בר"ע 19249-09-14נעמי כהן נגד כמיטק בע"מ

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה

1.לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים (השופטת שרה ברוינר ישרזדה ונציגות הציבור גב' ציפי בר וגב' תמר סליימן; ס"ע 11700-07-10), מיום 23.6.14.

2.המבקשת הגישה תביעה כנגד המשיבה, במסגרתה תבעה בין היתר עמלות המגיעות לה לטענתה בגין ציוד רפואי של המשיבה אותו מכרה למוסדות רפואיים, ובגין טיפולים שהעניקה לחולים כאחות מוסמכת. לטענתה, דו"חות המכירות הוסתרו ממנה וכתוצאה מכך שכרה שולם בחסר. המבקשת הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה ועימם בקשה לזימון 41 עדים מ – 25 גופים (בתי חולים, קופות חולים, בתי מרקחת, בתי אבות, חברות ביטוח וכיו"ב), "על מנת שיעידו על כלל המכירות שבוצעו ע"י המבקשת ו/או באמצעותה, במועדים הרלוונטיים לתביעתה". המבקשת הבהירה בבקשתה כי "ככל שאותם מוסדות וגופים רפואיים, ימציאו את דו"חות המכירות של המשיבה, הרלוונטיים לשנים 2005 – 2010, וזאת טרם מועד ההוכחות שייקבע בתיק זה, באופן שיהיה בידי המבקשת לעיין בדו"חות עובר למועד דיון ההוכחות, הרי שייתכן כי ניתן יהיה לוותר על עדותם של אותם העדים ודי יהיה בהגשת הדו"חות...".

3.בהחלטה מיום 23.9.12 הורה בית הדין האזורי למבקשת לפרט שמותיהם של חמישה עדים אותם תבקש להעיד באותו שלב, תוך פירוט המסמכים המבוקשים על ידה מכל עד ועד, כאשר "ככל שימציאו העדים את המסמכים המבוקשים... יהיו פטורים מהתייצבות למתן עדות". בהתאם, ולאחר שהמבקשת הודיעה על העדים בהם בחרה, הורה בית הדין על זימון חמשת העדים האמורים (מקופות החולים "כללית", "לאומית" ו"מכבי" ובתי החולים "שערי צדק" ו"הדסה") לישיבת ההוכחות שהייתה קבועה ליום 13.3.14 לצורך המצאת המסמכים שהתבקשו על ידי המבקשת, תוך הבהרה כי יהיו פטורים מהתייצבות ככל שהמסמכים יומצאו טרם לכן (החלטות מיום 5.11.13).

בהמשך לזימון זה הוגשו המסמכים או חלקם על ידי המוסדות או חלקם; בתגובה לכך טענה המשיבה כי המסמכים שהתבקשו גורפים וחשיפתם תפגע בזכויותיה, בעוד המבקשת טענה כי המשיבה מנסה להסתיר מידע רלוונטי, פנתה ישירות ובאופן חד צדדי לאחד הגופים (בית החולים "שערי צדק") וייתכן שגם לאחרים, וכי יש לאפשר לה לאור זאת את זימון העדים עצמם.

4.בהחלטה מיום 26.2.14 הבהיר בית הדין האזורי כי פנייתו של ב"כ המשיבה ישירות לבית החולים "שערי צדק" בהשגות על המידע שנמסר "יש בה טעם לפגם". בהחלטה נוספת מיום 23.6.14 קבע בית הדין כי "יתכן שלא יהא מנוס מהעדת ולו חלק מן העדים", אך "טרם הבשילה העת לכך" שכן "ברי כי ישנם נתונים טכניים אשר יכולים לפשט ולהבהיר הדרוש ולייתר ולחלופין לייעל שמיעת עדויות". לאור זאת, וטרם מתן החלטה סופית בשאלת זימון העדים לדיון ההוכחות, נדרש כל צד להודיע באופן מפורט, תוך 14 יום, "מהם הפרטים החסרים ביחס למידע שנתקבל מכל אחד מחמשת המוסדות". בית הדין הוסיף, בנוגע לטענה כי נוצר קשר ישיר בין המשיבה לבין בית החולים "שערי צדק", כי הדבר אינו ראוי ולכן "יש מקום לשמוע עדותו של הנציג בשל טעם זה", אך זאת לאחר השלמת המידע המבוקש וכאשר כלל טענות המבקשת תילקחנה בחשבון בעת מתן החלטה סופית בעניין זימון העדים.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי, כאשר יש לציין כי הוגשה באמצעות מערכת ה"נט" ביום 7.9.14 ורק ביום 1.10.14 הוגשו עותקי נייר והבקשה הועברה לטיפול. לאחר החלטות ביניים מיום 3.10.14 ומיום 9.10.14, ולאחר עיון בתגובת המבקשת להצעת בית הדין מיום 22.10.14, ניתנת החלטתי לגופה של הבקשה.

