בוררות בעניין הפרת חוזה שכירות

בפנינו תביעה כספית בגין הפרת חוזה שכירות.

הצדדים חתמו על שטר בוררות בפני בית הדין והתחייבו בקנין אג"ס כמקובל.

להלן תקציר עובדתי

א.      בין הצדדים נחתם חוזה שכירות ביום 24.02.04 להשכרת חנות למטרת צרכניה למזון. תקופת השכירות למשך 12 חודשים מיום 8.03.04 ועד יום 8.03.05 בסך חמש מאות דולר לחודש בתשלום מראש.

להלן סעיפי החוזה הרלוונטיים לנדננו:

ב.      סעיף 6 ב' "לא לבצע במושכר או בכל חלק ממנו... שינוי כל שהוא ולא להוציא מהמושכר כל אביזר ו/או חלק הצמודים לו ו/או המהווים חלק כלשהו ממנו. וכן לא להוסיף תוספת כל שהיא ואף לא להתקין בו או מחוצה לו מכשיר כלשהו בלי קבלת רשות בכתב מהמשכיר. אולם ביצע השוכר שינוי כלשהו במושכר... שייכים למשכיר ולא תהא לשוכר זכות בהם, אין האמור בסעיף זה גורע מזכות המשכיר לתבוע את סילוק התוספת ו/או השינוי ולהחזיר את המצב לקדמותו וזאת על חשבון השוכר".

ג.        סעיף 6 ה' "לתקן כל נזק ו/או קלקול שייגרמו למושכר ו/או לציודו תוך תקופת החוזה בין שנגרמו באשמתו של השוכר, ובין שנעשו עקב שימושו במושכר למעט בלאי טבעי הנובע משימוש רגיל שלא באשמת השוכר.

לא תיקן השוכר קלקול או נזק כאמור יהא המשכיר רשאי לבצע תיקון כזה, והוצאות התיקון יהיו על השוכר, השוכר מתחיב בזה לשלם למשכיר כל סכום כזה בתוך 7 ימים מיום דרישתו הראשונה של המשכיר בכתב".

ד.      סעיף 16 א' בפרק הנושא את הכותרת "פינוי המושכר" "מיד בתום תקופת השכירות על פי חוזה זה מתחייב השוכר לפנות את המושכר ולמוסרו לרשות המשכיר כשהמושכר ריק מכל אדם או חפץ השייכים לשוכר ובמצב טוב ותקין ואחר סיודו, אם השוכר לא ימלא אחר ההתחיבות האמורה בסעיף זה הינו מתחייב בזה לשלם סך ארבעים דולר עבור כל יום של איחור בפינוי המושכר כדמי פיצויים קבועים ומוסכמים מראש.

ה.      האמור בפסקא (א) לעיל לא יפגע בזכותו של המשכיר לקבל כל סעד אחר, וכן כל התרופות -המובאות לעיל, כן רשאי הוא לנתק קווי הטלפון, החשמל, וכן לתפוס חזקה במושכר ולפנות את חפצי השוכר לכל מקום, וכל נזק שייגרם עקב כך יחול על אחריות השוכר ועל חשבונו בלבד.

ו.        סעיף 18, תחת הכותרת "תנאים נוספים" נכתב בסעיף ה (בכתב ידו של השוכר) "הוסכם בין הצדדים שהשוכר יוכל לקצר את השכירות ובתנאי שיודיע על כך לשוכר שלושה חודשים מראש".

עד כאן הסעיפים הרלוונטיים לנדוננו.

ז.       בתאריך 8.03.05 נחתם בין הצדדים הסכם הארכת חוזה השכירות לתקופה של 12 חודשים מיום 8.03.05 ועד ליום 8.03.06 הכל בהתאם לאותם התנאים של החוזה המקורי...דמי השכירות יהיו בשיעור של שש מאות דולר לחודש וישולמו מראש לכל ששה חודשים.

ח.      בתאריך 22.03.06 (14 יום לאחר סיום חוזה הארכת השכירות) נערך ע"י השוכרים נוסח להסכם הארכת שכירות למשך שלושה חודשים נוספים מיום 8.03.06 ועד ליום 8.06.06 לפי אותם תנאים. בסעיף 2 נאמר שדמי השכירות בסך 1800$ דולר לתקופה זו, ישולמו למשכיר במזומן ובסחורה שנמשכה בסך כולל של 8460 ש"ח. בסעיף 3 נאמר, נשאר חוב למשכיר סך 1920 ש"ח.

ההסכם לא חתום ע"י מי מהצדדים.

ט.      בפועל השוכרים המשיכו להשתמש במושכר בשנה השלישית במשך כשמונה וחצי חדשים עד למועד מסירת המפתח כששה חודשים מעבר למה שנכתב בהסכם הלא חתום.

י.         

טיעוני המשכיר (להלן התובע)

בסמוך לתום השנה השנייה נפגשנו בבית השוכר (להלן הנתבעים) לדון בהארכת חוזה. לא הגענו להסכמה בדבר גובה שכר הדירה ולכן הסכימו כי עד שיוסכם אחרת ימשיכו הנתבעים לשלם אותו הסכום שהיה (600 $ לחודש).