בנאמו נ' עו"ד חיות גרינברג - מנהלת מיוחדת ואח'

           לפנַי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.10.2017, בתיק פר"ק 47183-01-15 (כב' השופטת ח' פלינר) בגדרה נדחתה בקשה למתן הוראות למשיבה 1 לחקור את בעלי מניות הרוב של החברה בפירוק. 

הרקע לבקשה

1. להלן העובדות בקליפת אגוז. משיבה 1 מונתה למנהלת מיוחדת במסגרת הליכי פירוק של חברת אי.ג'י.אל – מעבדות יורוג'ום (ישראל) בע"מ (בפירוק) (להלן: החברה). המבקש שימש במשך שנים רבות כמנכ"ל החברה והחזיק ב-30% ממניותיה.

2. במסגרת הליכי הפירוק של החברה, הגישה משיבה 1 בקשה למתן הוראות ובה עתרה לחייב את המבקש באופן אישי בסך של בין 12,000,000 ש"ח לבין 17,000,000 ש"ח. המבקש טען כי דינן של טענות אלה להתברר במסגרת תביעה רגילה ולא במסגרת בקשה למתן הוראות. בית המשפט קיבל את עמדת המבקש, ותביעה כאמור הוגשה על ידי משיבה 1.

3. המבקש אף הוא הגיש לבית המשפט מספר בקשות למתן הוראות למשיבה 1, בהן התבקש בית המשפט להורות לה, בין היתר, ליתן פירוט באשר לחקירות שנעשו על ידה לבעלי מניות הרוב. בתגובתה מיום 26.10.2017 טענה משיבה 1 כי אין מקום להיענות לבקשה נוכח שיקול הדעת הרחב המוקנה לבעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון ונוכח כוונתו של המבקש להעיד את בעלי מניות הרוב במסגרת ההליך הנוסף המתנהל מולו. כן נטען כי המבקש קיבל מענה מפורט לשאלותיו, ואין כל מקום לחידוש בקשתו חסרת תום הלב, שהוגשה בשנית בסמוך לתביעה שהוגשה כנגדו. עוד באותו יום ניתנה החלטת בית המשפט שדחתה את הבקשה. בית המשפט קבע כי המבקש לא הביא אינדיקציה ראשונית בדבר הצורך לחקור את בעלי מניות הרוב בחברה. טעם נוסף לדחיית הבקשה היה ההליך הנוסף המתנהל בין משיבה 1 לבין המבקש שפורט לעיל, במסגרתו יתאפשר למבקש להעלות טענות הנוגעות לבעלי מניות הרוב. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנא.

4. בבקשה נטען כי שגה בית המשפט בקבעו כי לא ניתנה על ידי המבקש אינדיקציה ראשונית על כך שיש מקום לחקור את בעלי מניות הרוב. לטענת המבקש, בית המשפט התעלם מחבירתם של בעלי מניות הרוב למתחרה העיקרית של החברה וכן מכך שבמקביל לחבירה זו הגישו בעלי מניות הרוב בקשה לפירוקה של החברה. לשיטת המבקש, צירופן של עובדות אלה מבסס מעבר ל"אינדיקציה ראשונית" את החשד להתנהגות לא ראויה לכאורה של בעלי מניות הרוב. עוד נטען כי שגה בית המשפט בקבעו כי המבקש יוכל להעלות טענות הנוגעות לבעלי מניות הרוב במסגרת ההליך הנוסף המתקיים בינו לבין משיבה 1. לכך שני טעמים: ראשית, טענות המבקש כלפי בעלי מניות הרוב אינן רלוונטיות לתביעה כנגדו ואין בכוונתו להעלותן במסגרת התביעה, מחמת היעדר רלוונטיות; שנית, הליך התביעה נגד המבקש אינו הליך בו משיבה 1 יכולה להפעיל את הסמכויות המוקנות לה במסגרת תפקידה. לשיטת המבקש, את טענותיו נגד בעלי מניות הרוב יש לברר במסגרת תיק הפירוק ובמסגרתו בלבד.

דיון והכרעה

           דין הבקשה להידחות, וזאת אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

5. הבקשה מכוונת לעניין התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של משיבה 1, שהיא בעלת תפקיד מטעם בית המשפט בהליך פירוק, לגבי אופן ניהול החקירה בעניינה של החברה. בבקשות מסוג זה, רף ההתערבותה של ערכאת הערעור גבוה ובית משפט זה ייעתר להן רק במקרים חריגים במיוחד, כאשר בהחלטת הערכאה הדיונית נפלה טעות גלויה וברורה המחייבת התערבות. אבהיר את עמדתי.

6. המחוקק נתן בידי בעל תפקיד בהליך פירוק חברה סמכויות לנהל חקירות על מנת לסייע לבעל התפקיד לאסוף מידע לשם מילוי תפקידו. הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 288(א) לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983, המורה כדלקמן: