בר"ע 12508-11-16

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת שרה מאירי; סע"ש 34337-06-15), שבה נדחתה בקשתה של המבקשת 1, ג'פניקה בע"מ (להלן – המבקשת), לדחות על הסף את התביעה נגדה בשל העדר עילה.

2. בית הדין האזורי דחה את הבקשה הן בשל עיתוי הגשתה, דהיינו אי הגשתה במסגרת ההליכים המקדמיים, והן על יסוד מדיניותו של בית הדין להעדיף בירור התביעה לגופה ולא לסלקה על הסף, ונוכח העובדה כי טרם נשמעו עדויות הצדדים, ולא הוגש תצהיר לתמיכה בבקשה.

3. בבקשת רשות הערעור טענה המבקשת כי נוכח העובדה שבקשתה הייתה לסילוק על סף מחמת עילה, נקודת המוצא לבחינת הבקשה היא כתב התביעה שהוגש על ידי התובע בהליך, ועל בית הדין לבדוק אם בהנחה שהתובע בהליך יוכיח את כל טענותיו הוא יוכל לזכות בתביעתו. נוכח האמור, אין משמעות לכך שטרם נשמעו עדויות הצדדים בהליך. לטענת המבקשת, עיון בכתב התביעה מעלה כי אינו מגלה עילה כלפי המבקשת.

4. לאחר בחינת טענות המבקשת וכלל החומר שבתיק, הגענתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתגובת המשיב. ראשית, בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 4.4.2016 הצהיר ב"כ המבקשת כי "אני מקבל את המלצת בית הדין שלא לעמוד כרגע על הבקשה לסילוק כנגד הנתבעת 3 אולם אבקש שטענתי זו תתברר בתיק המקורי [צ"ל – העיקרי]". נוכח האמור, צדק בית הדין האזורי בקביעתו כי היה על המבקשת להציג טעם להגשת בקשתה בעיתוי בו הוגשה, בשונה מההסכמה במסגרת קדם המשפט; שנית, צודקת המבקשת בטענתה כי עת מדובר בבקשה לסילוק על הסף בהעדר עילה יש לבחון אם כתב התביעה מגלה עילה. לאחר בחינת כתב העילה, לא מצאתי כי המקרה הנדון מצדיק חריגה מההלכה הפסוקה שלפיה בבתי הדין לעבודה סעד של סילוק על הסף יינתן במשורה, ויש להעדיף את בירור התובענה לגופה [ע"ע (ארצי) 408/07 מדינת ישראל - משה כהן (13.2.2008); בר"ע (ארצי) 8835-06-10 גדי מונטג – צילומעתיק בע"מ (2.12.2010)]. ככל שבסופו של יום יתברר כי לא הייתה הצדקה להגשת התביעה כנגד המבקשת, תוכל המבקשת לעתור כי יינתן לכך ביטוי בהוצאות שייפסקו כנגד המשיב.

5. סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. נוכח האמור, מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע שהגישה המבקשת. הואיל ולא נתבקשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

    

    

    

   ניתנה היום, ו' חשוון תשע"ז (07 נובמבר 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.