בע"ק
בית משפט השלום אשקלון
|
32797-06-14,12378-06-14,12314-06-14
31/07/2016
|
בפני השופט:
עידו כפכפי
|
| - נגד - |
תובעים:
1. שלמה קוסקס
2. כוכבה קוסקס3. קוסקס משטחים ואריזות חקלאיות בע"מ4. מסילות קרית גת (1995) בע"מ
עו"ד טליה גיגי
|
נתבעת:
אי אר אם מערכות אלקטרוניות בע"מ
עו"ד יצחק שטרית
|
| פסק דין |
1.עניינן של התובענות המאוחדות, בקשות לאישור עיקול זמני בהתאם לתקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984. התובעת הטילה עיקולים על נכסי החייבת. לנתבעת היו קשרי מסחר עם החייבת במסגרתם שילמה לה תשלומים שונים מעת לעת. עם קבלת העיקול הודיעה הנתבעת כי אינה מחזיקה בנכסי החייבת. לאחר הגשת התובענות לאישור העיקולים הבהירה הנתבעת כי פרעה, לאחר קבלת העיקול, המחאות דחויות לטובת החייבת מכוח המחאת זכות לטובת בנק הפועלים. השאלה שבמחלוקת האם פעלה הנתבעת כדין עת פרעה את ההמחאות.
רקע וטענות הצדדים
2.העיקולים הוטלו על ידי התובעים במאי 2014 בשלוש תביעות נפרדות שהוגשו כנגד אלתים פתרונות (שותפות מוגבלת), (להלן: החייבת). לשיטת התובעים מסרו את העיקולים לנתבעת, בשתי תביעות ביום 18.5.14 ובתביעה השלישית ביום 28.5.14.
הנתבעת, כמחזיקה בנכסי החייבת בתיקים בהם הוטל העיקול, השיבה לצווי העיקול במכתב, שתאריך הדפסתו 29.5.14 , בנוסח זהה בשלושת התיקים:
"בהתאם לתקנה 376 ונכון ליום מכתבנו זה הרינו להודיע כי לא מחזיקים כספים בעבור חברת אלתים".
מעיון בתיקים בהם הוטלו העיקולים עולה כי תשובה זו התקבלה בתיקים ביום 8.6.14. באותו מועד הוגשו שתי תובענות לאישור העיקולים והתובענה השלישית הוגשה ביום 17.6.14.
3.בטרם הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת התכתבו הצדדים מתוך רצון הנתבעת להעביר מידע שייתר את בירור התביעה. במכתב הנתבעת מיום 16.6.14 צרפה כרטסת הנהלת חשבונות של החייבת המעידה כי אין כל יתרת תשלום לטובת החייבת. במכתב ב"כ הנתבעת מיום 8.9.14 הזכירה הנתבעת לראשונה קיומה של המחאת זכות שניתנה ביום 23.7.13 לטובת בנק הפועלים. למכתב צורף העתק המחאת הזכות ודוגמא של שיק שניתן מכוחה שהמוטב בו הוא בנק הפועלים, הסניף בו ניהלה החייבת את חשבונה. ב"כ הנתבעת הבהיר כי המחאת הזכות קדמה לעיקולים וביקש למחוק את ההליכים כנגדה. מידע זה לא הניח את דעתם של התובעים אשר המשיכו בבירור ההליך.
4.לטענת התובעים, הנתבעת לא מסרה תשובה מלאה ונכונה לצו העיקול והסתירה את קיומה של המחאת הזכות. לשיטתם הסתרה זו מעידה כי לא מדובר בהמחאה תקפה אלא על רצון הנתבעת לפרוע את השיקים שטרם נפרעו במועד מסירת העיקול בטרם גילוי המידע. עוד נטען כי הנתבעת לא פעלה לפי המחאת הזכות מאחר ושילמה תשלום אחד במזומן לחייבת וכי ישנם פגמים בנוסח המחאת הזכות ולכן לא הייתה לנתבעת חובה לפרוע את השיקים שנמסרו לבנק טרם הטלת העיקולים. מחמת פגמים אלו והעדר רישום של המחאת הזכות טוענים התובעים כי אין להמחאת הזכות תוקף והיה על הנתבעת לבטל את השיקים טרם פירעונם. בנוסף העלו התובעים טענות כנגד מועד התשובות לצווי העיקול.
הנתבעת טוענת כי היה לה הצדק סביר לפעולתה עת פרעה את השיקים שמשכה שעה שפעלה על פי המחאת זכות שקדמה בזמן להטלת העיקולים. הנתבעת טוענת כי לא נפלו פגמים בהמחאת הזכות ועולה ממנה ומהתנהגות הצדדים כי פעלה בהתאם להמחאת הזכות ועל כן אין בסיס לדרישה לאשר כנגדה את העיקולים ולהורות לה לשלם בפעם השנייה את השיקים שנמסרו לבנק הפועלים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת