ההליך בתמצית:
בפני ערעור שהוגש בהתאם להוראות סעיף 72 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ח - 1965 (להלן: "
החוק" או "
חוק הבחירות"), החל על בחירות לראשות מועצה מקומית. המערערים מבקשים כי בית המשפט יבטל את תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית עראבה שנערכו ביום 25/11/08 (סיבוב בחירות שני, בהמשך לבחירות מיום 11/11/08) ויורה על עריכת בחירות חדשות.
בבחירות שהתקיימו ביום 11/11/08 לא הוכרע המאבק על ראשות המועצה המקומית עראבה. לסיבוב השני שהתקיים ביום 25/11/09 עלו שני מתמודדים. מי שהיה ראש המועצה קודם לבחירות, הוא המערער, והמשיב 3, אשר בסופו של ההליך נבחר לעמוד בראשות המועצה. מבין 12,082 בעלי זכות בחירה הצביעו בסיבוב השני של הבחירות 10,502 בעלי זכות בחירה. המערער שכיהן קודם לבחירות כראש המועצה, קיבל 5,087 קולות כשרים. משיב 3, שזכה בבחירות ונבחר לעמוד בראשות המועצה, קיבל 5,309 קולות. הפער בין ראש המועצה הנבחר והמערער היה, אם כן, 222 קולות מצביעים בלבד.
עילות הערעור:
המערער מבקש כי בית המשפט יבטל את הבחירות ויורה על עריכתן מחדש וזאת מאחר ונפלו בהליך הבחירות שני פגמים מהותיים שהשפיעו על תוצאות הבחירות. לטענת המערער, מתקימים התנאים הקבועים בסעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות במובן זה שהליקויים עלולים היו להשפיע על תוצאות הבחירות, ולטענת המערער גם השפיעו בפועל על התוצאה.
שני הליקויים שבענינם הוגש הערעור הם כדלקמן:
ליקוי משני
: הצבעה בשמם של כ- 20 בוחרים אשר על פי רישומי משרד הפנים שהו בחו"ל ביום הבחירות. עם זאת, ובשים לב לפער הקולות שבין המתמודדים, אין די בליקוי זה כדי להוביל לביטול הבחירות.
ליקוי עיקרי
: קיומו של הסכם בין שתי סיעות , לבין סיעתו של המשיב 3, לפיו יתמכו חברי ותומכי הסיעות הנ"ל במערער בתמורה למתן יכולת שליטה על פעולות שונות במועצה המקומית. נטען כי הסכם זה מהווה שוחד בחירות והוא נוגד את תקנת הציבור. הסכם זה היטה, על פי הנטען, את תוצאות הבחירות .
אבחן להלן את שתי עילות הערעור.
נטל ניהול הליך של ערעור בחירות ונטל הוכחת הטענות בדבר ליקויים בהליך:
בטרם אפרט את העובדות, כפי שהוכחו, אבהיר בקצרה את גישתו של בית המשפט בכל הנוגע לנטל המוטל על המבקש את ביטול הבחירות, הן בהיבט כללי ניהול ההליך המנהלי, והן בנוגע לנטל הוכחת הטענות בדבר ביצוען של עבירות על חוק הבחירות.
סבור אני כי הפסיקה בדבר אותם מקרים חריגים בהם יבטל בית משפט תוצאות בחירות, ופסקי הדין שניתנו בעניין זה, מובילים אל המסקנה כי על הטוען לביטול תוצאות בחירות נטל מוגבר, הן במישור ניהול ההליך המנהלי והן במישור הוכחת טענותיו בדבר ביצוען של עבירות על חוקי הבחירות.
