דיון בהתנגדות התקיים ביום 12.12.22 במסגרתו נחקר המבקש ולאחר מכן סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.
-
תחילתו של הליך זה בהגשת תביעה על סכום קצוב על סך 28,002 ₪ ללשכת ההוצאה לפועל בנתניה, תיק מספר 16-09043-08-5 (להלן – "תיק ההוצל"פ"), ביום 12.05.2008, בגין יתרת חובו של המבקש אצל המשיב בחשבון בסניף בנק ברמת השרון.
-
המבקש טוען כי מעולם לא פתח חשבון בנק בסניף רמת השרון. המבקש שהה במאסר בין השנים 2009-2021. בהתנגדותו טען המבקש כי זמן מה לפני שנעצר תעודת הזהות שלו נגנבה / אבדה, לאחר מכן זויפה. הוא מעולם לא קיבל כל שירות מהמשיב ואף החתימה על טופס פתיחת החשבון אינה שלו. כמו כן נטען כי התמונה שבתעודת הזהות שצורפה על ידי המשיב אינה תמונתו.
-
הכתובת הרשומה במשרד הפנים ברמת השרון אליה הומצאו מסמכים אינה כתובת בה התגורר, ובתקופה בה הומצאה ההתנגדות היה דר רחוב וללא כתובת קבועה. בהקשר לכך, טוען כי בשל האמור לא קיבל את האזהרה משנת 2008, אשר נמסרה לכתובת ברמת השרון.
-
עוד טען המבקש, כי בשל תקופת מאסרו הממושכת נודע לו על קיום תיק ההוצאה לפועל רק לאחר שחרורו, ובמועד זה נודע לו על כ- 24 תיקי הוצאה לפועל נוספים המתנהלים כנגדו ופנה ללשכה לסיוע משפטי בסמוך לגילויו. חלק מהתיקים האמורים נסגרו ונותרו כעת כ- 11 תיקים.
-
המשיב טען כי חשבון הבנק נפתח על ידי המבקש באמצעות הצגת תעודת הזהות שלו, וכי קיימת חזקה כי פקיד המשיב זיהה אותו.
-
לטענתו של המבקש כי תעודת הזהות שלו נגנבה/אבדה לא הוצגה כל אסמכתא ונטען בפני כי ככל שלטענת המבקש תעודת הזהות שלו זויפה, היה עליו להגיש תלונות מתאימות לרשויות המתאימות, וכך לא נעשה.
-
עוד טען המשיב כי האזהרה נמסרת לכתובת המבקש כפי שמופיעה בתמצית הרישום ממשרד הפנים (בעיר רמת השרון). לא זו אף זו – במהלך תקופת שהיית המבקש במאסר נשלחו בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי מסמכים שונים למחלקת האסיר בשירות בתי הסוהר כך שדין טענות המבקש לאי ידיעה על ההליכים כנגדו להידחות. כך למשל, בשנת 2011 נמסר כתב התביעה לבית הסוהר בו שהה המבקש ואישור מסירה כמו גם תצהיר מוסר הוצג בפני בית המשפט.
-
המבקש אינו קורא כותב או מבין עברית ועל כן נעזר בדיון במתורגמנית לשפה הרוסית.
הבקשה להארכת מועד
-
בהתאם להוראות תקנה 109י(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן – "התקנות") על התנגדות לתביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(ד) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן – "חוק ההוצל"פ") להיות מוגשת בתוך שלושים ימים מיום מהמצאת האזהרה.
-
ככל שלא הוגשה ההתנגדות במועד, קובעת תקנה 109(א3) לתקנות כי בית המשפט אליו הועברה בקשה להארכת מועד כאמור, יהא רשאי להאריך המועד ויראו "והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים". בית המשפט אינו נדרש לטעם מיוחד לפי לשון התקנה.
-
המשיב המציא אישור על מסירת האזהרה עוד בשנת 2008 (11.6.2008) לידי המבקש לכאורה במען ברמת השרון. אלא שהמבקש טען כי מעולם לא התגורר בכתובת זו ואף אינו יודע היכן נמצאת העיר רמת השרון.
