פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

השופט אילן סופר

1. לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב יפו (השופטת אירית הרמל; בל 26882-02-17) אשר דחה את ערעור המבקש על החלטת הוועדה לעררים (קביעת דרגת אי כושר) מיום 5.1.2017 (להלן – הוועדה). הוועדה קבעה, כי המבקש איבד 65% מכושר השתכרותו.

2. המבקש יליד 1959 סובל מליקויים רפואיים שונים ובהם ליקויי ראיה, דום נשימה ואסטמה, הגבלה בעמוד השדרה הצווארי, מרפק טניס וליקויי ראייה. שעור נכותו הצמיתה של המערער עומד על 91% החל מ-10.6.15. המבקש עובד במשרה חלקית בליווי קשישים.

   ועדת אי כושר מדרג ראשון קבעה למבקש דרגת אי כושר בשיעור 50%. המבקש ערער על החלטת הוועדה מדרג ראשון והוועדה קיבלה את הערעור באופן חלקי תוך שקבעה כי המבקש יכול לעבוד בליווי קשישים, ובעבודות משרדיות פקידותיות מגוונות. על כן הוועדה קבעה כי דרגת אי הכושר שלו הינה 65%.

3. המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה ובית הדין האזורי דחה את הערעור. בית הדין ציין כי קביעת הוועדה הינה מקצועית רפואית, שאין מקום להתערב בה. הוועדה אימצה את חוות דעת פקידת השיקום, התייחסה לנתוניו האישיים וכן לעובדה כי הוא עובד בפועל ומתמיד בכך. כמו כן חוות הדעת שצורפה לכתב הערעור מאוחרת למועד התכנסות הוועדה ואין מקום להתייחס אליה.

4. בבקשה לפניי המבקש טוען כי הוועדה לא בחנה את נכויותיו לגופן, משמעויותיהן לגבי הגבלותיו בעבודה וכן העובדה כי הוא עובד בשל חוסר ברירה קיומי. גם בחוות הדעת של פקידת השיקום קיים חוסר הלימה בין ממצאיה למסקנותיה. העיסוקים שהוצעו על ידי הוועדה אינם מתאימים למגבלותיו וזאת גם כעולה מחוות הדעת של פרופ' כראל, הקובע כי המבקש איבד באופן מלא את כושרו לעבוד.

   על כן עותר המבקש לקבלת הבקשה ולהחזרת עניינו לוועדה על מנת שתבחן את אי כושרו ותנמק את קביעותיה.

5. לאחר עיון בבקשה, בנספחיה ותיק בית הדין האזורי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

   הוועדה הסבירה כי עמדה לפניה דעת פקידת השיקום אשר המליצה על הקביעה כי המבקש איבד 65% מכושר השתכרותו. הוועדה פירטה את ליקויי המבקש, וכן ציינה הוא עובד כמלווה קשישים. על כן, אין מניעה כי יוכל להמשיך בעבודה שכזו ודומה לה כמו עבודות משרדיות ופקידותיות. מבחינה זו החלטת הוועדה מנומקת ובהירה ואין מקום להתערב בה. המניע לביצוע העבודה, אינו מעלה או מוריד – גם אם מדובר בצורך קיומי, כל עוד המבקש כשיר לעבודה בה הוא עובד בפועל. גם העיסוקים האחרים שהוצעו על ידי הוועדה דומים במהותם לעיסוק הנוכחי של המבקש.

   חוות הדעת של פרופ' כראל, לא הונחה בפני הוועדה כי הייתה מאוחרת למועד התכנסותה. כך או אחרת, עיון בה מלמד כי נקבע בה שהמבקש איבד אי כושר עבודתו בשיעור העולה על 75%, אשר קרוב לקביעת הוועדה והוא בגדר הטווח הסביר של הפעלת שיקול הדעת של הוועדה .

6. אשר על כן, הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.