במישור המנהלי על הטוען לביטול בחירות לבוא בידיים נקיות, להקפיד בעובדות שהוא מציג בפני בית המשפט ובשמירה על כללי המשפט המנהלי. במישור הוכחת הטענות בדבר ביצוע עבירות מוטל נטל הוכחה בטווח שבין מאזן ההסתברויות ובין רמת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי, ואולם בדרגה קרובה לזו שנדרשת במשפט הפלילי. הבהרתי את עמדתי בעניין זה בעמ"נ (חיפה) 7062-12-08
עמאש ואח' נ' מנהל הבחירות למועצה המקומית ג'אסר אל זרקא ואח' (פסק דין מיום 29/3/09);
בעמ"נ (חיפה) 08- 12- 9389
ראיד אבו אלהיג'א נ' נואף חג'וג' ואח'
(פסק דין מיום 15/3/09) ובעמ"נ 1450-11-08
שחייבר נ' בוקאעי ואח'
(פסק דין מיום 16/2/09) שאושר בבית המשפט העליון בבר"ם 1847/09
שחייבר נ' בוקאעי ואח'
(החלטה מיום 9/3/09. יצוין כי בהחלטה זו, בה נדחתה הבקשה לרשות ערעור על הסף, לא נדרש בית המשפט העליון להכריע בסוגיית נטל ההוכחה הנדרש). לא אחזור על כל שכתבתי שם.
סבור אני כי במקרה זה מרים המערער את הנטלים המוטלים עליו, הן במישור ניהול ההליך המנהלי והן במישור נטל ההוכחה.
אוסיף עוד, כפי שיובהר, כי מאחר ואין מחלוקת שנחתם ההסכם נשוא הערעור, והמחלוקת היא האם בוטל ההסכם כולו או האם בוטלו סעיפים בהסכם המהווים שוחד והאם פורסם ההסכם כחוק, הרי שלכאורה עובר נטל ההוכחה לכתפי המשיב 3 והצדדים להסכם. במקרה זה שבפני אין צורך להתלבט בשאלת העברת הנטל מאחר וסבור אני כי המערער הוכיח במידת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי, ואף מעבר לנדרש בהליך זה, כי נחתם הסכם המהווה שוחד בחירות וכי הסכם זה לא בוטל, בחלקו או כולו, ולא פורסם. כמו כן הוכח כי נרשמה הצבעתם של 20 בעלי זכות בחירה בעראבה שעל פי רישומי משרד הפנים וביקורת הגבולות היו מחוץ לתחומי מדינת ישראל במועד הבחירות.
טענות מקדמיות של המשיב 3:
ב"כ המלומד של משיב 3 טען בפתח סיכומיו כי ניהול הדיון ע"י המערער נגוע בחוסר נקיון כפיים. טענותיו התמקדו בשני נושאים. הנושא הראשון הוא טענה שהעלה המערער כי מספר הבוחרים ששהו בחו"ל ולכאורה הצביעו גדול בהרבה מזה שהוכח. בכך רואה הוא חוסר נקיון כפיים והעלאת טענת שווא. טענתו השניה הייתה בדבר אי גילוי ראיות שהיו ברשותו. הכוונה לקלטת המתעדת את טקס חתימת ההסכם נשוא הערעור, טקס שאליו עוד אתיחס בהמשך. סבור אני כי אין בטענות אלו ממש.
בכל הנוגע לטענה בדבר מספר השוהים בחו"ל שלכאורה הצביעו - המערער הציג את התופעה בערעורו. בטעוניו הבהיר כי אין לו מקור ידיעה מוסמך ואולם מסר שמות שהיו "חשודים" בכך שנרשם שהצביעו, בעוד ששהו בחו"ל. המערער ביקש כי ינתן צו המורה למשרד הפנים לבדוק את הרשימה ואכן התברר כי מתוך רשימת ה"חשודים" כ- 20 בוחרים שלכאורה הצביעו שהו בחו"ל. לא ראיתי כל פגם בהליך זה .
בכל הנוגע לאי חשפת העובדה שקיימת קלטת המתעדת את אירוע חתימת ההסכם - גם בכך אין חוסר נקיון כפיים. המערער סיפר בתצהירו ובהודעת הערעור כי ידוע לו שהיה טקס כאמור. מכאן שעצם הטענה הייתה ידועה. לא הייתה עליו החובה לחשוף את כל הראיות שיש לו בטרם ישמעו העדויות.