ביטול תנאי מקפח בחוזה בית אבות, שהינו חוזה אחיד

הנשיא א' ברק:

פלוני מבקש להכנס לבית אבות. נכרת עמו חוזה אחיד. בין השאר נצפתה האפשרות, כי פלוני יזדקק לבית אבות סיעודי, המנוהל על ידי אותו בית אבות. החוזה קובע הסדר בעניין ההעברה לבית האבות הסיעודי. לענין התשלום בו יחוייב פלוני עם העברתו לבית האבות הסיעודי, נקבע כי יהיה עליו לשלם לפי התעריפים שיהיו מקובלים מעת לעת עבור אישפוזם בבית האבות הסיעודי של תושבי בית האבות. האם הוראה זו מהווה "תנאי מקפח", במשמעות דיבור זה בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג‎1982-? זו השאלה העיקרית אשר ערעור זה מעלה בפנינו.

העובדות

‎1. מרכז משען (להלן - משען) היא חברה המנהלת והמחזיקה בתי אבות (רגילים וסיעודיים). בינה לבין הגב' מילגרום נכרת (ביום ‎16.8.1983) חוזה למגורים בבית אבות של משען ברמת-אביב. כשנתיים מאוחר יותר (ביום ‎22.5.1985) נכרת חוזה נוסף בין חנה וברל שור, קרוביה של הגב' מילגרום, לבין משען. שמה של גב' מילגרום מופיע כצד (נוסף) לחוזה, בלא שהיא חתמה עליו. תנאי החוזה השני זהים לתנאי החוזה הראשון (להלן נכנה את שני החוזים, כחוזה בית האבות). גב' מילגרום התגוררה בבית האבות כתשע שנים. היא שילמה את התשלומים החודשיים כסדרם. בשלהי ‎1992 חלה התדרדרות במצבה. היא אושפזה בבית חולים. היא שהתה תקופה קצרה בביתו של אחד המערערים. היא לא חזרה לבית האבות בו התגוררה. היא הועברה (ביום ‎29.10.92) לבית אבות סיעודי של משען. היא התגוררה בבית האבות הסיעודי כארבעה חודשים עד לפטירתה. היא לא שילמה את מלוא מחיר שהותה בבית האבות הסיעודי, שעלה כמעט פי חמישה על התשלומים אותם שילמה בבית האבות הרגיל. המערערים סרבו לחתום על חוזה חדש בדבר התעריפים בבית האבות הסיעודי. לאחר פטירתה נתבקש תשלום החוב (בסך ‎9,677 ש"ח) מהיורשים וממשפחת שור (להלן-המערערים). הם סרבו לשלם את התשלום שנתבקש מהם.

ההליכים בבית משפט השלום והמחוזי

‎2. משען תבעה את המערערים בבית משפט השלום. התביעה היתה חוזית. היא סומכת עצמה על הוראת סעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות לפיה מוטלת על הנתבעים (הם המערערים לפנינו) החובה לשלם, בגין שהותה של המנוחה, "לפי התעריפים שיהיו מקובלים מעת לעת עבור אישפוזם בבית אבות סעודי של תושבי בית האבות של משען". בית משפט השלום (השופטת נ' אחיטוב) קבע כי הדין עם משען. נקבע כי משפחת שור אינה ערבה לחוזה בית האבות עליו חתמה הגב' מילגרום אלא הם מהווים צדדים לחוזה בית האבות (השני). נקבע עוד כי משען לא הצהירה בפני משפחת שור כי התעריפים בבית האבות הסיעודי יהיו זהים לאלה של בית האבות הרגיל. בית המשפט קבע כי משען פעלה בתום לב שעה שלא קבעה, בחוזה בית האבות, את התעריף של בית האבות הסיעודי. בפני בית משפט השלום נטענה הטענה כי סעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד ועל כן יש לבטלו כאמור בסעיף ‎3 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג‎1982-; (להלן - חוק החוזים האחידים). בית משפט השלום דחה טענה זו. נקבע כי ההוראה עומדת במבחן ההגינות והסבירות. צויין כי במועד כריתת חוזה בית האבות לא היתה כל אפשרות לדעת אם גב' מילגרום תועבר לבית אבות סיעודי ומה יהיה התעריף באותה עת.

