בוהדנה נ' וואי.פי.סי מחשוב ותקשורת בע"מ ואח'

החלטה

1.לפניי בקשה למתן צו עיקול זמני על נכסי המשיבים המוחזקים בידי צדדי ג'.

2.ביום 12.7.2012 הגיש המבקש – התובע בתובענה כספית ע"ס 475,000 ₪ - בקשה להטלת עיקולים זמניים במעמד צד אחד כנגד המשיבים וזאת עד לסכום של 500,000 ₪.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה – תביעה כספית של בעל מניות נגד אחד משותפיו ונגד חברה שבבעלות השותף - קבעתי כי לא ניתן לדון בבקשה במעמד צד אחד והבקשה הועברה לתגובת המשיבים.

3.ביום 15.11.2012 נחקרו המצהירים מטעם הצדדים ובהתאם להוראותיי הגישו הצדדים סיכומיהם בכתב.

טענות המבקש

4.על פי כתב התביעה המבקש השקיע מכספו האישי להקמת חברה חדשה -YPCG – בתחום המחשבים יחד עם 2 שותפים נוספים. מניות שותף אחד הועברו לשותף השני, המשיב 1, אשר הפר את התחייבויותיו כלפי המבקש. משכך, הפסיק המבקש לעבוד בחברה ותובע את כספו חזרה.

בהתאם להסכמי המייסדים והלוואה, כפי המפורט בכתב התביעה, העביר המבקש סכום של 375,000 ₪ למשיב 1.

לטענת המבקש, בניגוד למה סוכם בין הצדדים כל רווחי החברה שהקימו במכח הסכם מייסדים מיום 13.4.2011 הועברו למעשה למשיבה 2, כך שהמבקש מצא את עצמו ללא רווחים ולכן עותר להשבת כספי השקעתו בחברה החדשה בתוספת פיצוי מוסכם בסך 100,000 ₪.

הבקשה נתמכה בתצהירו של המבקש.

טענות המשיבים:

5.המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי ככל שהופר הסכם המייסדים, הריש המבקש הוא שהפר אותו. לטענת המשיבים, המבקש לא השקיע מאמץ להצלחת העסק, ולו חלק גדול בכישלונו.

עוד טוענים המשיבים כי התובענה הוגשה טרם זמנה בשים לב לאמור בסעיף 4.3 להסכם ההלוואה לפיו "מוסכם עוד כי במקרה שלחברה לא יהיו רווחים ראויים לחלוקה, לא יהא צד לחוזה זה רשאי לדרוש את סילוק הלוואת הבעלים שהעמיד לחברה ו/או חלק הימנה קודם לחלוף שלוש שנים ממועד חתימת חוזה זה." משנחתם החוזה ביום 13.4.2011, הגשת התובענה ביום 12.7.2012 סותרת את הוראות הסכם ואף מטעם זה יש לדחותה.

6.לגופה של הבקשה טוענים המשיבים כי מצבם הכלכלי אינו שפיר וכי הטלת עיקול תקשה על ניהול משיבה 1 כנדרש, כך הצהיר משיב 2 כי יש לו חובות בהיקף של כחצי מיליון ₪. במקביל טענו בפניי המשיבים כי משיבה 1 סולבנטית ורווחית [פרו' עמ' 6, ש' 29].

עוד טוענים המשיבים כי אין למבקש עילת תביעה נגד המשיבה 2 ומשכך אין להטיל עיקול על נכסיה.

7.המשיב 1 הצהיר כי בבעלותו בית מגורים שעליו רובצות שתי משכנתאות וכן רכב רשום על שמו.

דיון ומסקנות:

8.לאחר שקראתי את הבקשה והתגובה על צירופיהן, ששמעתי את הצדדים ועיינתי בסיכומיהם, שוכנעתי בדבר קיומה של עילת תביעה לכאורית, ושוכנעתי בצורך במתן צו עיקול, אך לא במלוא הסכום המבוקש, וכי אי מתן צו העיקול יכול ויכביד על ביצוע פסק הדין, ככל שכך ייפסק. שקלתי גם את הנזק שעלול להיגרם למשיבים ואני מוצא כי הנזק למבקש עשוי לעלות על נזקי המשיבים.

קיומה של עילת התביעה

9.לטענת המבקש, די בקיומה של זכות לכאורה ועליו להוכיח סיכוי הצלחה לתובענה בכך שקיימת "שאלה רצינית שיש לדון בה". תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כי בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני במסגרת תובענה אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות. כן נקבע כי שומה על בית המשפט לשקול בין היתר את מאזן הנוחות באשר לנזק שעלול להיגרם למבקש הסעד הזמני אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן לבחון אם הבקשה הוגשה בתום לב ואם הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין.