בדני ואח' נ' שרון ואח'

פסק דין

תביעה קטנה בסך 10,000 ₪ ותביעה שכנגד בסך 5,200 ₪.

התובע והנתבע שכנגד (להלן – התובע) תבע את הנתבע והתובע שכנגד (להלן – הנתבע) להחזיר לו דמי הלוואה בשווי 1,000 דולר אמריקאי שנתן לו בשנת 2007. לדברי התובע, הנתבע התעלם מדרישותיו לקבלת החזר ההלוואה. התובע העמיד את גובה הנזק על 10,000 ₪. בכתב הגנתו טען הנתבע כי "כל העובדות אינן נכונות ובמשפט אוכיח את צדקתי".

בכתב התביעה שהגיש הנתבע נטען כי במשך תקופה ארוכה סייע הנתבע לתובע בדרכים שונות. הוא נתן לו כספים, ערב לו לכספים שהיה צריך לשלם לאנשים שונים, שילם במקומו תשלומים שונים ועזר לו בבעיות שונות במקום עבודתו ובחיי המשפחה. הנתבע העמיד את תביעתו על סך של 5,200 ₪. התובע לא הגיש כתב הגנה, אך בדיון שהתקיים לפניי הסכים הנתבע למחול לו על כך.

דיון והכרעה

במהלך הדיון בתביעות התברר עד מהרה כי הנתבע מודה בכך שנטל מהתובע סך של 1,000 דולר אמריקאי בשנת 2007, ולא השיב לא סכום זה, חרף דרישותיו של האחרון. אמנם לגרסת הנתבע סכום הכסף האמור התקבל אצלו כפיקדון, והתובע ביקש שישמור על כספו, אך הנתבע מודה כי התובע ביקש את כספו בחזרה לראשונה בשנת 2009. באותו שלב עלו יחסי הצדדים על שרטון, וכיוון שהנתבע סבר שהתובע חב לו כספים שונים (כמפורט בתביעה שבנגד), נמנע הנתבע מלהשיב לתובע את כספו.

נוכח גרסה זו של הנתבע אין עוד מחלוקת כי הנתבע חב לתובע את סכום הכסף בו נקב התובע בתביעתו, ובמונחים של יום מתן פסק הדין מדובר ב-4,000 ₪ (ריבית והצמדה משנת 2009).

לאחר ששמעתי את גרסאות הצדדים ועדיהם, באתי לכלל מסקנה כי הנתבע לא הוכיח את עילת תביעתו נגד התובע. חלק מטענות הנתבע כלפי התובע אינן נוגעות לו (סחורה שהנתבע טוען כי התובע נטל ללא תמורה מהקיוסק של בנו של הנתבע), חלק מהן אינן מקימות עילת תביעה (למשל הטענה כי התובע חב כספים לבעל מוסך ובעל המוסך צפוי לדרוש מהנתבע לכסות את החוב), חלקן אינו לכימות כספי (סכומים שהנתבע טוען שהעביר לתובע בהזדמנויות שונות לאורך השנים), וחלקן פשוט אינו מעורר אמון (כמו הטענה שהנתבע שילם עבור נעליים שהתובע רכש בחנות נעליים הסמוכה לקיוסק של בנו, ובכל זאת מצא המוכר לנכון למכור לתובע נעליים פעם נוספת בהקפה ושוב נדרש לגבות את חובו דווקא מהנתבע).

גם אם יש אמת במקצת טענות הנתבע כלפי התובע, מן הראיות הוכח כי התובע והנתבע קיימו מערכת יחסים חברית לאורך עשרות שנים. רק לאחרונה עלו יחסיהם על שרטון, ועל כן גם אם במהלך התקופה סייע הנתבע לתובע בדרכים שונות, לא השתכנעתי כי הנתבע ציפה להחזר כספי מהתובע, ובמילים אחרות ככל שהועברו כספים הרי במתנות בין ידידים מדובר ולא בהלוואות שיש להחזירן.

אשר על כן דין התביעה שכנגד להידחות.

סיכום

אני מקבל את התביעה ודוחה את התביעה שכנגד. הנתבע ישלם לתובע סך של 4,400 ₪ בתוך 14 ימים מיום ההמצאה. כללתי בסכום זה את הוצאות התובע הן בשתי התביעות.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תודיע.

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ב, 20 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.