בובן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.3.13 (להלן: החלטת הוועדה). הוועדה קבעה, כי למערער 5% נכות בגין צלקת ניתוחית כתוצאה מניתוח דלקת תוספתן שעבר. כן הוענקה נכות בגין מצבו של המערער לאחר הניתוח, שאינה נוגעת לערעור זה.

2.התשתית העובדתית:

א.המערער הוכר כנפגע בעבודה בגין תאונה מיום 24.8.09 בגינה עבר ניתוח בבטנו.

ב.ביום 2.8.11 התכנסה ועדה מדרג ראשון. בין ממצאי הועדה נרשם כי בבטנו של המערער קיימת "צלקת אורכית באורך מקסימלי של 28 ס"מ וברוחב מקסימלי של 3 ס"מ".

הועדה לא קבעה למערער אחוזי נכות בגין הצלקת.

ג.על החלטת הוועדה מדרג ראשון הגיש המערער ערר לוועדה רפואית לעררים ביום 1.9.11.

ד.ביום 22.1.12 התכנסה הוועדה לעררים ובממצאי הוועדה נרשם, בין היתר "צלקת קריפופבית באורך 30 ס"מ...ברוחב 3 מ"מ, בקע פתוח חוזר בטן עליונה...". על יסוד ממצאים אלו החליטה הועדה להעניק למערער "נכות בשיעור 5% בגין הצלקת המתוארת לפי סעיף 75(1)א'-ב'".

ה.על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית הדין האזורי (ב"ל 14249-03-12).

ביום 22.7.12 ניתן תוקף להסכמת הצדדים ונקבע כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה אשר תשקול:

"1. עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתשקול בשנית עמדתה בנוגע לשיעור הנכות של המערער, וזאת נוכח האמור בסעיף 75(1)(ב) לתקנות לפיו די בהיות הצלקת מכאיבה או מכערת, על מנת לקבוע נכות בשיעור 10%.

2. הועדה תנמק החלטתה.

3. המערער ובא כוחו יוזמנו לדיון בפני הועדה."

ו.המערער הוזמן לוועדה נוספת ליום 8.11.12 ולישיבה התייצב רק בא כוחו.

ז.ביום 20.1.13 שלח בא כוח המערער מכתב לוועדה וטען בין היתר, כי המערער אינו חולק על הממצאים העובדתיים של הוועדה מיום 21.1.12 וכי מקובל עליו שתיאור הצלקת המופיע בפרוטוקול מדויק ונכון ומשכך אין כל צורך בבדיקה נוספת של הצלקת.

ח.ביום 10.3.13 התכנסה הוועדה שוב וקבעה כך:

"מדובר בצלקת ניתוחית...

נכותו נובעת מהצלקת הינה 5% שכן הממצא בדופן הבטן וחוסר האסתטיקה מהבקע הקיים ולא מהצלקת".

טענות הצדדים בקליפת אגוז:

3.לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלה טעות. טענותיו העיקריות של המערער, הינן כדלהלן: