בני וצביקה בע"מ נ' ח.ל.ת. החברה לפיתוח ולתיירות נתניה בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשת אולניק עבודות עפר וכבישים בע"מ (להלן:"אולניק"), לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 21.1.13. בפסק הדין נקבע כי המשיבה מס'1 בני וצביקה בע"מ (להלן:"בני וצביקה"), עמדה בנטל להוכיח טענתה בדבר אי עמידת אולניק בתנאי הסף הכמותי שנקבע במכרז נושא התובענה ובשל כך, כמו גם בשל הצגת מצגים כוזבים על ידי אולניק בכל הנוגע לעמידתה בתנאי הסף הכמותי שנקבע במכרז, דין הצעתה של אולניק להיפסל ודין זכייתה במכרז להתבטל. עוד נקבע כי בני וצביקה היא הזוכה במכרז וכי על המשיבה מס' 2, ח.ל.ת - החברה לפיתוח ותיירות נתניה בע"מ (להלן: "ח.ל.ת"), להתקשר עימה בהסכם על פי תנאי המכרז.

אולניק עותרת לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור ולחילופין, לעיכוב ביצועו של פסק הדין לתקופה קצובה שתאפשר לבית המשפט העליון לדון בבקשה לעיכוב ביצוע שתוגש אליו.

ח.ל.ת מצטרפת לבקשת אולניק לעיכוב ביצוע.

בני וצביקה מתנגדת לבקשה מהטעמים המפורטים בתגובתה.

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, התגובות והתשובה לתגובה, ראיתי להעתר לבקשה החילופית לעיכוב ביצוע לתקופה קצובה .

הכלל, כפי שנקבע בהוראת תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, הוא כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע החלטה שעליה מערערים". על המבקש עיכוב ביצוע להצביע על סיכויי הצלחה טובים בערעור ולשכנע כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו, דהיינו כי היה והערעור יתקבל, לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור (עע"מ 336/13 סופרבוס ושות' נ' משרד התחבורה (06.02.2013) ועע"ם 10710/06 בורשה נ' משרד הפנים (27.12.06)).

אשר לסיכויי הערעור, כבית המשפט שנתן את פסק הדין, לא ראיתי לדון בשאלת סיכויי הערעור.

גם אם אצא מנקודת הנחה כי קיים סיכוי לערעור, שעיקרו כנטען בבקשה, בקביעה המשפטית כי בנסיבות העניין אין מקום להחזיר את הדיון לועדת המכרזים של ח.ל.ת, הרי שעיכוב ביצוע של פסק הדין בכללותו, עד להכרעה בערעור, יביא למעשה לאיון קביעות פסק הדין שכן מדובר במכרז לביצוע עבודות שמשכן הוערך בכ- 14 עד 18 חודשים, כאשר אולניק מבצעת את העבודה, על פי זכייתה במכרז, משך כשישה חדשים. אולניק מודעת לבעייתיות זו וציינה בתשובתה לתגובה כי אין ממש בטענה שהינה מבקשת להמשיך בביצוע העבודות וכי משמעות עיכוב הביצוע בענייננו תהא עצירת ביצוע העבודות באתר, עד להכרעה בערעור.

בנסיבות העניין סבורה אני כי יש ליתן משקל למועד הגשת הבקשה.

בסיפת פסק הדין נקבע :"על מנת לאפשר הפסקה מסודרת של עבודת אולניק באתר והסדרת חתימה על הסכם בהתאם לתנאי המכרז, עם המבקשת, ראיתי להורות כי עבודת אולניק באתר תופסק עד לא יאוחר מיום 28.2.13". מכאן שכבר בפסק הדין נקבע כי הוראותיו האופרטיביות, תכנסנה לתוקף, בחלוף למעלה מחודש ממועד מתן פסק הדין. הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה ביום 12.2.13, בחלוף שלושה שבועות מיום מתן פסק הדין. כשמדובר בענייני מכרזים, מן הראוי כי הטוען לעיכוב ביצועו של פסק הדין, יגיש בקשתו בסמוך לאחר מתן פסק הדין ואף יפעל להגשת הערעור, במועד קרוב ככל האפשר.

בנסיבות אלה, נוכח הזמן שעמד לרשות אולניק להגשת ערעור, מאז מתן פסק הדין מחד ומאידך, על מנת לאפשר לבית המשפט העליון לבחון את הבקשה לעיכוב ביצוע , ראיתי להורות כי היה ועד ליום 3.3.13, תוגש לבית המשפט העליון, בקשה לעיכוב ביצוע, תעוכב הקביעה כי על ח.ל.ת להתקשר עם בני וצביקה בהסכם על פי תנאי המכרז, עד להחלטת בית המשפט העליון בבקשה לעיכוב ביצוע.

למען הסר ספק יובהר כי עבודת אולניק באתר תופסק עד לא יאוחר מיום 28.2.13, כפי שנקבע בפסק הדין.

בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים, באמצעות הפקסימיליה ותוודא קבלתה.

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ג, 24 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.