה מומחה כלל.

על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:

האם השינויים הניווניים בגבו שונים בחומרתם מהשינויים בצוואר? אם כן – היכן השינויים חמורים וקשים יותר? אנא נמק תשובתך.

מהן הפגימות הזעירות והבלתי הפיכות שנגרמו לתובע עם כל תנועה מהתנועות בגבו? אנא נמק.

כיצד נגרמו לתובע השינויים בגבו כצירופן של הפגימות האמורות לעיל – אם היו? אנא נמק.

לגבי תשובה מס' 19 בחוות הדעת: אנא ציין בדיוק לאילו תלונות, מחלות ופגימות בתיק הרפואי הנך מתייחס בתשובה זו ומאילו תקופות.

הנך מופנה, בין השאר, לסיכום מחלה מבי"ח רמב"ם מיום 29/3/98 (אשפוז מיום 22/3/98 ועד ליום 29/3/98) המצ"ב, בו צוין תחת הכותרת 'מחלה נוכחית', כי – " ..הנ"ל איבד שווי משקל ונפל ממרפסת ביתו, מגובה 3 מטר, ונחבל בגב תחתון. לאחר הנפילה חש כאבים ממוקמים, ללא יכולת לעמוד או ללכת..".

בצילום רנטגן שנערך לתובע בעקבות הנפילה הנ"ל (והמצוין בסיכום המחלה) התגלה בע"ש מותני- שבר דחוס מינימלי במשטח עליון של גוף חוליה L3 .

האם נכון כי כתוצאה מהנפילה הנ"ל נגרם לתובע נזק חמור מהותי וקבוע בע"ש מותני?

מדוע לא ציינת בחות הדעת כי התובע סבל משבר בע"ש מותני בשנת 1998 כנ"ל?

מה משמעות עברו הרפואי של התובע ועל סמך מה בדיוק קבעת כי משקל העבודה על השינויים בגבו עולה לכדי 20%? אנא נמק.

התובע עבד בעבודתו בין 1/07 – 9/09. מה משמעות ומשקל העובדה שהוא עבד בעבודה רק בפרק זמן זה בכל הנוגע להשפעת העבודה על השינויים הניווניים בגבו, שלדעתך עולה כדי 20%? (זאת בהתחשב בעבר הרפואי לגבי הגב עוד לפני שנת 2007 ובשבר בגבו משנת 1998 המפורט לעיל). אנא נמק.