-
המשיב טען כי לאחר כניסתו של המבקש לבית הסוהר הומצאו לו מסמכים שונים הקשורים בהליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו כנגדו בהתאם להוראות הדין. אף צורפה אסמכתא אחת כדוגמה לכך ועל כן אין לקבל את טענת המבקש כי לא ידע על ההליכים המתנהלים כנגדו.
-
מצאתי כי קיימים בטענות המבקש טעמים המצדיקים הארכת מועד. משנטען על ידי המבקש כי תעודה הזהות שלו זויפה וכי מעולם לא התגורר בעיר רמת השרון כי אז לא ניתן לראות באישור המסירה של האזהרה למען ברמת השרון כאילו נמסר למבקש אלא לאדם אחר.
-
אשר לטענות המשיב כי ידע המבקש על ההליכים כנגדו בשל מסירתם של מסמכים שונים לכלא בהתאם להוראות הדין, השיב המבקש בדיון כי אינו זוכר שנמסרו לו המסמכים בעת שהותו בכלא משהיה זה לפני שנים רבות. לא מצאתי לפקפק בעדות זו אשר בהצטרף לאמור בעניין ההמצאה ספק בעיני אם זה המקום להחיל את כלל הידיעה כפיש מבקש המשיב לעשות, וזאת בוודאי מקום שהמבקש אינו יודע קרוא וכתוב בעברית.
-
בנסיבות אלה אני מורה כי דין הבקשה להארכת מועד להתקבל ומורה על הארכת המועד עד הגשת ההתנגדות בפועל.
אשר להתנגדות גופה
-
סעיף 81א'1(ד)(2) לחוק ההוצל"פ קובע כי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר. על כן, תבחן ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו בפסיקה לעניין סדר דין מקוצר.
-
מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518), וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה קטן, יקבל רשות להתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), וזאת להבדיל ממי שהגנתו הינה "הגנת בדים" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), בעמוד 676-677).
-
ההלכה היא, שבשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך לבחון את מהימנות טענות ההגנה, או את האפשרות להוכיחן. "בית המשפט איננו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של הנתבע הן נכונות, אלא עליו לצאת מההנחה שיש אמת בדברי הנתבע ואין לו (לבית המשפט) צורך לבחון את מהימנותו של הנתבע... אם יש בטענות המבקש הגנה כנגד התביעה, אין לשלול ממנו את האפשרות לדיון מלא במשפט עצמו" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 12 (2014), 294).
-
אם כן, בשלב הדיוני בו נמצא ההליך, על בית המשפט לבחון האם יש בטענות המפורטות בהתנגדות כדי להקים למבקשים הגנה, ולו דחוקה, מבלי לבחון, בשלב זה, את אמיתות הטענות.
-
המבקש טען כי תעודת הזהות שלו זויפה וזאת מבלי להציג כל אסמכתא לטענתו כגון תלונה שהוגשה למשטרת ישראל בעניין זה. עם זאת טען המבקש כי מעולם לא פתח חשבון אצל המשיב בסניף הנטען וכי אינו יודע היכן מצוי סניף המשיב ברמת השרון או העיר רמת השרון בכלל.
-
עוד טען כי משנפתחו כנגדו הליכי גבייה רבים ככל הנראה נעשה שימוש בתעודת הזהות אשר זויפה ליצירת חובות נוספים, חלקם בעת שהותו בבית הכלא. כאמור המבקש טען עוד כי לא קיבל את האזהרה אשר הומצאה לכתובת ברמת השרון בה לא התגורר בשום שלב בחייו, כי שהה במאסר משנת 2009 ועד שנת 2021 ולאחר שחרורו טען כי גילה לראשונה שנפתחו נגדו 24 תיקי הוצאה לפועל בגין עסקאות שביצע לכאורה בתקופת מאסרו.
-
בנסיבות אלה, ובשים לב להלכה לפיה אין בית המשפט שואל עצמו כיצד יוכיח מבקש את טענותיו ודי אם יש בטענותיו בשלב דיוני זה כדי להוות הגנה פוטנציאלית מפני התביעה הרי שדין ההתנגדות להתקבל ואין לומר כבר כעת כי הגנתו של המבקש הנה הגנת בדים.
