בר"ע 24293-10-14צבי רב נ' המוסד לביטוח לאומי

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב, המהווה פסק דין במערכת היחסים שבין המבקש לבין המוסד לביטוח לאומי, שלפיה נמחק כמשיב בהליך המוסד לביטוח לאומי, ונקבע כי המשיב הנכון הוא מדינת ישראל – משרד האוצר – אגף מס הכנסה.

2. הרקע לבקשה:

   1. המבקש פנה לרשות המיסים בבקשה שייקבעו לו אחוזי נכות רפואיים לקבלת פטור ממס הכנסה על פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

   2. בהמשך לבקשתו, דנו בעניינו ועדה רפואית וועדה רפואית לעררים, וקבעו את דרגת נכותו, והודעה על כך נשלחה למבקש. לאחר מכן, נשלחה למבקש הודעה שלפיה תוקן פרוטוקול על ידי הוועדה הרפואית לעררים.

   3. המבקש הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, כאשר המשיב בערעור היה המוסד לביטוח לאומי.

   4. בית הדין האזורי קיבל את בקשת המוסד לביטוח לאומי לדחות על הסף את הערעור כנגד המוסד לביטוח לאומי, נוכח העובדה שאינו צד רלוונטי להליך, כיוון שמדובר בערעור על החלטת ועדה רפואית לפי פקודת מס הכנסה. בית הדין האזורי הוסיף כי המשיב הנכון הוא מדינת ישראל, והורה כי העתק הערעור יישלח לפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). בהמשך לכך, אף שונה סיווג התיק מתיק בל לתיק על"ח.

      החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור לפני.

3. המבקש טען כי המוסד לביטוח לאומי מפעיל את הוועדות הרפואיות לעררים על פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, וככזה הוא אחראי על הרכב הוועדות ועל ניהולן התקין; בעתירות לבג"צ היה המוסד לביטוח לאומי משיב בעתירה, וכן נקבע כי קיימת זכות ערעור על החלטת הוועדה על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995; דרך המלך היא לדון בהליך לגופו; מדובר בהחלטה קיצונית הפוגעת בזכותו של המבקש לקבלת הסעד לו הוא עותר; לכל היותר, היה מקום להוסיף את משרד האוצר אגף מס הכנסה כנתבע נוסף.

4. דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתגובת הצד שכנגד, מנימוקים שיפורטו להלן.