שובט נ' מדינת ישראל

בפניי בקשה לביטול צו פסילה מנהלית לתקופה של 90 יום, שניתן ביום 8.7.18 על ידי קצין משטרה, וזאת בשל מעורבותו של המבקש בתאונת דרכים קטלנית.

ביום 7.7.18 בסמוך לחצות, נהג המבקש במשאית סמיטריילר (להלן: "המשאית") בכביש 6 מכיוון צפון לדרום. באותה העת עמד מר מחמוד רבאיעה (להלן: "המנוח"), לצד מכוניתו שנעצרה בשול הכביש הימני. המבקש פגע במנוח וכתוצאה מכך נפטר המנוח (להלן: "התאונה").

המבקש מחזיק ברשיון נהיגה משנת 2011 ולחובתו עבירה אחת של אי חגירת חגורת בטיחות.

טענות הצדדים

המבקש טוען כי עובר לתאונה, נמצאו בשול הכביש מספר אנשים ללא אפודים זוהרים, לצידם רכב פרטי שאורותיו כבויים ולא הוצב במקום משולש אזהרה. המבקש הוסיף, כי לאחר שחזית המשאית חלפה על פני המנוח, צעד זה לכביש ונפגע על ידי וו הקשירה שנמצא, בפינה הימנית אחורית של המשאית. דבר זה הוא שהוביל למותו ועל כן התאונה בלתי נמנעת. המבקש הוסיף כי אין כל ראיה לכך שהתאונה התרחשה בשוליים.

לטענת המבקש, במידה והמשאית סטתה מנתיבה, כטענת המשיבה, אזי הפגיעה במנוח היתה באמצעות הפינה הימנית הקדמית של המשאית. לטענתו, המשיבה לא הצביעה ממצאים שיעידו על כך.

עוד טען המבקש כי יש לתת ביטוי לרשלנותו התורמת של המנוח, שיצא מהרכב במקום לא מואר, ללא אפוד זוהר, ללא אמצעי תאורה וללא משולש אזהרה. כן טען המבקש כי האפוד שנמצא על המנוח, לאחר התאונה, הונח עליו רק לאחר שנפגע.

בהינתן אלו, לטענת המבקש, אין יסוד להניח כי יוגש נגדו כתב אישום ועל כן, החלטתו של הקצין אינה מתיישבת עם הוראות סעיף 47 (ה) לפקודת התעבורה.

המבקש טען כי מקצועו בנהיגת משאית, הוא אינו מוכשר לבצע עבודה אחרת ופסילת רישיונו גרמה וגורמת נזק כלכלי קשה לו ולמשפחתו. המבקש הוסיף כי הוא תומך בהוריו, הוא מתגורר במושב מרוחק ומקומות העבודה בסביבתו, מצומצמים.

כן טען המבקש הן עברו והן נסיבות בצוע העבירה אינם מעיד על מסוכנות.

לחלופין, עתר המבקש לסווג את הפסילה, כך שיותר לו לעבוד בחקלאות ולנהוג על טרקטור בתחומי המושב בו הוא גר.

ב"כ המבקש הפנתה והגישה פסיקה בתימוכין לטענותיה.

המשיבה התנגדה למבוקש וטענה כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתו של המבקש, חלפו פחות משבועיים מקרות התאונה, החקירה בתחילתה ועליה לחקור את המבקש.

המשיבה טענה כי רשלנות המבקש באה לידי ביטוי בכך שלא שם ליבו לדרך כאשר רכבו של המנוח ובצמוד לו המנוח היו בשולי הכביש.