בקשה להחזרת אקדח שנלקח בעת מעצר וחיפוש בטענה לפגיעה בזכות הקניין

1.      לפני בקשה להחזרת תפוס על פי סעיפים 34 ו- 35 לפסד"פ (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט -  1969 (להלן - הפסד"פ).

2.      מדובר באקדח מסוג קולט ומחסנית, שניהם נתפסו מהמבקש על ידי המשטרה ביום 30.12.07, זאת בהמשך לאירוע לגביו נטען כלפי המבקש כאילו איים באמצעותו על עוברי דרך איתם נקלע לסכסוך נהגים.

3.      לטענת ב"כ המבקש הודע לה מפי ראש צוות החקירה בתיק כי המלצת המשטרה היא לגנוז את התיק כנגד המבקש, ומשום כך אין כל טעמים להחזקת התפוס אצל המשיבה היות שאין לה בו צורך.

4.      המבקש טוען כי לא איים על איש אלא רק אוים ע"י אחרים ואף הותקף על ידם.

5.      המבקש טוען כי המשך החזקת התפוס מהווה פגיעה בזכותו הקניינית והיות שהאקדח לא יידרש כראיה בהליך משפטי כלשהו יש להחזירו למבקש.

6.      בתגובתה טוענת המשיבה כי קיים חשד נגד המשיב שהניף נשקו לעבר המעורבים האחרים בתיק, ואף שאין בשלב זה ראיה אובייקטיבית לכך, לא זה השלב בו צריך לקבוע את מהימנות העדים.  המשיבה טוענת כי התיק ממתין לחוו"ד של המעבדה האנליטית (ככל הנראה לעניין סמים שנתפסו באירוע בידי המעורבים האחרים) ורק לאחר מכן יועבר לתביעה לעיונה.

דיון:

א. המסגרת הנורמטיבית:

על פי סעיף 32 (א) לפסד"פ:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה."

החוק מאפשר עם זאת לבית המשפט להורות על שחרור החפץ חזרה לבעליו, כאמור בסעיף 34 לפסד"פ:

"מסירת התפוס לפי צו על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח מישנה או בדרגה גבוהה מזו, דרך כלל או לענין מסוים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט השלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת, כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו".

מבחנים שונים לעניין השיקולים שיש לשוקלם נקבעו בפסיקה, כך לדוגמא בבש"פ 342/06, חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם):          

"שאלה היא מהם המצבים ומהם התנאים שבהם ראוי לעשות שימוש בסמכות השחרור, ואלו הם השיקולים שיש לשקול בהקשר לכך... השאלה הראשונה מתמקדת בעצם קיומה המתמשך של עילת תפיסה. בחינתה מחייבת התייחסות, בין היתר, לשלב ההליך הפלילי, בנקודת הזמן הרלבנטית, אם מדובר בחקירה, מה סיכוייה להבשיל לכתב אישום ולמשפט; האם החשש לשימוש בחפץ לצורך ביצוע עבירה עתידית עודנו קיים, ומה עוצמתו; האם יש הסתברות לקיום משפט, ומה מידת הצורך בחפץ כראייה, ומה סיכויי ההרשעה העשויים להביא בעקבותיהם גם לחילוט החפץ, וכיוצא באלה שיקולים"

נכון איפוא לפנות תחילה לבסיס מכוחו נתפס האקדח ולפיכך השאלה הראשונה שיש לשאול הינה מידת הבסיס לעמדתה הנוכחית של המשיבה להמשיך ולהחזיק באקדח ולבחון את היקף "היסוד הסביר" ששימש בידה של המשיבה להניח כי האקדח "עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה".

השאלה השנייה שיש לשאול הינה מה דינה של תפיסת האקדח לאחר שעברה חצי שנה מיום תפיסתו (למעשה עברו עד היום למעלה משנים עשר חודשים מאז נתפס האקדח), ביהמ"ש לא התבקש להאריך את תוקף החזקת התפוס, וממילא לא התקבלה החלטה כזו, כל זאת כאשר טרם הוגש כתב אישום נגד המבקש ולכאורה הייתה המשיבה צריכה להשיב את החפץ לידי המבקש.

"השאלה השנייה מתמקדת באפשרויות שחרור החפץ והתנאים לכך, בהינתן קיומה של עילת תפיסה מתמשכת. במסגרת זו יש לשקול את הצורך בהמשך התפיסה כדי להגשים את תכליתה מול עניינו של הפרט הנפגע בזכות קניינו, ולבחון את אפשרות האיזון בין השניים באורח מידתי. בגדרו של איזון זה תישקל בין היתר, מידת הסכנה לפגיעה בתכלית התפיסה אם החפץ ישוחרר, לבין היקף הפגיעה בזכות הקנין עקב המשך התפיסה, ועוצמתם היחסית של האינטרסים הנוגדים תישקל ותיבחן אלה מול אלה. במסגרת איזון זה, יחליט בית המשפט אם ניתן לשחרר את החפץ אף שמתקיימת עילה נמשכת לתפיסתו, ואם כן - באלו תנאים וסייגים יש לעשות כן, כדי להגן על תכלית התפיסה תוך פגיעה פחותה בזכות הקנין של בעל הזכות בנכס התפוס (פרשת גאלי, שם, עמ' 323-325; בש"פ 7023/03 אבוטבול נ' מדינת ישראל, תק-על 2003 (3) 628; בש"פ 3159/00 אסנת רבין נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(2) 1118)."

(בש"פ 342/06, חברת לרגו עבודות עפר בע"מ, שם)

1.         צודק ב"כ המשיבה באומרו כי "אין זה מקומה של המשיבה לקבוע את מהימנות העדים היות שזו מלאכתו של בית המשפט"