בר"ע 21991-03-16 אבי גל נ' התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע (סגן הנשיאה אילן סופר; ד"ט 5242-12-14) מיום 1.3.16, אשר במסגרתה נדחתה בקשה, שלישית במספר, לסילוק תביעת המשיבה על הסף.

2. להלן אפרט, בתמצית, את ההליכים שבתיק:

   • המשיבה (להלן – ההתאחדות) היא ארגון מעסיקים שהוא צד להסכמים קיבוציים כלליים, שהוראותיהם הורחבו בצווי הרחבה על מעסיקים בתעשייה המעסיקים 20 עובדים או פחות, ועובדיהם.

   • בחודש דצמבר 2014 הגישה ההתאחדות תביעה כנגד המבקש לתשלום דמי טיפול מקצועי-ארגוני בסכום של 7,525 ₪, וזאת בעד השנים 2008 – 2014. בתביעה טענה ההתאחדות כי למבקש עסק בתחום החשמל והאלקטרוניקה אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה (2008 - 2014) העסיק כ-7 עובדים שתנאי העסקתם מוסדרים בצווי הרחבה של ההסכמים הקיבוציים הכלליים שההתאחדות צד להם (להלן – כתב התביעה).

   • המבקש הגיש כתב הגנה ביום 27.2.15.

   • ביום 19.4.15, כמעט חודשיים לאחר הגשת כתב ההגנה וכחודש לאחר ישיבת קדם המשפט, הגיש המבקש בקשה ראשונה לסילוק כתב התביעה על הסף. ביסוד הבקשה לסילוק עמדה הטענה לפיה ההתאחדות פרטה בכתב התביעה את עיסוקו של המבקש רק בקווים כלליים ומופשטים, לא פירטה את מספר עובדיו ופרטים אחרים, ובכך הפרה ההתאחדות את חובתה לפרט את "העובדות המהוות עילת התובענה ואימתי נולדה", כמתחייב מתקנה 9 (4) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות). ביום 5.5.15 דחה בית הדין (השופט יוחנן כהן) את הבקשה וקבע כי שאלת ההוצאות תובא בחשבון בתום ההליך.

   • ביום 8.7.15 התקיימה ישיבת קדם משפט שניה. בגמר הישיבה ניתן צו לתצהירים. תצהיר ההתאחדות הוגש ביום 3.8.15, מעט לפני המועד שנקצב לכך בהחלטת בית הדין.

   • לאחר אורכות שונות להגשת תצהירי המבקש, הגיש האחרון (ביום 20.12.15) בקשה שניה במספר לסילוק התביעה על הסף – הפעם מחמת התיישנות. ביום 11.1.16 נדחתה הבקשה (השופט יוחנן כהן) והמבקש חוייב לשלם להתאחדות הוצאות משפט בסכום של 2,000 ₪. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטה זו נדחתה בהחלטה מיום 4.2.16 (השופט משה טוינה; בר"ע 35797-12-14).