פסק דין
התביעה, וטענות הצדדים:
1.זוהי תביעה לפיצוי כספי בגין עלויות אשפוז, בטלה ועוגמת נפש, שנגרמו לתובעים, עקב רכישת גור כלבים מאת הנתבע, ואשר התברר כבר בימים הראשונים שנמסר לרשותם שהוא חולה מאוד.
2.בתאריך 12/02/10 רכשו התובעים מאת הנתבע – כלבן במקצועו, גור בן 7 שבועות, תמורת סך של 4,500 ₪.
כבר ביום הראשון שמו לבם התובעים כי הגור סובל מחוסר תאבון ורגישות בבטן, אלא שבשיחה עם הנתבע, הלה הרגיע אותם כי מדובר בתופעה טבעית ביום הראשון שהגור עובר לבעלים חדשים.
מצבו של הגור הדרדר, וביום השלישי, ה-15/02/10, בשעת לילה מאוחרת, נלקח ע"י התובעים למרפאה וטרינרית, ולאחר בדיקות הוחלט לאשפזו במרפאת חירום תחת השגחה. בהמשך האשפוז, ולאחר ביצוע בדיקות וצילומים, התברר כי הגור סבל מדלקת מעיים חריפה.
עוד מציינים התובעים בכתב התביעה, כי במהלך ימים אלה, היו בקשר עם הנתבע, ואף נוצר קשר בין הווטרינר במרפאת החירום לבין הנתבע.
3.טוענים התובעים, כי הן לפי השתלשלות העניינים, והן לפי דעת רופאים וטרינריים שבדקו את הגור, התברר כי הגור נמכר להם כשהיה כבר חולה.
בשל כך עותרים התובעים לחייב את הנתבע בתשלום עלות האשפוז והטיפול הרפואי בסך של 8,179 ₪, ועוד פיצוי בסך 1,821 ₪ בגין אובדן שעות עבודה, הוצאות נסיעה, ועוגמת נפש.
4.הנתבע העלה בהגנתו טענה מקדמית של היעדר יריבות בינו לבין התובעים, מאחר והגור נרכש מחברת קרטל דן עור בע"מ, שהוא מנהלה; אלא שטענה זו נזנחה ע"י הנתבע בדיון ההוכחות שהתקיים בפניי.
לגופו של עניין טען הנתבע, כי הגור נמסר לתובעים כשהוא עליז, מלא חיים ובריא; והוא נמסר להם לאחר ששהו איתו כשלושת רבעי שעה, ולאחר שקיבלו הסברים והדרכה לגבי אופן גידולו, האכלתו והטיפול בו.
5.לטענת הנתבע, התובעים יצרו איתו קשר רק ביום החמישי למסירת הגור לידיהם, והודיעו לו כי הגור אושפז עקב הקאות ושלשולים; וכי הם לא הודיעו לו קודם לכן על מצב בריאותו של הגור, לא התייעצו איתו, ולא שאלו לדעתו, אף שהוסבר להם כי מחובתם היה להודיע לו ולהתייעץ איתו.
6.עוד טוען הנתבע, כי אילו הודיעו לו התובעים על מצב בריאותו של הגור, היה מוכן לקחת אותו חזרה ולתת להם אחר במקומו, או שהיה מטפל בגור בעצמו וע"י ווטרינר מטעמו.
דיון והכרעה:
7.אין חולק כי הגור נמסר לתובעים ב-12/02/10, וכבר ב-15/02/10 אושפז בשל הידרדרות חריפה במצב בריאותו.
הנתבע אף אינו מתנער מאחריותו לבריאות הגור, לפחות בימים הראשונים לאחר מסירתו לבעליו החדשים:
"בכלבנות נהוג, כל זמן שהגור יצא ויש עניין של כמה ימים, פרק זמן סביר עד שהוא חלה, אני אחראי".
(עמ' 1, ש' 12).
אלא שלטענת הנתבע, לא ניתנה לו ע"י התובעים הזדמנות לטפל בעצמו בגור החולה, אם ע"י העברתו לטיפול וטרינרי מטעמו, שיעלה לו הרבה פחות כסף, או ע"י החלפתו באחר בריא.
8.התובעים העידו בפניי, כי ההידרדרות במצב בריאותו של הגור התרחשה בשעת לילה מאוחרת, ומצבו היה קשה מאוד, כך שלא הייתה להם ברירה אלא לפנות למרפאה הווטרינרית באזור מגוריהם – תל אביב, ומשם הופנו לאשפוז במרפאת חירום.