אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בר"ע 19143-11-14 ערן רובין נ' המוסד לביטוח לאומי

בר"ע 19143-11-14 ערן רובין נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 31/05/2015 | גרסת הדפסה

בר"ע
בית דין ארצי לעבודה
19143-11-14
30/12/2014
בפני סגנית הנשיא:
ורדה וירט ליבנה

- נגד -
המבקש:
ערן רובין
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
החלטה
 

 

סגנית הנשיא ורדה וירט-ליבנה

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (ב"ל 21290-12-13; סגן הנשיאה שמואל טננבוים), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה לעררים לעניין אי כושר (להלן גם - הוועדה) מיום 1.10.13.

     

    הרקע לבקשה

  2. המבקש, יליד 1973, סובל ממחלת עור בשם פמפיגוס וולגריס (להלן -המחלה) בגינה נקבעה לו נכות רפואית בשיעור 50%, החל מיום 27.2.12.

  3. הוועדה לעררים לעניין אי כושר קבעה, כי המבקש לא איבד 50% מכושרו להשתכר, החל מיום 1.8.12. מכאן הערעור לבית הדין האזורי.

  4. בערעור לבית הדין האזורי המבקש טען, כי החלטת הוועדה אינה מנומקת, וכי הוועדה לא התייחסה לליקוי הספציפי ולהשפעת הליקוי על יכולתו לחזור לעבודה מלאה או חלקית; הוועדה לא התייחסה להשפעת לחץ נפשי בעבודה על המחלה; פערי השכר בשכרו של המבקש לאחר מחלתו מלמדים בבירור על ירידה של למעלה מ-50% בכושר להשתכר; הוועדה לא מציינת אלו מסמכים עמדו בפניה בעת קבלת החלטתה; לא ברור כיצד הוועדה דחתה את הטענה לאובדן כושר עבודה, לכל הפחות, בהתייחס לתקופת האשפוז בבית החולים ולאחריה, עת שהה המבקש בביתו; דו"ח פקידת השיקום מיום 9.7.13, לא הומצא למבקש על מנת שיוכל להתייחס אליו במועד הוועדה; משלא ישב בוועדה מומחה בתחום רפואת העור, שהינו תחום הפגימה הרלבנטי, הרי שנפל פגם בהרכב הוועדה; בהתאם לנוהל של המשיב (להלן – המוסד) יש לבחון את המסוגלות לחזור לעבודה ולתנאי ההשתכרות שהיו למבקש טרם הנכות, ולא לבחון מסוגלות לחזור לעבודה מכל סוג.

  5. המוסד טען מנגד, כי החלטת הוועדה סבירה, מנומקת ועולה בקנה אחד עם נכותו הרפואית של המבקש, ולא נפל בהחלטת הוועדה כל פגם משפטי המצדיק התערבותו של בית הדין במסקנותיה; קביעת הוועדה מתיישבת עם נכותו הרפואית של המבקש, ובפרט שמחלתו באה לידי ביטוי בשלפוחיות שאינן פוגעות ישירות ביכולת התפקוד; ועדת אי כושר בענף נכות כללית אינה בוחנת את יכולתו של מבוטח לשוב לעבודתו הקודמת או להשתכר כפי שהשתכר בעבר, אלא בוחנת מסוגלות לכלכל עצמו בעבודה מכל סוג שהוא; טענת המבקש כי הוא עובד ומשתכר סכום חודשי בסך 14,000 ₪ מוכיחה כי המבקש לא איבד מכושרו להשתכר; הוועדה התייחסה לאישורים אשר הציג המבקש בדבר חוסר יכולתו לעבוד; ועדת אי כושר אינה צריכה להתייחס לתקופות אשפוז בעבר, הואיל ונכויות זמניות נקבעות ע"י הוועדה הרפואית. על ועדת אי כושר לבחון יכולת השתכרות לאחר שוועדה רפואית קבעה נכות צמיתה ויציבה; מסקנת הוועדה מתיישבת גם עם דו"ח פקידת השיקום ועם חוות דעת הרופא המוסמך מטעם המוסד; לא נפל כל פגם בהרכב הוועדה. אשר כללה מומחים הרלבנטיים לרפואה תעסוקתית.

  6. בפסק דינו, קבע בית הדין האזורי, כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה, וכי הוועדה נימקה כראוי וכדבעי את מסקנתה. הוועדה התייחסה לליקוי הספציפי, וקבעה כי ביטוי המחלה בלוע, אינו מגביל את כושר עבודתו של המבקש, שכן הדבר לא גורם לכל ליקוי או הפרעה בדיבור. ביחס לביטוי המחלה בקרקפת, הוועדה מציינת כי כלל לא נראו נגעים בולטים בעור הקרקפת. ביחס לעבודות שיכול המבקש לבצע, הרי שהוועדה ציינה במפורש כי אין כל מגבלה לעבוד בהיקף משרה מלאה, ומסקנות הוועדה נשענות על אדנים מבוססים. בית הדין האזורי ציין, כי לא מוטלת על הוועדה החובה לפרט ולאזכר כל מסמך רפואי המוצג לה, ובפרט שהוועדה מציינת במפורש שהמבקש מסוגל לעבוד במשרה מלאה, ולכן אין ליתן משקל לאישורי המחלה שהוצגו. כמו כן, הוועדה הייתה מודעת היטב לטענת המבקש אודות השפעת לחץ נפשי על המחלה, אך משנקבע כי המחלה אינה מגבילה את כושרו להשתכר, אין בכך כדי להשפיע על מסקנת הוועדה. העובדה שבפועל המבקש עבר לעבוד בחברה אחרת, מחזקת את מסקנת הוועדה כי לא נפגע כושרו להשתכר. עוד נקבע, כי משאין מדובר בתאונת עבודה, אלא בבחינת אי כושרו של מבוטח בענף נכות כללית, יש לבחון את כושר השתכרותו הכללי של המבוטח, בכל עבודה שהיא ההולמת את כישוריו, השכלתו ויכולותיו האינטלקטואליות והפיזיות, ואין לבחון את השתכרותו בפועל עובר לנכות ביחס להשתכרותו הלכה למעשה לאחר קביעת הנכות. עוד צוין, כי לא עולה בהכרח שהשינוי המקצועי שהיה כרוך גם בשינוי שכר, נעשה על רקע המחלה דווקא. מסקנת הוועדה עולה בקנה אחד עם דוח פקידת השיקום וכן עם חוות דעת הרופא המוסמך. מכיוון שלא חלה כל מגבלה על עבודתו של המבקש, ממילא לא היה מקום לדון בסוגי העבודות המתאימות. כך גם אין מקום, במסגרת הערעור על החלטת ועדת אי כושר, להעלות טענות בנוגע לנכות זמנית. ביחס להרכב הוועדה נקבע, כי בועדת אי כושר, להבדיל מוועדה רפואית לעררים, אין הכרח כי ישב מומחה בתחום הפגימה הרלבנטי. בוועדה ישב רופא מומחה, יועץ תעסוקתי ויועצת שיקום ומשכך לא נפל פגם בהרכב הוועדה. לאור כל האמור, דחה בית הדין האזורי את הערעור.

    מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