בר"ע 10554-02-15חיים ביטון נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת רונית רוזנפלד

1.לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; בל' 47722-05-14). בפסק הדין, דחה בית הדין האזורי את ערעור המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 7.4.14 (להלן גם: הוועדה). בהחלטתה קבעה הוועדה כי אין החמרה במצבו של המבקש. בבקשתו טוען המבקש כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק דין קודם שניתן בעניינו, ולא התייחסה לתיעוד שבתיקו הרפואי, ממנו עולה כי הליקוי בברכו השמאלית הוחמר כתוצאה מפגיעתו בעבודה.

2.המבקש נחבל בברכו השמאלית ביום 23.3.90, ופגיעתו הוכרה כפגיעה בעבודה (להלן: התאונה). ביום 27.6.91 קבעה ועדה רפואית לעררים כי למבקש דרגת נכות בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 35(1)(ב) (מחלות העצמות והפרקים – קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות). לאחר הפעלת תקנה 15 הועמדה דרגת נכותו של המבקש על 15%.

ביום 18.6.12 הגיש המבקש בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראת תקנה 36 לתקנות. ביום 20.3.13 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי למבקש דרגת נכות בשיעור 30% לפי סעיף ליקוי 35(1)(ד), החל מיום 18.6.12. על כך הגיש המוסד ערר לוועדה הרפואית לעררים. ביום 24.6.13 התכנסה הוועדה בעניינו של המבקש. בסעיף הממצאים הרפואיים קבעה הוועדה כדלקמן:

"MRI ברך שמ' מ 18/12/11 קרע אופקי של המיניסקוס מדיאלי בקרן הקדמית, קרע נוסף לאור הגוף, סימני בצקת ותגובה דלקתית ברקמות הרכות במדור המדיאלי והכי פחות בלטרלי, נוזל בכמות בינונית בברך עם סינוסיטיס. הרצועות המייצבות הקדמית האחורית והצידית תקינות.

מתהלך בעזרת קב קנדי ביד ימין ומשתמש במכשיר ייצוב הברך עם צירים למרות היעדר הפרעה ביציבות. נפיחות סינוביאלית ב 2 הברכיים ללא נוזל תוך מפרקי. יישור ברכיים º0 דו"צ, כפיפה º130 דו"צ, רגישות למישוש שלושה מדורי הברך ובכלל זה המדור הפטלופמורלי. מבחן מגירה קדמי אחורי שלילי."

הוועדה אבחנה כי המבקש סובל ממצב לאחר חבלה בברך שמאל, ובסעיף הסיכום והמסקנות קבעה כך:

"התובע נפגע בברכו השמאלית בשנת 1990 בעקבות פגיעה זו אשר הייתה בעצם הפיקה התפתחו שינויים ניווניים של הפיקה. לעניין ברך ימין תוארה חבלה סיבובית של הברך ולמרות זאת מאובחן כיום כסובל ממחלה ניוונית מתקדמת של 3 מדורי הברך משמאל.

הפגיעה הפיקתית אינה קשורה למחלה הניוונית הנראית גם במדורים האחרים של הברך, אפילו לא בדרך של החמרה. ההחמרה הצפויה הייתה אמורה לכלול מדור פטלופמורלי בלבד.

התפתחות מחלה ניוונית של 3 מדורי הברך ובמיוחד המדור המדיאלי הלטרלי הינם תוצאה של תהליך תחלואתי רגיל הצפוי לפי גילו (יליד 1950) הינו דו"צ, ואינו קשור לענייננו, לברך שמ'. הועדה מקבלת את הערר וקובעת כי המחלה הניוונית הנראית בברך שמ' אינה קשורה לחבלת הפיקה מ 1990 ולעניין הפיקה לא חלה כל החמרה המזכה בנכות הגבוהה מזו שהוענקה לו."

3.על כך הגיש המבקש ערעור לבית הדין האזורי. ביום 20.1.14 ניתן פסק דין על יסוד הסכמת הצדדים, לפיו יוחזר עניינו של המבקש לוועדה על מנת שתתייחס למסמך מאת ד"ר אלפרסון מיום 24.5.12 ולדו"ח סיכום ביקור בבית החולים בני ציון מיום 16.10.12 (בל' 23137-07-13, להלן: פסק הדין המחזיר).

4.ביום 7.4.14 התכנסה הוועדה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר וקבעה כך:

"עפ"י החלטת ביה"ד עיינה הוועדה במכתבו של ד"ר אלפרסון 24/5/12 – קיימת התאמה מוחלטת בין דיון הוועדה לעניין הברכיים לבין הרשומים במכתב זה. מתוך המכתב עולה כי התובע סובל ממחלה ניוונית קשה ב- 2 הברכיים בעיקר במדורים המדיאליים ללא העדפה מיוחדת לפיקה משמאל נשוא החבלה הנדונה, יתירה מזון התובע אובחן כסובל ממחלת גאוט (עפ"י המכתב) אשר די בה כשלעצמה כדי לפגוע בסחוס המפרקי ב- 3 המדורים.

מכתב מבי"ח בני ציון מיום 16/10/12 – מציין פגיעה-חבלה ב-2 הברכיים כאשר לדעת הרופא הבודק קיימת מחלה ניוונית דו צדדית קשה יותר משמאל.