‎3. על פסק דינו של בית משפט השלום הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה - שביקש להתייצב בפני בית המשפט השלום אך לא הספיק להגיש את עמדתו - התייצב לדיון בערעור. השאלה היחידה שהועמדה לדיון בערעור היתה, אם סעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות מהווה תנאי מקפח שאין לאכפו. בעמדה זו תמך היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט המחוזי (השופטים י' גולדברג, א' לוי ו-י' דיאמנט) דחה הטענה. הוא ציין כי דין החוזים האחידים מתפרש בצורה מצמצמת. בית המשפט אינו נוטה להתערב בחוזים שנחתמים על יסוד יחסים עסקיים-כלכליים, וכאשר אין מדובר בספק מונופוליסטי. באשר לחוזה בית האבות, קבע בית המשפט כי הוא מתייחס לשהות בבית אבות רגיל. אין הוא מתייחס כלל לשהות בבית אבות סיעודי. באשר לשהות בבית אבות סיעודי, יהא על הצדדים לכרות חוזה חדש. מטרתו של סעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות הינה, איפוא, להבהיר לדייר כי התעריף בבית האבות הסיעודי שונה מזה של בית האבות הרגיל. כן נועדה הוראה זו לאפשר למשען לקבוע את מחיר השהות בבית האבות הסיעודי על-פי שיקול דעתה. בעת כריתת החוזה החדש בעניין השהות בבית האבות הסיעודי, יתנהל משא ומתן נפרד, כאשר הדייר חופשי שלא להכנס כלל להתקשרות החדשה. מטרתו של סעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות היא הצהרתית גרידא. אין הוא מעניק יכולת חד-צדדית למשען לכפות מחיר על הדייר, ואין הוא מעניק יתרון בלתי הוגן לספק.

‎4. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נתבקשה רשות ערעור. קיימנו בעניין זה שמיעה בעל-פה. ביקשנו לבחון האפשרות להגיע להסכם בין הצדדים. נסיוננו לא צלח. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. היועץ המשפטי לממשלה הציג את עמדתו. כן השמיעה את טיעוניה המועצה הישראלית לצרכנות, תוך שקבענו בהחלטה בעניין זה, כי מעמדה של המועצה בהליך שלפנינו ייקבע בפסק הדין עצמו. עתה הגיעה עת ההכרעה. אנו נותנים בזה רשות ערעור, ורואים - בהסכמת הצדדים - את הסיכומים בכתב שהוגשו כסיכומים בערעור עצמו. לעניין המועצה הישראלית לצרכנות, אנו סבורים, כי בנסיבות הענין שלפנינו, אין לנו צורך לקבוע הלכה באשר לבקשת הצטרפותה. נחה דעתנו, כי לאור הצטרפות היועץ המשפטי לממשלה - ולאור מהות טיעוניה של המועצה הישראלית לצרכנות בעניין שלפנינו - אין לנו צורך לצרפה להליך. אנו משאירים, איפוא, פתוחה את שאלת הצטרפותה האפשרית של המועצה, והיא תמתין לפסיקתנו במקרה עתידי מתאים.

טענות הצדדים

‎5. המערערים שבים וטוענים כי סעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד. דינו של תנאי זה להתבטל. לגישת המערערים, חוזה בית האבות נועד להסדיר את מכלול היחסים בין הדייר למשען, לרבות השהות בבית אבות סיעודי. לעניין זה מבחין חוזה בית האבות בין חובת התשלום המיידית עבור השהות בבית אבות רגיל לבין חובת תשלום מותנית עבור השהות בבית אבות סיעודי. תוקפם של שני החיובים מרגע כריתת חוזה בית האבות. לדעת המערערים חוזה בית האבות הוא חוזה בעל אופי מיוחד. בין הדייר לבין משען קיימים יחסי אמון מיוחדים. הדייר הוא בדרך כלל במעמד נחות מבחינת כוח מיקוח והמידע שבידו, הוא מפקיד אינטרסים חשובים בידי בית האבות; הוא סומך על כך שבית האבות ידאג לו. במצב דברים זה חלה על משען חובת גילוי מוגברת. קיימת חשיבות מיוחדת לגילוי מדוייק של הפרשי המחיר בין השהות בבית אבות רגיל לבין השהות בבית אבות סיעודי. קיים צורך בקביעת מנגנוני עדכון ברורים. על רקע זה יש לראות בשיקול הדעת הבלתי מוגבל שניתן למשען בקביעת המחיר בבית האבות הסיעודי תנאי מקפח.

‎6. היועץ המשפטי לממשלה הצטרף לעיקרי טענות המערערים. אף הוא סבור שחוזה בית האבות חל על כל תקופת שהותו של הדייר במוסדות משען. הקיפוח של סעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות מתבטא באי קביעתו ובאי גילויו של התעריף בבית האבות הסיעודי, ושל הקריטריונים לעדכונו. לדעת היועץ המשפטי לממשלה, בית המשפט המחוזי טעה בהחילו מבחנים מצמצמים לבדיקת קיומו של קיפוח, בעמדו על הצורך בקיום ספק מונופוליסטי, ובציינו כי לא יטה להתערב ביחסים חוזיים שבסיסם כלכלי ועסקי. הלכות מצמצמות אלה הן נחלת העבר. הפסיקה החדשה - בעיקר זו שלאחר חקיקתו של חוק החוזים האחידים ב‎1982- - נוקטת גישה מרחיבה וגמישה. אין היא מעמידה תנאים פורמליים לעניין קביעת הקיפוח.