5.המבקשת טוענת, בבקשת רשות הערעור, כי "זכותה של המבקשת להעיד את עדיה בע"פ ולחקור אותם מבלי שזכות זו תמומש רק לאחר פניות בכתב אל העדים וקבלת פרטים מהם קודם העדתם". קל וחומר, כאשר המשיבה "ניצלה לרעה את האפשרות לקבלת מידע בכתב מעדי המבקשת", ולכן יש לאפשר לה את קבלת הפרטים מהעדים מטעמה במהלך עדות בבית הדין, מבלי שהפרטים יסוננו על ידי המשיבה ומבלי שיתאפשר לה להטותם. המבקשת מוסיפה כי בית הדין כבר נענה בחיוב לבקשתה לזימון העדים (תוך הפניה להחלטה מיום 23.9.12 שפורטה לעיל) ולכן אינו רשאי – בהחלטה מאוחרת יותר ובמיוחד בנסיבות שהתגלו – לקיים מולם בירור מוקדם שהצד השני נוטל בו חלק. המבקשת מדגישה כי בית החולים "שערי צדק" חשף, בפנייה לבית הדין, כי נציגי המשיבה יצרו עימו קשר בנוגע למסמכים, כאשר "להבנתה" לא הייתה זו פנייה בודדת והדברים חמורים ועלולים לפגוע בזכויותיה.

6.לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי את טענות המבקשת ואת כלל החומר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתגובת המשיבה. הלכה היא, כי ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין, אפילו סבורה היא כי ראוי היה לנקוט דרך דיונית אחרת, ובלבד שההחלטה שהתקבלה אינה מנוגדת לדין, ואינה גורמת עיוות דין לאחד הצדדים (רע"א 2444/08 שופרסל בע"מ נ. כהן, מיום 21.12.08). נחה דעתי כי נסיבות המקרה שלפניי אינן נמנות עם מקרים אלו.

כפי שעולה מהפירוט לעיל, בית הדין האזורי אמנם נענה לבקשה לזימונם של העדים, אך זאת בכפוף לכך שיהיו פטורים מהתייצבות ככל שימציאו טרם לכן את המסמכים בגינם התבקשה העדתם. בית הדין לא חזר בו מהחלטה זו, אלא שב ועמד על קיומה בכך שביקש מהמבקשת לפרט את המסמכים המבוקשים על ידה, והמשיך לדון בשאלה האם הומצאו כל המסמכים הדרושים ואילו מסמכים נוספים נדרשים העדים להמציא על מנת לייעל את עדותם או לחסוך אותה. לצד אין זכות קנויה לזמן כל עד לפי רצונו ולשאלו כל שאלה לפי רצונו, אלא בית הדין רשאי ואף חייב לבחון את הרלוונטיות של העדות המבוקשת למחלוקות בהן עליו להכריע, לרבות האפשרות לייעל את הדיון באמצעות הגשת מסמכים כאשר הדבר אפשרי. במקרה זה, המידע המבוקש מהעדים - בדבר היקפי הטיפולים והציוד בגינם זכאית המבקשת לעמלה - הינו מטבעו מידע המצוי במסמכים, חלקם מורכבים, כך שעל פניו יעיל יותר לקבלו מראש ולא במסגרת של חקירה ראשית או נגדית.