ביטול מזונות אשה מיום הגשת התביעה, ודחיית תביעה להגדלת מזונות

פתח דבר

1.         התביעה שבפני הוגשה ב- 17/5/05 ומהותה הוגדרה כתביעה ל"ביטול מזונות אישה והקטנת מזונות קטין", שהגיש אב כנגד אשתו ובנו הקטין.

2.         במסגרת כתב ההגנה הגישו ביום 19/6/05 הנתבעים תביעה שכנגד (שהופרדה לתביעה נפרדת היא תמ"ש 5534.1/01) בה תבעו הנתבעים בתמ"ש 5534/01 הגדלת מזונות שנפסקו בשנת 2002, בטיעון של שינוי נסיבות.

3.         נסיונותי לגרום לצדדים ליישב המחלוקות ביניהם, בדרך של פשרה, לא הועילו, ומשכך, הוגשו תצהירי עדויות ראשיות, ולאחר שקויימה ישיבת הוכחות, אותה אסקור בהמשך, אף הוגשו סיכומים בכתב, ועתה - ניתן פסק דיני.

הרקע וטענות הצדדים

4.         הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ב - 27/3/85. לצדדים נולדו 2 ילדים, הבן הבכור יליד 11/85 והבן הנתבע 2 - 10/88.

5.         בין הצדדים התנהל סכסוך ממושך וכבר התדיינו ביניהם בניהם בעבר, יצויין כי בשנת 98' פסקה כבוד השופטת קינן את מזונותיה הזמניים של הנתבעת 1 אך תביעה זו נמחקה אח"כ מחוסר מעש.

6.         בין יתר הסכסוכים שכבר הוכרעו בין הצדדים בעבר, היה פסק דין לפירוק השיתוף בדבר מכירת ביתם של הצדדים ב..... (תמ"ש 5530/01) וכן פסק דין למזונות שניתן ביום 7/1/02, שניתן בהעדר הגנה, לפיו נפסקו מזונותיה הקבועים של התובעת לסך 2,000 ש"ח לחודש ו- 1,500 ש"ח לחודש לקטין.

7.         כאמור בתביעה אשר לפני, טען התובע כי פסיקת המזונות ב- 2002 נעשתה ע"ס הצהרות לא נכונות של האישה - לפיהן הצהירה שכביכול היא משתכרת סכום זעום בלבד בסך 800 ש"ח לחודש, מעבודה במשק בית. ואילו "בדיעבד התברר כי הנתבעת עבדה בעבודות ניקיון ובשמירה על ילדים וכן התברר שזו תקופה רבה הינה עובדת כעוזרת גננת והכנסתה מגיעה כדי 4,000 ש"ח בממוצע".

            לטענת התובע, עובדות אלה לא היו מונחות בפני בית המשפט, עת נתן את פסק הדין ויש בהן שינוי נסיבות מהותי, המצדיק ביטול מזונות האישה רטרואקטיבית.

8.         עוד טען התובע כי יש בכך מצד הנתבעת משום "מעשה תרמית", שכן בית המשפט הסתמך על הנתונים שסיפקה, לפיהם כביכול היא משתכרת 800 ש"ח בחודש בלבד, והתברר שנוסף על הכנסתה האמורה, קיבלה הנתבעת הבטחת הכנסה בנוסף למזונות שנקבעו לה.

9.         התובע טען שהוא נכה, מתקשה לפרנסתו ועל אשתו הנתבעת להשתתף במזונות הקטין.

10.        מנגד, הכחישה הנתבעת את טענות התובע. הנתבעת טענה שהתובע בחר שלא להתגונן ואין לו בעניין זה, אלא להלין על עצמו.

            לטענתה, הכנסתה היום עומדת על סך 2,700 - 3,000 ש"ח. הנתבעת הכחישה הטענה, לפיה קיבלה דמי מזונות והבטחת הכנסה גם יחד.

11.        הנתבעת טענה כי הנתבע אומנם נכה בשיעור של 37%, אך נכותו היא בעין אחת ויש לו כושר עבודה, אך לטענתה מדובר ב"סרבן מזונות". היא טוענת כי כושר השתכרותו של הנתבע עומד על סך של כ- 7,000 ש"ח.

12.        הנתבעת טענה כי אין עילה לתביעה ויש לדחותה.

13.        להשלמת הרקע העובדתי, אבהיר עוד כי ביום 27/2/05 ניתנה החלטה ע"י כבוד השופטת זהבה בנר (המותב הקודם) בבקשתו של התובע לביטול פסק הדין למזונות ילדיו, שניתן כאמור בהעדר.

            כב' השופטת בנר קבעה:

"...אף לאחר עיון בטענות המבקש לעניין גוף פסק הדין, מסקנתי היא כי ביטול פסק הדין לא יוביל למתן החלטה שונה מזו אשר ניתנה. בנותנו פסק דין, שקל בית המשפט היטב את צרכי הקטינים אשר אין להותירם ללא סיפוק צרכיהם, עד כי יגיעו לחרפת רעב, ובהתחשב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותי, ניתן פסק הדין מיום 7/1/02 (עיין ע"א 7038/98 סולומון נ' סולומון פ"ד נ"א (2) 575)".