ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל

1.         בשנת 1993, ניתן פסק דין לטובת המבקש, הוא בנק פועלי אגודת ישראל, נגד המשיבה, לפיו חויבה מכוח היותה ערבה לשלם סך של 12,000 ש"ח. נפתח תיק הוצאה לפועל נגד המשיבה. בהחלטה נשוא הבקשה, ראש ההוצל"פ מיוזמתה החליטה שנפלה שגגה תחת ידו של בית משפט במתן פסק הדין האמור, וכך כתבה:

  "...לא יבצע ראש ההוצאה לפועל פסק דין, כאשר על פניו ברור שהוא פסק דין שגוי, אשר ניתן בניגוד להוראת חוק מפורשת, אשר לא ניתן להתנות עליה, אלא לטובת הערב היחיד. בנוסף, יש לפרש את הוראות סעיף 17 ה' לחוק (בנוסחו הרלוונטי) כחל גם על ראש ההוצאה לפועל ופרשנות זו מתיישבת עם הוראות סעיף 5 (ב) לחוק הערבות...לפיכך, ינקוט ראש ההוצאה לפועל בהליכים נגד ערב יחיד, רק כדי שיעור ערבותו כפי שהיא מוגדרת בחוק. לאור האמור ולאור עמדת ב"כ הזוכה, אני מורה כדלקמן : ב"כ הזוכה יעדכן תחילה את שעור החוב בתיק, כדי שיעור חובה של החייבת...שיעור הריבית הוא זה המוגדר בחוק ובית המשפט לא קבע אחרת. יש לפרש את פסק הדין, בהיעדר קביעה מפורשת אחרת במסגרתו, כפסק דין המתיישב עם הוראות החוק".

על החלטה זו עותר המבקש לאפשר לו לערער.

2.         מערכת הוצל"פ נועדה לבצע את פסקי הדין של בתי המשפט ככתבם וכלשונם. המונח "הוצאה לפועל" משמעותו, להוציא לפועל את העבודה של האחר. לשכת הוצאה לפועל אוצרת בחובה מאפיינים של גוף מנהלי. סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל נגזרות בהתאם, וככלל נעדר הוא סמכויות שיפוטיות. אין זה אומר שאין עליו להפעיל שיקול דעת, אך מלאכתו מושתתת על עובדה קיימת והיא המעשה השיפוטי של מתן פסק דין. אמנם הוענקה לראש  ההוצל"פ סמכות שיפוטית מסוימת, אך זאת על פי חוק, ומבלי לגרוע מתפקידו העיקרי (ראה למשל סעיפים 19, 25, 48, 58 לחוק ההוצל"פ, ולא בכדי קיימת זכות ערעור על החלטות לפי סעיפים אלה, בניגוד למצב הכללי).

יתרה מזו, גישת ראש ההוצאה לפועל תביא, שלא במכוון, להסגת גבול ערכאות הערעור. כמובן אין זה מתפקידו, כפי שנקבע על ידי הנשיא שמגר " ההוצאה לפועל אינה ערכאת ערעור. חובת ההוצאה לפועל לאכוף פסק דין בין שהוא נכון ומדוייק ובין שהוא שגוי"(רע"א 6586/93 חוטר נ' מוקד, פ"ד מח (5) 785). תפקידו אינו במישור של ביקורת ערעורית. אלא " תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסקי דין. אין הוא מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין, או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו (רע"א 773/97 טנקרידרי ארנקיל בע"מ, פ"ד נ(5) 657). הרי כל תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי, יש לבצע במסגרת שהחוק תוחם לו. כדברי כב' השופט גרוניס: " ראש ההוצאה לפועל אינו רשאי לדון ולהכריע בזכויותיהם המהותיות של בעלי הדין השונים...כשם שראש ההוצאה לפועל אינו מתחקה אחר מידת הצדק שבמעשה השיפוטי אותו הוא מתבקש לבצע ואינו סוטה ממילותיו הברורות (ע"א 267/88 בלפור נ' בלפור, פ"ד לג (1) 375, 379 רע"א 773/97 טנקרידרי ארנקיל בע"מ נ' חיפה כימיקלים בע"מ, פ"ד נ(5) 657, 659-660)..." (רע"א 1098/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רותי פינקלשטיין ואחר, תק - על 2005 (1) 3386) .

3.       אינני סבור אפוא שיש להשאיר על כנו את האמור בהחלטה הנידונה:  "...לא יבצע ראש ההוצל"פ פסק דין, כאשר על פניו ברור שהוא פסק דין שגוי, אשר ניתן בניגוד להוראות חוק מפורשת...". הנסיון המשפטי מלמד שהנראה ברור בסוגיה משפטית מסוימת, אינו כה חד משמעי. אפילו והנחת ראש ההוצאה לפועל תתברר כהסתייגות ראויה לגופו של עניין, אין זה עניינו של הגוף המטפל בעניין - דהיינו לשכת ההוצאה לפועל. היה ופסק דין אינו ברור בעיני ראש ההוצאה לפועל - מה שאינו המצב כאן, סעיף 12 לחוק, מסמיך אותו לפנות בכתב לבית המשפט כדי לקבל הבהרה. צא ולמד שראש הוצאה לפועל אינו מוסמך לפרש בעצמו את שאינו ברור בפסק דין. קל וחומר, אין הוא רשאי לתקן פסק דין ברור, בשל הסברה שהפסק כולל  בתוכו טעות ברורה. האיזונים הקיימים בשטח המשפטי כוללים לא רק הכרעה בין הזכויות המתנגשות, לא רק הפרדה בין רשויות שונות, אלא אף חלוקת תפקידים בתוך המערכת המשפטית במובנה הרחב. 

          בענייננו יודגש כי פסק הדין נשוא הבקשה ניתן מבלי שהמשיבה התגוננה. המבקשת ויתרה אפוא על זכותה להתגונן בהליך. ברי שאין זה נכון שראש ההוצאה לפועל ידלג על שלבים שונים בהליך של מתן רשות להתגונן עד לקבלת הגנה שלא הוצגה ולא נידונה.

4.         לאחר עיון בתגובות הצדדים החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. למען הסר ספק יובהר, שאין בפסק דין זה כדי למנוע מראש ההוצל"פ לשקול שינוי שיעור החוב על בסיס טענות מכוח סמכותו על פי חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו, תוך התבססות על פסק הדין של בית משפט השלום, כפי שניתן.

            הערעור מתקבל. החלטת ראש ההוצאה לפועל בטלה.

לנוכח עמדת המשיבה לפיה השאירה את גורלה של הבקשה לשיקול דעתו של בית משפט, ולו במובן חלקי, ובהעדר קיומו של דיון, אמנע מעשיית צו להוצאות.

ניתן היום י"ט באייר, תשס"ו (17 במאי 2006) בהעדר הצדדים.

000737/05ברע055 לירון