‎7. משען (המשיבה) טוענת כי חוזה בית האבות אינו חל כלל על השהות בבית האבות הסיעודי. שהות זו תוסדר באמצעות חוזה חדש שייכרת בין הדייר לבין משען. מטרתו של סעיף ‎9 לחוזה בית האבות הינה לקבוע הסדר ביניים, עד לכריתתו של חוזה חדש. מטרתו של סעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות היא, איפוא, כפולה: ראשית, ליידע את הדייר שתנאי השהות בבית האבות הסיעודי שונים מאלה שבבית האבות הרגיל; שנית, להבטיח שבתקופת הביניים משען תוכל לגבות תמורה ראויה עבור השירותים שהיא מחוייבת לספק לדייר. על רקע זה טוענת משען, כי סעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות אינו מקפח. היא מדגישה כי עם קביעת התעריף על ידי משען על פי שיקול הדעת הקבוע בסעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות בא מנגנון העדכון הקבוע בחוזה בית האבות. כנגד תשלומים אלה עומדת חובתה של משען להעביר את הדייר לבית אבות סיעודי. משען מוסיפה וטוענת כי אם סעיף ‎9(ג) לחוזה בית האבות יבוטל, עומדות לה עילות חילופיות כנגד המערערים. עילות אלה מקנות לה זכות לשכר ראוי על שירותיה. הן מתבססות על חוזה מכללא שנכרת עם כניסתה של גב' מילגרום לבית האבות הסיעודי. הן מעוגנות גם בכללים בדבר מניעת התעשרות שלא כדין. עילות חילופיות אלה לא נטענו על ידי משען מלכתחילה. אנו מתבקשים לאפשר למשען לתקן את כתב התביעה, ולהעלות עניינים אלה בפני הערכאה הדיונית.

חוזה בית האבות

‎8. חוזה בית האבות הוא חוזה אחיד. הוא קובע את המסגרת הנורמטיבית לקבלת הדייר ולשיכונו. משען מתחייבת על-פיו לשכן את הדייר בבית האבות ולספק לו שירותים שונים הכרוכים בדיור ובאחזקה. זכויות הדייר הן אישיות ואינן ניתנות להעברה. בתמורה מתחייב הדייר לשלם דמי כניסה חד פעמיים - בענייננו בסך ‎440,000 שקלים (ישנים). כן מתחייב הדייר לשלם סכום אחזקה חודשי - בעניינו בסך ‎4,040 שקלים (ישנים) (בחוזה הראשון) ששונה ל‎38,628- שקלים (ישנים) (בחוזה השני). משען רשאית לשנות את סכום האחזקה החודשי "בהתחשב בשינויי המחירים" (סעיף ‎4בב). חוזה בית האבות כולל תנאים בדבר שיגרת החיים בבית האבות. למשען "הזכות הבלעדית" להחליט על הוצאת הדייר מבית האבות "לפי ראות עיניה" (סעיף ‎18). במקרה של עזיבת בית האבות או במקרה של פטירה, זכאי המתקשר עם משען להחזרת חלק מדמי הכניסה, כשהם צמודים לגידול במחיר השהות החודשי. ההחזר נקבע בשעור הולך ופוחת בהתאם לזמן השהות. בחלוף שלוש שנים (במקרה של פטירה) או ארבע שנים (במקרה של עזיבה) אין דמי הכניסה מוחזרים.

‎9. מרבית הוראות חוזה בית האבות מתייחסות לבית האבות הרגיל. ההוראה העוסקת בבית האבות הסיעודי מעוגנת בסעיף ‎9 לחוזה בית האבות אשר זו לשונו:

"‎9. א. אם תווכח משען, לפי שיקול דעתה הבלעדי, ובהתאם לחוות דעת הרפואית של רופא המוסד, כי מצבו הבריאותי של התושב מחייב העברתו לבית אבות סיעודי רעננה, יועבר התושב במועד ובאופן שתקבע משען לבית האבות הסיעודי של משען ברעננה.

ב. אם וכאשר תקבע משען כי על התושב לעבור לבית האבות הסיעודי הנ"ל תודיע הנהלת המוסד למבקשים ו/או אחד מהם על כך בכתב ו/או באמצעות פניה אישית ו/או טלפונית שלאחריה תבוא הודעה בכתב חוזרת ומאשרת את פרטי השיחה, לפחות ‎5 ימים לפני מועד ההעברה שתקבע ע"י משען ותוך מועד זה מתחייבים המבקשים לחתום על הסכם עם משען בקשר לאישפוז התושב בבית האבות הסיעודי הנ"ל, ההסכם יהיה בנוסח מקובל לגבי שאר המאושפזים בבית האבות הסיעודי הנ"ל. תנאי הסכם באים להוסיף על תנאי ההסכם בבית האבות הסיעודי.

ג. על המבקשים יהיה לשלם למשען עבור שהותו של התושב בבית האבות הסיעודי לפי התעריפים שיהיו מקובלים מעת לעת עבור אישפוזם בבית האבות הסיעודי של תושבי בית האבות של משען ולצורך ביצוע תשלומים אלה יהא עליהם ליתן את כל הבטחונות שידרשו ע"י משען ולסלק כל החובות החלים עליו ואשר הצטברו עד ליום ההעברה.

ד. המבקשים מתחייבים בזאת להעביר את התושב מבית האבות ו/או מבית החולים בו יהא מצוי לבית האבות הסיעודי ברעננה במועד שיקבע ע"י משען וזאת על חשבונם הם.