תיק רבני
בית דין רבני אזורי חיפה
|
1186633-7
24/02/2019
|
בפני הדיינים:
1. הרב יוסף יגודה - אב"ד
2. הרב סיני לוי
3. הרב יעקב שרעבי
|
| - נגד - |
התובע:
פלוני
עו"ד אורית דרור הראל ועו"ד אברהם אינדורסקי
|
הנתבעת:
פלונית
עו"ד עמוס צדיקה
|
| החלטה |
לפנינו בקשת הנתבעת, שכותרתה "בקשה למתן החלטה בדבר זכות טיעון (סמכות מזונות קטינים)".
בהחלטת בית הדין מיום כ"ו בטבת תשע"ט (03.01.2019) נקבע, שהסמכות לדון בכל התביעות שנכרכו בתביעת הגירושין מסורה לבית הדין. החלטה זו נומקה בקצרה לאחר שחלף המועד לתגובת הנתבעת.
בבקשתה טוענת הנתבעת כי לא ניתנה לה זכות טיעון בעניין הסמכות, וכי היא מבקשת לבסס את טענתה לשלילת סמכות בית הדין לדון בנושא מזונות הילדים שנכרכו לתביעת הגירושין, מאחר ועניין מזונות הקטינים אינו בר כריכה לתביעת גירושין וכי נעשה כאן "מחטף סמכויות", כדבריה.
יצוין כי את טענותיה הנ"ל שטחה זה מכבר בפני ערכאות אחרות, ובקשה זו שלפנינו הוגשה לאחר שבהחלטת ביהמ"ש לענייני משפחה מיום כ"א בשבט תשע"ט (27.01.2019) ובהחלטת ביהמ"ש המחוזי מיום ח' באדר א' תשע"ט (13.02.2109), לא נענו לטענות האישה, והפנו אותה שתציג את טענותיה בפני בית הדין.
ראשית, העיקרון של מתן זכות הטיעון הוא עיקרון יסוד במשפט העברי על מנת לקיים משפט צדק, ועיקרון זה נלמד ממה שנאמר בתורה (דברים פרק א): "שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק".
בית הדין יבהיר בקצרה כי לא חרג מעיקרון זה, ולאישה ניתנה גם ניתנה זכות הטיעון, רק שזו בחרה שלא לנצלה ולכן לא הגיבה להחלטות בית הדין למרות שהתבקשה לעשות כן וכפי שיפורט להלן.
כעת נפרש דברינו ביתר הרחבה.
האישה נדרשה להגיב אף בנושא הסמכות לדון בכלל הנושאים
האישה טוענת ששאלת הסמכות לא עלתה בפני בית הדין בבקשה קונקרטית בטרם הוגשה בקשה למתן החלטה בסמכות וניתנה ההחלטה הנזכרת. לטענתה כל מה שנדרשה האישה להגיב היה רק ביחס לסידור הגט.
בית הדין מבהיר שטענה זו אינה נכונה.
שאלת הסמכות לדון בכל הנושאים שנכרכו בגירושין עלתה לדיון בבקשות האיש ובהחלטות בית הדין שקדמו להחלטה בה נקבעה הסמכות. יתרה מזאת, שאלת הסמכות עלתה על ידי הבעל כתנאי להסדרת הגט לאלתר.
בהחלטת בית הדין מיום ה' בטבת תשע"ט (13.12.2018) התבקשו מהצדדים להודיע לבית הדין:
האם יש הסכמה להתגרש במועד הראשון שיקבע על ידי בית הדין ולדון בכלל הנושאים לאחר סידור הגט, במועד שכבר נקבע לצדדים.
עיון קל בהחלטה מעלה כי השאלה הנשאלת ועליה נדרשת התגובה של הצדדים כוללת שני חלקים:
- סידור הגט.
- לדון בכלל הנושאים שנכרכו בתביעת הגירושין.
האישה בטיעוניה בסעיף 20. 5. מציינת להחלטת בית הדין הזו ובוחרת להדגיש בקו רק את חצי המשפט הראשון המדבר בעניין הגירושין, ולא מדגישה את החלק השני שהוא ההתניה לקיומו של הליך הגירושין - "לדון בכלל הנושאים לאחר סידור הגט". יש בדבר לשלול את טענתה של האישה, שכן אף היא מבינה שלולי ההדגשה הסלקטיבית, אי אפשר להתעלם מכך שנדרשה תגובה לשני העניינים, וכאמור לעיל.
אם למאן דהוא היה ספק ששאלת הסמכות היא במוקד הדיון, הרי באה בקשת האיש, בתגובתו להחלטה זו, שהוא מסכים לסידור הגט לאלתר "ובתנאי (ההדגשה במקור) שתובטח סמכותו של בית הדין הנכבד לדון לאחר סידור הגט במכלול הנושאים שנכרכו בתביעת הגירושין ו/או תהא הסכמה מלאה של המשיבה לסמכות (ההדגשה במקור) בית הדין הנכבד כאמור."