-
עם זאת, בשים לב לאי הצגת איזו אסמכתא כתמיכה בטענות המבקש אשר לגניבת תעודת הזהות שלו, יותר מכך – בשים לב שלא נטען כי אסמכתאות אלה קיימות או שהמבקש פנה לאיזו מרשויות המדינה בעניין, הרי שלכאורה איזון טענות הצדדים יתבטא בחיוב הפקדת ערובה.
-
אלא שהמבקש העיד בפני כי " ב-23 שנים הייתי סך הכל 3 שנים בחוץ, אני לא יודע איפה רמת גן לדוגמא.", כי במועד מסירת האזהרה היה דר רחוב, המבקש השתחרר לא מכבר מבית האסורים ולא טען דבר לאופן התפרנסותו ומיוצג על ידי הסיוע המשפטי. בנסיבות, המשקל של אי פנייה לרשויות בעניינה של תעודת הזהות הנו קטן. על כן בשים לב לדברים אלה אני קובעת כי בנסיבות הספציפיות המתקיימות בענייננו תתקבל ההתנגדות ללא תנאי.
סוף דבר - ההתנגדות מתקבלת.
הוראות להמשך ההליך
-
בהתאם לתקנה 79(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, על הצדדים לפעול כדלהלן:
-
המשיב ימציא לבית המשפט ולנתבע לא יאוחר מיום 18.1.23 תצהיר לאימות העובדות ואסמכתאות משפטיות אם ישנן כאמור בתקנה 79(א)(1), וכן רשימת מסמכים והעתקיהם, כאמור בתקנה 79(א)(2).
לא יוגש התצהיר והמסמכים במועד או הודעה אחרת, תימחק התביעה ותיק ההוצאה לפועל ייסגר ללא התראה נוספת.
-
הנתבע ימציא לבית המשפט ולמשיב בתוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיב או לא יאוחר מיום 18.2.23 - לפי המוקדם, תצהיר כאמור בתקנה 79(א)(1), כן יצורפו אסמכתאות משפטיות אם ישנן, ורשימת מסמכים והעתקיהם, כאמור בתקנה 79(א)(2) לתקנות. ככל שלא יפעל המבקש כאמור יראו את התצהיר התומך בהתנגדותו ככתב הגנתו על נספחיו ככל שישנם.
-
ישיבת הוכחות תתקיים ביום 3.4.2023 שעה 10:30.
-
הצדדים יהיו ערוכים לסכם טענותיהם בעל פה בתום הדיון.
-
תצהירי עדות ראשית, יוגשו על ידי שני הצדדים במקביל בתוך עד ליום 18.3.23 בצירוף כלל הנספחים. על הצדדים להעביר עותק מתצהיריהם, כמו גם שאר מסמכים ו/או בקשות, ישירות לצד שכנגד במקביל להגשתם לבית המשפט. באחריות הצדדים לזמן את עדיהם לדיון.
-
עד אשר לא יוגש תצהיר מטעמו לא אתיר עדותו אלא מטעמים מיוחדים. במידה שמי מהצדדים מבקש לזמן לישיבת ההוכחות עד שאינו בשליטתו, יגיש עד לא יאוחר מיום 1.3.2023 בקשה מנומקת במסגרתה יבהיר תוכן העדות הצפויה ואת הסיבה בגינה לא ניתן להגיש את העדות בתצהיר.
-
המשיב (התובע) ישלם מחצית שנייה של האגרה לא יאוחר משבעה ימים לפני הדיון, שאם לא כן תישקל מחיקת התביעה.
-
לשם ייעול הטיפול בתיק מוצע לצדדים למצות מו"מ ביניהם בניסיון להגיע להסכמות בטרם יישמעו ראיות הצדדים, לרבות הסכמה להסדר דיוני, לרבות מתן פסק דין בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט.
-
בקשה לשנוי מועד הדיון תוגש בצירוף עמדת הצד השני ולפחות 5 מועדים מוסכמים.
המזכירות תשנה את סיווגו של התיק לדיון מהיר, תואיל להמציא ההחלטה לצדדים, לזמנם בהתאם ולקבוע תז"פ בהתאם לסעיף 25 לעיל.
ניתנה היום, כ"ב כסלו תשפ"ג, 16 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.