בנק אגוד לישראל בעמ נ' חשאי

החלטה

בקשה להעברת הדיון.

הבנק – הזוכה אוחז בשני שיקים – משוכים לפקודתו של החייב מס' 2 – מחשבונו של החייב מס' 1 (להלן: "המבקש") וחתומים ע"י החייב 1 – אשר חוללו בהעדר פרעון מסיבת "אין כיסוי מספיק".

ב"כ המבקש טוען כי יש להעביר את הדיון לבית – משפט השלום בנתניה מאחר שמקום מגוריו של המבקש בנתניה, ומאחר שמקום יצירת ההתחייבות והמקום שנועד לקיומה הוא בנתניה.

עוד טוען ב"כ המבקש כי לבנק – המשיב סניפים בכל רחבי הארץ כולל בנתניה, ולפיכך יש להעביר את הדיון בתיק לשם.

לבקשה צורף תצהיר מטעם המבקש המאשר את העובדות הנטענות בבקשה.

ב"כ המשיב טוען כי החלטתו של ראש ההוצל"פ על העברת התיק לחיפה סותמת את הגולל על כל החלטה נוספת בנדון, וכי גם לגוף הבקשה - השיקים נשוא התביעה סוחרו לבנק מסניף חדרה המצוי במחוז שיפוט חיפה, ועל כן הסמכות בהתנגדות נתונה לבית – משפט השלום בחיפה.

עד כאן טענות הצדדים.

החלטת ראש ההוצל"פ על העברת הדיון אינה החלטה שיפוטית אלא מינהלית, ולבעל דין עומדת זכות להעלות טענת העדר סמכות מקומית – בפני ביהמ"ש אליו נותב הדיון על – ידי ראש הוצל"פ.

עסקינן בתביעה שטרית, ועל כן הסמכות המקומית נקבעת על - פי פק' השטרות.

בסיפא לסעיף 3 (ד') (3) לפקודת השטרות נקבע כלהלן:

"אלא שלעולם באין מקום פרעונו של השטר נקוב במפורש, יראו כמקום פרעונו את המקום שניקב כמקום עיסקו של הנמשך או כמקום מגוריו".

מקום עיסקו של הבנק הנמשך בשיקים נשוא ההתנגדות הוא בנתניה ולפיכך נתונה הסמכות המקומית לדון בתביעה - לבית המשפט שם.

ככלל, יש לציין כי כל עוד לא בוטלו ההוראות הנוגעות לסמכות המקומית הן בתקנות סדר הדין האזרחי, והן בפק' השטרות, לא ניתן להתעלם מהן, ויש לנהוג לפיהן.

אשר על כן, אני מעבירה את הדיון לבית- משפט השלום בנתניה, אשר לו הסמכות המקומית לדון בתביעה.

הדיון שנקבע בפני ליום 13/12/11 – מתבטל.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"א, 04 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.